איתן בלואר

ינואר 2008

אמרה מקובלת משנות ה-60 היתה "מי שעוזב אחרון את הארץ, מתבקש לכבות את האור". למרות שבימינו גידול האוכלוסייה בישראל גבוה יחסית למדינות הדומות לה ברמתן הכלכלית, ומאזן ההגירה הבינלאומית השנתית גורע מעט יחסית מתושבי ישראל, הנושא טעון ערכית ומתקשר באופן ישיר לשאלה הדמוגרפית ולתפיסת עתידנו פה. מאזן ההגירה לישראל מוגדר כהפרש בין מספר תושבי ישראל היוצאים את הארץ לשנה ומעלה (יורדים) לבין מספר התושבים החוזרים לישראל, ששהו למעלה משנה בחו"ל (חוזרים). במאזן ההגירה הבינלאומית מחושבים החוזרים של השנה הנוכחית (2006) והיוצאים של השנה הקודמת (2005), שכן רק לאחר שנת שהות בחו"ל הם נחשבים ליוצאים.
בשנת 2006 מאזן ההגירה הבינלאומית בישראל היה שלילי (יותר יוצאים מאשר חוזרים), והוא עמד על 11,900- . גם בירושלים מאזן ההגירה הבינלאומית היה שלילי והוא עמד על 1,150- והיווה כ- 10% מהמאזן השלילי בישראל כולה, אחוז השווה לשיעור אוכלוסיית ירושלים בישראל. בתל אביב-יפו ובחיפה מאזן ההגירה הבינלאומית עמד על כ- 750- בכל אחת מהן והיווה כ- 6% מהמאזן בישראל כולה. זהו שיעור הגבוה משיעורה של האוכלוסייה בכל אחת מהערים הללו מתוך אוכלוסיית ישראל.
בחמש השנים האחרונות הממוצע השנתי של מאזני ההגירה הבינלאומית בקרב תושבי ירושלים היה שלילי ועמד על כ- 1,220- תושבים לשנה. בשנת 2002, בעיצומה של האינתיפאדה השנייה, מספר התושבים שנגרעו מהעיר עמד על 1,700- תושבים, כלומר היה גבוהה משמעותית מהממוצע השנתי. זאת בהשוואה לשנת 2005 שאופיינה ברגיעה ביטחונית ותנופה כלכלית ובה מאזן ההגירה הבינלאומית בירושלים היה שלילי נמוך, יחסית לשנים קודמות, ועמד על 900- תושבים.
ההגירה הבינלאומית מתקיימת בקרב כלל קבוצות האוכלוסייה בעיר. בשנת 2006 כ-860 יהודים וכ-290 ערבים נגרעו ממצבת האוכלוסייה של ירושלים. כ- 72% מהיהודים נגרעו מאזורים בעלי צביון כללי- לא חרדי ו- 28% הנותרים נגרעו מאזורים בעלי צביון חרדי. שיעור ההגירה הבינלאומית באזורים אלו תואם את שיעורם של החרדים הכלליים-הלא חרדים באוכלוסיית ירושלים.

מאזן ההגירה הבינלאומית בירושלים לפי קבוצות האוכלוסייה

מקור: עיבוד לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.