רובם של חיילי צה"ל אינם מצביעים בשיטה הרגילה, אלא במעטפות כפולות. מסיבה זו ניתן להתחקות אחר הצבעת החיילים, שקולותיהם נספרים בנפרד מיתר הפתקים. לאחר הגעת קולות החיילים בהצבעה למועצת העיר, חל שינוי בחלוקת המושבים במועצה, כאשר "התעוררות" זכתה במושב נוסף, על חשבון "מרץ". כיצד הצביעו החיילים?
בתוצאות הבחירות מופיעים 4,280 קולות כשרים של חיילים. המגמה הברורה ביותר הייתה ההצבעה ל-"התעוררות". 42% מהחיילים הצביעו למפלגה זו, פי 2.3 מאחוז המצביעים למפלגתו של ברקוביץ בכלל ירושלים (18%). יתר המפלגות זכו לאחוזים נמוכים משמעותית מקולות החיילים, אך מעניין לראות כי גם מפלגתו של ליאון, "ירושלים שלנו" זכתה בקרב החיילים לאחוז גבוה יותר באופן משמעותי (5.8%) מאשר בקרב כלל הציבור הירושלמי (2.2%).
מפלגות נוספות שקיבלו מהחיילים אחוז משמעותי (מעל 2%), וגבוה משמעותית (יותר מפי 1.5) מאשר מסך כל המצביעים היו "ירושלים תצליח" בראשות זאב אלקין (פי 1.7), ו-"מצילים את ירושלים" בראשות יוסי חביליו (פי 1.7).
תופעה בולטת נוספת היא מיעוט ההצבעה למפלגות החרדיות. דגל התורה, ש"ס, יהדות התורה, ובני תורה, שזכו ביחד ל-44% מקולות הציבור הירושלמי, קיבלו רק 6.1% מקולות החיילים. מגמה זו אינה מפתיעה, לאור אחוזי הגיוס הנמוכים יחסית של הציבור החרדי לצה"ל. בקרב הציבור הירושלמי כולו הייתה "דגל התורה" הסיעה החרדית הגדולה ביותר, ולאחריה ש"ס, יהדות התורה, ובני תורה. בקרב החיילים המדרג היה שונה: ש"ס (3.2%); יהדות התורה (1.7%); דגל התורה; ובני תורה.