בשבוע שעבר התעורר הדיון בדבר הארכת תוקפה של תמ"א 38, תכנית המיתאר הארצית לחיזוק מבנים. נכון לזמן כתיבתן של שורות אלו, ההחלטה היא להאריך את תוקפה של התכנית, בהתאם להמלצת הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, ובניגוד לעמדת מינהל התכנון במשרד האוצר. הייחודיות של התמ"א היא שהיא מאפשרת בנייה ללא העברת תכנית, אלא בהליך של היתר בנייה בלבד. מצד שני, פרוייקטים שנבנו במסגרתה אינם כוללים, בדרך כלל, שירותים לתושבי השכונה, ולא תמיד מכילים חנייה לכלל תושבי הבניין. איזו בשורה הביאה התמ"א לירושלים עד כה?
לפי נתוני העירייה, בירושלים ישנם כ-680 פרוייקטים של תמ"א 38 בשלבים שונים של התהליך, כולל כאלו שכבר סיימו להיבנות. תוספת יחידות הדיור הכוללת מכל הפרוייקטים הללו (שנבנו ושטרם נבנו) היא כ-5,660 דירות, מעט יותר ממספר הדירות בשכונת נווה יעקב (5,100). מתוך כלל הדירות הללו, רק כ-940 (כשישית) כבר קיבלו היתר בנייה, כלומר שהן הסתיימו או שנמצאות בבנייה או לקראת בנייה, והיתר (כ-4,730) נמצאות בשלבים שונים של תכנון ורישוי. למעשה, כחצי (2,730) מיחידות הדיור שאמורות להתווסף לעיר נמצאות עדיין בשלב המוקדם ביותר של התהליך ("תכנון – טרם כניסה לרישוי"). המשמעות היא שגם אילו לא ייכנסו פרוייקטים חדשים כלל, רק המשך של הפרוייקטים הקיימים עשוי להוסיף יחידות דיור בהיקף של פי חמישה מאלו שנבנו עד כה, בתהליך שיארך מספר שנים.
שכונות בהן תוספת גדולה של יחידות דיור הן מקור ברוך (תוספת של כ-510 יחידות דיור, בכ-30 פרוייקטים, רובם בשלבי תכנון מוקדמים); רמת אשכול (490); תלפיות (360); קריית היובל (290); גילה (240); קטמון הישנה (210); קריית משה (200); וגבעת הוורדים – רסקו (200).