הישארו מעודכנים
סגור

11-5-20

המגזר השלישי בירושלים בצל משבר הקורונה – נייר מדיניות

ד"ר שרית בן שמחון-פלג ונטע פורזיקי, מכון ירושלים למחקרי מדיניות

רקע

ארגוני המגזר השלישי הם נכס ומשאב שלא יסולא בפז לכל עיר. בשל אופייה המיוחד של ירושלים, ובשל גודלו הייחודי של המגזר השלישי בעיר, ירושלים היא ללא ספק בירתו של המגזר השלישי בישראל.

משבר הקורונה גרם לפגיעה כבדה בארגוני המגזר השלישי, בדומה למגזרים אחרים בישראל. פגיעה זו התרחשה במגזר השלישי בישראל בכלל ובירושלים בפרט, אבל ניתן לנצל את המשבר הזה כהזדמנות לאמץ את תפקידו המשמעותי של המגזר השלישי בעיר. חשיבה על חיזוקם של הארגונים, חיזוק הקשרים ושיתופי הפעולה בין הארגונים בעיר ושיתופי הפעולה שבין העירייה לארגונים עשויה להפוך את התשתית החברתית שכבר קיימת בירושלים לסיפור הצלחה כלכלי וחברתי בעל עוצמה ארצית.

למסמך המלא

איך חוו ארגוני חברה אזרחית את משבר הקורונה

ארגון הגג של המגזר השלישי בישראל, מנהיגות אזרחית, ביצע סקר בקרב ארגונים, על מנת להבין את היקף הפגיעה של משבר הקורונה בהם והאופנים בהם היא באה לידי ביטוי. הסקר נערך בשבועיים הראשונים של אפריל 2020, והשתתפו בו באופן וולנטרי 310 ארגונים, מתוכם 57 ארגונים ירושלמיים.

צוות מכון ירושלים למחקרי מדיניות ניתח ועיבד את הנתונים שנאספו בסקר עבור הארגונים הירושלמיים. הנתון המטריד ביותר באשר לפגיעת המשבר בארגונים נוגע לצפי באשר להמשך הפעילות: 41% מהארגונים הירושלמיים שהשיבו לסקר מעריכים בסבירות בינונית עד גבוהה כי לא ישרדו את המשבר. חלק גדול מהארגונים מציינים שהבעיה הפיננסית היא הבעיה המטרידה אותם ביותר בעת הנוכחית. יש לציין כי משבר הקורונה 'תפס' עמותות וארגונים רבים במצוקה תקציבית קודמת, הנובעת מהקיפאון הפוליטי, מהיעדרה של ממשלה מתפקדת מעל לשנה ומהיעדרו של תקציב מדינה מאושר.

נייר המדיניות המלא סוקר את חשיבותה של החברה האזרחית לירושלים, וממליץ על שורה של צעדים לביצוע על מנת לאפשר לחברה האזרחית להמשיך להתקיים וכן לשפר מעמדה.


עיקרי ההמלצות לשימור וחיזוק המגזר השלישי בירושלים:

 

1. צעדים רגולטוריים ליציאה מהמשבר

מצד המדינה:

מתן 100% זיכוי מס על כל תרומה הניתנת לעמותה רשומה בשנת 2020 וביטול "מס השכר" (מס בגובה 7.5% משכרם של כלל העובדים בעמותה) לשנת 2020.

מצד העירייה:

הפחתת דמי הארנונה או ביטולם לשנת 2020. הקמת קרן מענקים לסיוע לארגוני מגזר שלישי.

2. חיזוק תשתיות שיתוף הפעולה בין העירייה לארגוני המגזר השלישי

הקמת יחידה לטיפוח חברה אזרחית בעיריית ירושלים, במודל דומה למרכז הצעירים שהוקם ביוזמת העירייה לפני כעשור. יחידה כזו תוכל להפוך לכתובת עירונית לארגונים ולהוות ONE STOP SHOP של העירייה לארגונים חברתיים בהיבטים של בירוקרטיה, קולות קוראים, הזדמנויות ומענקים, וכן להעניק להם סל של כלים: הכשרות מקצועיות, סדנאות על בניית תכנית עבודה, בניית תקציב שנתי, גיוס כספים מתורמים וקרנות, יח"צ ופיתוח קשרים עם התקשורת. מודל דומה קיים בעיריית לונדון.

 

3. עידוד פיתוח הכנסות עצמיות

עמותות יכולות כיום להצמיח רווח של עד 25% מהכנסותיהן. קיימות היום מספר מועט של תכניות המלוות עמותות בתהליך היצירה של מקורות להכנסה עצמית, דוגמת תוכנית 'קרן מהלך'. הפעלת תכנית דומה בירושלים יכולה לתרום רבות לחוסנם העתידי של ארגוני מגזר שלישי בעיר. תכנית מסוג זה יכולה להיות מופעלת על ידי העירייה ובשיתוף עם קרנות פילנתרופיות הפועלות במרחב הירושלמי. להערכתנו, הגוף המתאים להקים תכנית כזאת בירושלים היא אחת מהקרנות הגדולות הפועלות בעיר, שלה מערכות יחסים והיכרות ארוכות שנים עם החברה האזרחית בעיר ועם ארגוני מגזר שלישי הפועלים בה. מודל הפעילות יכול להיות משולב – המימון מגיע מהעירייה, הביצוע באמצעות הקרן.

 

4. חיזוק האקוסיסטם של המגזר השלישי בירושלים

הכמות האדירה של ארגונים חברתיים מזמינה מערך של הידוק הקשרים בין העמותות במטרה להעמיק היכרויות מקצועיות וחברתיות, לפתח קהילה ולחזק שיתופי פעולה בין ארגונים בעיר. המסמך מציע לנקוט בפעולות כגון: הקמת בית עמותות ירושלמי ומרחבי עבודה בתשלום סמלי; הקמת 'האבים' ליזמים חברתיים במגזר החרדי, הערבי והכללי; טיפוח מסגרות מעטפת לחיזוק הקשרים של ארגונים ממגזרים שונים בעיר.

למסמך המלא