צבא, חרדים ומלחמת 'חרבות ברזל': האומנם שינוי מגמה?
בשנים האחרונות השקיעה המדינה לא מעט משאבים על מנת לעודד גיוס לצה"ל, לצד ניסיונות של הורדת גיל הפטור בתנאים מסוימים. בעקבות פריצת מלחמת "חרבות ברזל" לאחר ה'שבת השחורה', חלק מצעירי וצעירות המגזר החרדי התגייסו גם הם לסיוע אזרחי, ועשרות חמ"לים הוקמו בתחומי סיוע למשפחות הקורבנות. במסמך זה נבקש לבחון האם לצד ההתנדבויות והיוזמות הברוכות, אנו אכן ניצבים אל מול שינוי פנים-חרדי עמוק? האם האירועים האחרונים מלמדים על מגמה חדשה בעלת עצימות גבוהה שעשויה להימשך ואף להתחזק במהלך המלחמה ולאחריה?
תאריך פרסום: 12 בנובמבר 2023
מחברים: ד"ר אליעזר היון
רקע
החברה החרדית הגברית, הפועלת על פי מתכונת 'חברת הלומדים', הפכה את לימוד התורה בישיבה לנורמה חברתית מחמירה שאינה מאפשרת את גיוס צעיריה הרווקים – תלמידי הישיבות והאברכים – לשירות צבאי במדינת ישראל. מספר המתגייסים החרדים לצה"ל ולשירות האזרחי עמד בשנת 2020 על 1,688 פרטים (1,193 מתוכם התגייסו לצה"ל). מדובר בכ-15% מהבנים בוגרי מערכת החינוך החרדית (מלאך וכהנר, 2022).
חרף התחושה כי לפנינו מספרים מרשימים, שיעור החרדים 'האותנטיים' המתגייסים נמוך באופן משמעותי. כאמור, כ-1,700 חרדים מתגייסים מידי שנה, אך חשוב לזכור כי מספר זה משקף מתגייסים חרדים משנתונים שונים (בגילי 27-18), ולא רק בני 18. כמו כן, חלק ניכר מהצעירים המוגדרים על ידי הצבא כ'חרדים', הם למעשה חוזרים בשאלה, בוגרי ישיבות של הזרם הדתי-לאומי שרשומים במשרד החינוך כמוסדות חרדיים או צעירים חרדים שנשרו מהמסגרת ('נוער נושר').
במסמך זה נבקש לבחון: האם אנו ניצבים אל מול שינוי פנים-חרדי עמוק? האם האירועים האחרונים מלמדים על מגמה חדשה בעלת עצימות גבוהה שעשויה להימשך ואף להתחזק במהלך המלחמה ולאחריה? ננסה לענות על שאלה זו באמצעות סקירה של שלושה היבטים: היחס הרבני ושאלת 'ההשקפה החרדית' לגיוס או לתרומה בתקופת מלחמה זו; המתגייסים החדשים, תפיסתם וההשלכות הנובעות מכך; היחס לגיוס ברחוב החרדי ותהליכי 'ישראליזציה' המתפתחים בימים אלו.
צילום תמונה: יוסי זמיר, שתיל סטוק