הישארו מעודכנים

    סגור

     

    מכון ירושלים למחקרי מדיניות, שהוקם בשנת 1978, הוא מכון מחקר וחשיבה מוביל ומשפיע, המוציא מירושלים תורה חברתיתכלכלית ומרחבית בת קיימא. המכון הוא הכתובת אליה פונים מעצבי מציאות לקידום והגדרת סוגיות מדיניות, בישראל בכלל ובירושלים בפרט. מחקריו ופעילותו של המכון מסייעים למוסדות ולגופים לעצב וליישם מדיניות חדשנית ואפקטיבית, ומביאים את ירושלים על מגוון מרכיביה אל העולם ואת העולם לירושלים. ירושלים מהווה עבור המכון מקור השראה, שדה מחקר, מעבדה ומרחב יעד להשפעה. פיתוח העיר לטובת מגוון תושביה, אוהביה ומאמיניה, חיזוק מעמדה הגלובלי ומינופה עומדים בראש סדר היום של המכון. עשייתו של המכון יוצאת מירושלים למעגלים רחבים יותר בישראל ובעולם וחוזרת אליה, על מנת לתרום לעיר ולתושביה.

    היסטוריית המכון

    ייעוד המכון

     

    ייעודו של מכון ירושלים הוא להשפיע על עיצוב מדיניות, תהליכי קבלת החלטות ותהליכי תכנון ואסטרטגיה. קהלי היעד העיקריים מולם פועל המכון להגשמת ייעוד זה הם: מקבלי החלטות ומכתיבי מדיניות – ברמה המקומית והארצית; ארגוני חברה אזרחית; המגזר הפרטי והציבור הכללי הרחב, המתעניין בתכנון עירוני, מדיניות ציבורית וגיאוגרפיה אנושית. המכון מייצר תוצרים מעמיקים, מבוססי מידע וידע, שמאפשרים לקהלים אלו לגבש עמדותיהם ופעילותם באופן מושכל, מתוך הבנת הקשרים והשלכות רחבים.

    המכון ועובדיו: איך אנחנו מגשימים את הייעוד

    אנחנו במכון מנהלים מאגרי מידע, יוזמים ומנהלים מחקרים והכשרות, עורכים אירועים וימי עיון, מגבשים ומנגישים מסמכי מדיניות ויוצרים שיח ציבורי. חוקרינו עובדים מתוך היכרות והבנה של צרכי הלקוחות והשותפים שלנו, ובצמוד אליהם.

    החוקרים מזהים ומפתחים מודלים חברתיים, כלכליים, מרחביים וסביבתיים וממנפים אותם לטובת קהלי יעד מוגדרים ולטובת ירושלים.

    מכון ירושלים- תחומי ההתמחות שלנו

    תחומי ההתמחות של המכון הם קיימות ועירוניותכלכלה וחדשנות וחברה ואוכלוסיות; בין תחומים אלו מתקיימת זיקה הדדית. המכון מקדם תהליכי עיצוב מדיניות, קבלת החלטות ותכנון מבוססי ידע בתחומים אלו במעגל הירושלמי, הישראלי והעולמי;

    קידום תכנון, קיימות ועירוניות

    אחוז האוכלוסייה העירונית בעולם הוא כ-54% ונמצא בעלייה מתמדת. שיעור האוכלוסיה העירונית בישראל עומד כבר היום על כ-90%. מגמת העיור החד משמעית בה מצוי העולם גורמת לכך שלערים ולמרחבים עירוניים תפקיד אקוטי בתפקודן של כלכלות לאומיות וגלובליות. למרחב העירוני השפעה דרמטית על סוגיות סביבתיות וחברתיות, על איכות חיים ועל יחסי כח במרחב. עירוניות וקיימות הן גישות אסטרטגיות הוליסטיות המאגדות יחדיו היבטים חברתיים, כלכליים ומרחביים, ומספקות עקרונות להתוויית מדיניות.

    יישום גישות אלו בא לידי ביטוי הן ברמה מקומית/ מוניציפאלית והן ברמה אזורית/לאומית, ולקידומן רלבנטיות לכל תחומי ההתמחות של המכון ופוטנציאל תרומה משמעותי לירושלים, לישראל ולעולם בכלל. פרויקטים בתחום זה לדוגמא הם: פרויקט קיימות עירונית; מדיניות סביבתית וכלי מדיניות; מיזם תחבורה מקיימת בערי השרון; עיר ממשל; מרחבים משותפים.

    חקר חברה ואוכלוסיות

    למכון ניסיון רב בזיהוי והבנת מאפיינים של אוכלוסיות מובחנות, בהערכת השפעה של החלטות מדיניות על אוכלוסיות אלו ובפיתוח כלי מדיניות לקידומן ושילובן במרקם עירוני וחברתי. דוגמאות לכך ניתן למצוא בעבודות בתחום חקר האוכלוסייה החרדית, אשר סייעו ביצירת מסלולי השכלה גבוהה עבור אוכלוסייה זו. דוגמא נוספת היא עבודות בתחום חקר החברה המזרח ירושלמית, אשר משרתות את מקבלי ההחלטות בממשלה ובעירייה בכל הקשור לפיתוח כלכלי וחברתי של אוכלוסייה זו. אוכלוסיות נוספות שנחקרו ונחקרות במכון הן חוזרים בתשובה; יוצאים בשאלה; אוכלוסיית הגיל שלישי, ערביי ישראל ועוד.

    כלכלה, חדשנות ופיתוח אזורי

    בעידן הידע, חדשנות טכנולוגית ועסקית ופיתוח כלכלי הולכים יד ביד. החלטות מיקום של פירמות ועסקים מושפעות משיקולים של איכות חיים ונגישות לידע ולא רק לחומרי גלם ושווקים, ומוסדות אקדמיה ומחקר הפכו שחקנים כלכליים חשובים. תפקידו של המגזר הציבורי בפיתוח כלכלי משתנה, כמו גם מארג השותפויות בין מגזרים. במציאות זו, בה מתקיימת תחרות על משאבי ידע רבים ומורכבים לשם עיצוב ויישום מדיניות, יש חשיבות לפיתוח כלי חשיבה חדשניים.  חדשנות ממשלית ופיננסית יוצרת מודלים עסקיים, שותפויות ומערכות תמך המנגישות את הפיתוח הכלכלי ותוצריו למגוון מקומות, קהילות ואוכלוסיות. כך למשל מייעץ המכון בהקמת בנק קהילתי עבור אוכלוסיות מודרות בישראל, בבניית פלטפורמה למימון פיתוח בינלאומי, וביצירת שיתופי פעולה בין קליפורניה לישראל בתחום החדשנות.