ד"ר מאיה חושן
מאי 2007

בשנת 1966, בטרם אוחדה העיר ירושלים, עמד שיעור ההשתתפות בכוח העבודה (אחוז המועסקים והמחפשים עבודה באופן פעיל מקרב בני 14+ ב-1966 ובני 15+ ב-2006) בעיר על 54%, והיה גבוה במקצת מזה שבישראל – 53%. אולם, עם איחודה של העיר ובשנים שלאחר מכן, ירד שיעור המועסקים באופן דרמטי (ירידה של כ-6%), ואחר התייצב סביב 47% – 45%. בשנת 2006 עמד שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בירושלים על 46% והיה נמוך באופן ניכר מזה שבישראל – 57%. למגמת הירידה בשיעור ההשתתפות בכח העבודה תרמו שתי האוכלוסיות המתרחבות בירושלים, ששיעור ההשתתפות שלהן בכח העבודה נמוך – הערבים והחרדים.

בשנת 2006 היה שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בירושלים בקרב האוכלוסייה היהודית 50%, לעומת 35% בקרב האוכלוסיה הערבית. בישראל שיעור ההשתתפות גבוה יותר בקרב שתי הקבוצות: 59% בקרב האוכלוסייה היהודית ו-40% בקרב האוכלוסייה הערבית.

מהסקר החברתי לשנת 2005 שנערך בקרב אוכלוסייה יהודית בלבד (גילאי 20+) עולה, ששיעור ההשתתפות בכוח העבודה בירושלים בקרב האוכלוסייה הלא-חרדית הכוללת: דתיים, מסורתיים וחילונים, הוא 59%, ונמוך רק במקצת מזה שבישראל – 62%. שיעור ההשתתפות בכח העבודה בקרב חרדים הוא נמוך באופן משמעותי מזה של הלא-חרדים, ועומד על 31% בירושלים ו- 38% בישראל.

בקרב החרדים בירושלים, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של נשים הוא 46%, גבוה בהרבה מזה של הגברים החרדים – 18% בלבד. שיעור השתתפותם של גברים חרדים בכוח העבודה בירושלים נמוך באופן משמעותי מזה שבישראל, בה שיעור הגברים החרדים בכח העבודה הוא 30%. לעומת זאת, שיעור ההשתתפות של נשים חרדיות דומה בירושלים לזה שבישראל – 46%.

באשר לחילונים: שיעור השתתפותן בכוח העבודה של נשים חילוניות בירושלים הוא 67%, גבוה מזה שבישראל– 61%. שיעור השתתפותם של גברים חילונים בירושלים – 67% (זהה לזה של נשים חילוניות בעיר) והוא נמוך מזה שבישראל – 72%.

כוח העבודה האזרחי, 2006

מקורות: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר חברתי 2005
דן קאופמן, "מדעיכה לצמיחה: פוטנציאל הפיתוח הכלכלי של ירושלים", יתפרסם בספר שיצא במכון ירושלים לחקר ישראל, ירושלים 1967 – 2007.