מי שעוקב בימים אלו אחר החדשות המשודרות והכתובות ואחרי התבטאויות מעצבי המדיניות ימצא לכאורה שמדינת ישראל נעשתה מדינה ככל העמים. מדינה המתמקדת בבעיותיה החברתיות והכלכליות. לפתע נעלם הסכסוך הישראלי-פלסטיני מהשיח, מהחדשות ומהתבטאויות מעצבי המדיניות. העיסוק בסכסוך העיקש והממושך שמכנס בתוכו הכל, המאדיר ומקדש את ערך הביטחון, המצדיק את החידלון החברתי, החינוכי והערכי, המסייע לממשלה להתעלם מבעיות חברתיות-כלכליות בסיסיות, והרואה במחאה חברתית תופעה לא לגיטימית גז לפתע ונעלם.
אולם הסכסוך הישראלי-פלסטיני כאן, הוא לא נעלם. הוא אוגר כוחות לקראת ספטמבר ויתחדש בקרוב. ההכרה העצומה הצפויה במדינה פלסטינית עצמאית באו"מ, תעלה את רמת הציפיות הפלסטיניות במידה רבה. אלו יתנפצו קרוב לוודאי אל סלע המציאות. הפלסטינים יתעוררו בבוקר שלאחר ההצבעה מול מציאות שלא תשתנה בשטח. ההתנחלויות יישארו במקומן, הצבא יישב בעמדותיו והמחסומים לא ישתנו. הפער הגדול בין ציפיות גבוהות לבין מציאות שלא תשתנה עלול להביא לתסכול פלסטיני ולהתפרצות מחאה המונית לא-אלימה, בלתי-נשלטת, שתתפתח קרוב לוודאי גם לאלימה ותאלץ את ישראל להתמודד עם מציאות ביטחונית מסוג חדש שטרם חוותה.
ניתן היה כנראה למנוע התפתחויות צפויות אלו לו ממשלת ישראל נערכה באמצעות יוזמה מדינית מקדימה. ניתן היה לשכנע את הפלסטינים לזנוח את יוזמתם שכן היא ברירת מחדל עבורם לו ישראל הייתה מגלה הבנה למצוקה המדינית של ההנהגה הפלסטינית שאינה יכולה להצביע על הישגים מדיניים ממשיים. יוזמה מדינית חדשה הייתה יכולה גם לסייע לישראל במאבק על דעת הקהל העולמית, הרואה בישראל את האחראית למבוי הסתום המדיני. ממשלת ישראל שהעדיפה לא לנקוט יוזמה מדינית מקדימה תצטרך להתמודד עם מציאות ביטחונית חדשה. מחדל מדיני עלול להעמיד את ישראל מול מחאה פלסטינית בספטמבר.
מערכת הביטחון המודעת להתפתחויות הביטחוניות הצפויות נערכת לכך. גורמי הביטחון ציינו לאחרונה גם כי ההיערכות לקראת ספטמבר תחייב גיוס מילואים. היושבים במאהלי המחאה החברתית ייקראו קרוב לוודאי לדגל והם כרגיל ייענו בחיוב לכך. טוב תעשה ממשלת ישראל בימים שנותרו עד להתפרצות הצפויה של המחאה הפלסטינית לענות בחיוב על ציפיות יושבי מאהל המחאה שכן אלו הם הנושאים האמיתיים בנטל הביטחוני. מי שרוצה לשמור על אחדות השורות בימי קונפליקט חייב בשמירת הסולידריות והמוטיבציה החברתית בחום יולי-אוגוסט. אסור שמחאת ספטמבר הפלסטינית הצפויה תגרום לזניחת המחאה החברתית-הכלכלית שכן זו הזדמנות לשנות את סדר העדיפויות הלאומי בתחום החברתי-כלכלי ואולי גם תתפשט לתחום המדיני.
הייתכן שפרופ' בר סימן טוב כבר לא דוגל בניהול הסכסוך אלא בפתרונו? וכי איך יבוא שלום אם הזנחנו את החינוך לשלום, כשרודפי השלום נרדפים בעצמם… אולי הגיע הזמן שהמכון שבניהולך (המוערך מאוד יש לומר) והמתמחה בחקר מדיניות, יחריף את הטון, יחשוף שיניים ויוציא אמירה משמעותית!!!