צל כבד: שכונות התפר של ירושלים בזמן מלחמת 'חרבות ברזל'
במלאת חודשיים לפרוץ מלחמת 'חרבות ברזל' (שהחלה ב-7 באוקטובר 2023), נראה כי על אף המתיחות והנפיצות, המצב בירושלים יציב יחסית. על פניו, העיר לא חוותה הידרדרות ביטחונית משמעותית בהשוואה לחזיתות האחרות בדרום, בצפון ואף בגדה המערבית. אולם מתחת לפני השטח ישנן בעיות יסוד שהוחמרו בתקופת המלחמה ובעיות נוספות שהתעוררו בתקופת החירום.
תאריך פרסום: 12 בדצמבר 2023
מחברים: ד"ר מריק שטרן
רקע
שכונות התפר היהודיות והערביות בירושלים הן אזורים רגישים בעת הזאת. בצפון ירושלים, במזרחה ובדרומה – קיים פסיפס צפוף של שכונות יהודיות וערביות אשר חולקות מרקם בנוי צפוף ורציף בחלקו. כך למשל שכונת פסגת זאב חולקת גבול עם מחנה הפליטים שועפאט ובית חנינא; וכך גם רמת שלמה ושועפאט; אבו תור וא-ת'ורי (שכונת אבו תור הערבית); ארמון הנציב וג'בל מוכאבר; רמת רחל וצור באהר. בימים כתיקונם, בין שכונות אלו מתקיימים קשרי מסחר וצריכה, ולרוב התפר ביניהן שקט (גם אם מתוח). אולם הטבח בעוטף עזה והמלחמה המתחוללת בדרום יצרו מציאות חדשה בתפר הירושלמי, אשר כפי שנדגים במסמך זה – כוללת רמות גבוהות מתמיד של פחד, חרדה, חוסר אמון ונטייה גוברת להתבדלות והפרדה.
מסמך זה נכתב בשיתוף קרן קונרד אדנאואר בישראל, ומטרתו לסקור את המציאות בשכונות התפר בירושלים לאחר אירועי 7 באוקטובר על בסיס שני מקרי בוחן: (1) היחסים בין שכונת פסגת זאב לשכונות הגובלות בה – בית חנינא ומחנה פליטים שועפאט; (2) היחסים בין שכונת תלפיות מזרח לשכונות הגובלות בה – צור באהר וג'בל מוכאבר.
המסמך מבוסס על שורה של ראיונות שקיימנו עם תושבים ופעילים חברתיים בשכונות השונות, בנוסף לסקירת עיתונות מקומית וחומרים מן הרשתות החברתיות. במסמך מתוארת השתלשלות העניינים בשכונות היהודיות והאופן שבו אירועים אלו נתפסים על ידי התושבים משני צידי התפר ומשפיעים גם על המציאות בשכונות הערביות הסמוכות.
לסיכום המסמך באנגלית (English)
קרדיט תמונה: אביב רווה