חותרים נגד הזרם: ארגוני חיים משותפים בירושלים בצל מלחמת 'חרבות ברזל'
פעילותם של ארגוני החיים המשותפים בירושלים היא תופעה ייחודית שצמחה ברובה בעשור האחרון על רקע הידרדרות היחסים בין הקבוצות בעיר. כיום פועלות בירושלים למעלה מ-40 יוזמות לקידום חיים משותפים בין יהודים וערבים. רובן צמחו "מלמטה" – על רקע היעדר מענה לסוגיית היחסים בין הקבוצות ברמה המוניציפאלית.
תאריך פרסום: 24 בדצמבר 2023
מחברים: ד"ר מריק שטרן
רקע
הטבח ביישובי עוטף עזה ב-7 באוקטובר, והמלחמה המתחוללת בדרום, הביאו לזעזוע קשה במרקם החברתי הירושלמי. על פניו, העיר לא חוותה הידרדרות ביטחונית משמעותית בהשוואה לחזיתות האחרות בדרום, בצפון ואף בגדה המערבית. אולם מתחת לפני השטח ישנן בעיות יסוד שהוחמרו בתקופת המלחמה ובעיות נוספות שהתעוררו בתקופת החירום. אחת מהשלכות המלחמה הייתה הקצנת הפחד, החרדה ואי-האמון בין יהודים לערבים בירושלים, והגברת הרצון בהיפרדות. מציאות זו העמידה בפני ארגוני החיים המשותפים אתגרים קשים להמשך פעילותם.
בין הארגונים הבולטים בתחום זה: עמותת 'כולנא', העוסקת באירועי פנאי ותרבות משותפים; הפרויקט 'שכנות טובה', הפועל לשיפור היחסים בין התושבים באבו-תור (היהודית) וא-ת'ורי השכנה; קהילת 'מען-יחד', המאגדת משפחות יהודיות-ערביות המתגוררות בגבעה הצרפתית; ועמותת 'ליסאן', הפועלת להנגשת לימודי עברית בקרב נשים פלסטיניות. תחומי הפעילות של היוזמות מגוונים וכוללים בין היתר מפגשי חילופי שפה, פעולות תרבות וספורט, איכות הסביבה ויחסי שכנות.
מסמך זה, שנכתב בשיתוף קרן קונרד אדנאואר בישראל, מבקש להתחקות אחר מצבם של ארגוני החיים המשותפים בירושלים לאחר אירועי ה-7 באוקטובר ולאחר חודשיים וחצי של מלחמה בדרום.
המידע המופיע במסמך מבוסס על מפגש שהתקיים ב-17 בדצמבר בהשתתפות כ-30 נציגים של ארגוני חיים משותפים בעיר. המסמך יתייחס לשלושה היבטים מרכזיים: (1) ההתמודדות האישית של הפעילים עם אירועי 7 באוקטובר; (2) ההתמודדות הארגונית עם האירועים והשלכותיהם; (3) מחשבות לגבי המשך הדרך. דברי המשתתפים מובאים בעילום שם.
לסיכום המסמך באנגלית (English)
קרדיט תמונה: יוסי זמיר, שתיל סטוק