מזרח ירושלים ומלחמת חרבות ברזל: תמונת מצב והמלצות מדיניות
במלאת שבועיים לפרוץ מלחמת "חרבות ברזל" נראה שהמצב במזרח ירושלים רגוע יחסית בהשוואה לחזיתיות האחרות בדרום, בצפון ואף בגדה המערבית (איו"ש). אולם, תמונה זו מסתירה בעיות קשות, שרוחשות מתחת לפני השטח, חלקן בעיות יסוד שהוחמרו בתקופת המלחמה וחלקן קשיים שהתעוררו בשבועיים האחרונים בתקופת החירום.
תאריך פרסום: 23 באוקטובר 2023
מחברים: ד"ר אמנון רמון
רקע
מסמך מדיניות זה נכתב במטרה לשרטט תמונת מצב של מזרח ירושלים בתקופת המלחמה ולהציע המלצות ראשוניות להתמודדות עם הבעיות והאתגרים הניצבים בפני מקבלי ההחלטות והדרג הביצועי הבכיר בעיריית ירושלים, במשטרת ישראל ובמשרדי הממשלה השונים.
ביום רביעי, 18 לאוקטובר 2023, ערך מכון ירושלים למחקרי מדיניות בשיתוף עם קרן נאומן מפגש שבו נידונו הבעיות והמציאות הקשה במזרח ירושלים בימי המלחמה בתקופת החירום. במפגש נטלו חלק כ-100 משתתפים: פעילים ותושבים מזרח ירושלמים, נציגי ארגוני חברה אזרחית הפעילים במזרח העיר, ונציגי הרשויות: ביטוח לאומי, עיריית ירושלים ופיקוד העורף.
מהדיון וממידע שהגיע ממקורות נוספים עולה כי מזרח ירושלים מצויה במצב עדין ורגיש ביותר של מתח אצור, שבשלב זה אינו מגיע עדיין לנקודת רתיחה, אך ייתכן שהיא הולכת ומתקרבת (ראו פירוט במסמך המלא).
המלצות מדיניות
- הקמת חדר מצב משותף של הרשויות (עירייה, משרדי ממשלה, פיקוד העורף וארגוני חברה אזרחית) שיטפל בצורה מתואמת במכלול הבעיות המורכבות של מזרח ירושלים בהמשך להקמת חדרי מצב דומים בערים אחרות.
- פתיחת כלל המקלטים התקניים בבתי הספר במזרח העיר. יש לכך השלכות תקציביות בכוח אדם ובשמירה. אומנם היעילות המעשית של צעדים אלה מוטלת בספק, אך החשיבות הסימבולית ביחסי הרשויות הישראליות והתושבים המזרח ירושלמים – גדולה.
- קיום דיון ייעודי על נושאי כפר עקב ומעבר קלנדיה ומציאת פתרונות בהקדם האפשרי: (א) הפעלת סניף הדואר במעבר קלנדיה ומתן אפשרות לתושבים להגיע אליו או הפעלת ניידת דואר בהקדם; (ב) יצירת " שרוול הומניטרי" לחולים הנזקקים לשירותים בתוך ירושלים; (ג) בחינת צעדים להרחבה של מספר ההיתרים במעבר ככל שיישמר השקט הביטחוני.
- פתיחת כמה נתיבים ליציאה ולכניסה למחנה פליטים שועפאט כדי לקצר את זמני ההמתנה הארוכים. פתיחת המעבר בין ג'בל מוכבר לערב א-סוואחרה לתלמידים.
- בחינה מחדש של סוגיות הריסות בתים בעת הלחימה בשל הרגישות הגבוהה בשטח.
- חידוד השמירה על קו תקיף אך מקצועי ומכבד בהתנהלות המשטרה מול תושבי מזרח העיר, ובעיקר מול נוער וצעירים.
- הבהרת הגבול בין הסתה ותמיכה במעשי הרצח של החמאס להזדהות עם הסבל הפלסטיני ברצועת עזה. צריך להותיר זירה לתושבי מזרח ירושלים – שלרבים מהם יש קרובים ברצועת עזה – להביע הזדהות וכאב לנוכח מצבה הקשה של האוכלוסייה הפלסטינית ברצועה.
- העצמת המינהלים הקהילתיים במזרח העיר באמצעות פגישות עם מקבלי החלטות בכירים והפעלת צוותי החירום השכונתיים באורח מלא ומקיף ככל הניתן. חיבור בין הגופים העירוניים לחמ"ל האזרחי, היעזרות במנהיגות קהילתית כמו מנהלי בתי ספר, מנהלי מתנ"סים, פעילים בארגוני חירום והצלה ועוד.
- הגברת התיאום בין ארגוני החברה האזרחית הפועלים במזרח ירושלים והעירייה ויצירת מיזם או מיזמים משותפים – בדומה למרכז האספקה שהוקם בשכונת באב א-זהרה (שהוקם בשיתוף החמ"ל האזרחי, ארגון מען, כולנא ירושלים והעירייה).
- קידום קשרים בין נציגי שכונות יהודיות וערביות בקו התפר – בעיקר בכל מה שנוגע למניעת הסלמה בעקבות הקמת קבוצות השמירה בשכונות היהודיות.
- הקמת מרכז תמיכה וקו חם לסיוע נפשי לנוער ולמבוגרים בערבית בתקופת החירום (מעבר לקו החם של תחום הרווחה בעירייה) .
- הרחבת הפעולות בתחום החינוך הבלתי פורמלי לנוער ולצעירים בשכונות מזרח ירושלים ובמיוחד באזורים שמעבר לגדר – בהמשך לפעילות שהחל ארגון כולנא ירושלים.
- סיוע בגיבוש כללי התנהגות במקומות עבודה שבהם מועסקים יהודים וערבים בתקופת המלחמה ובשגרת חירום. ניתן להיעזר בעניין זה במחקרים שנערכו במכון ירושלים למחקרי מדיניות על מרחבים משותפים ובמחקרי ארגון אקורד באוניברסיטה העברית.
- ייסוד קו חם לעובדים ולמעסיקים בערבית, ובו יינתן מענה לשאלות הנוגעות למיצוי זכויות, טיפול בעובדים בתקופות מתיחות ועוד.