פרויקטים מרכזיים

ישראל יפת ציין שלושה נתיבי התערבות מרכזיים ('פרויקטים') בעיר העתיקה: מסלולים, תאורה ונגישות, אשר מבוצעים במרחבים שונים במתחם. 

שיפוצים שהושלמו

בתחום מסלולים ותאורה, בוצעו פרויקטים ע"י הרל"י באמצעות חברת מוריה. פמ"י נכנסו לארבעה רחובות ברובע הנוצרי. ברובע המוסלמי עבדו בחמישה רחובות, אחד המרשימים שבהם הוא הרחבה הפנימית (מימין,  אחרי הכניסה לשער שכם), שם ערכו עבודות שיפוץ והפכו את האזור מאזור מחסנים לרחבה יפה ומזמינה. פרויקט נוסף הוא אמת המים ברחבת שער שכם (לפני השער) כולל שיפוץ, הזרמת מים, שדרוג ותאורה. ברובע היהודי שיפצו ברחוב היהודים.

שיפוצים בתהליך ועתידיים

פמ"י נמצאים כיום בביצוע במקביל בכמה פרויקטים. כמו כן ישנן תוכניות בכל רבעי העיר העתיקה ל-2022, אשר מימושן תלוי בתקציב שיאושר. 

פרויקט מסלולים 

• כולל ריצוף מחדש של כל הרחוב. תוך כדי הריצוף משתדלים לצמצם מדרגות, לשפר נגישות כמה שניתן וכמובן לבצע עבודות תשתית.
• כל העבודות מתבצעות בלילה, אין אפשרות לעבוד ביום.
• מטפלים בקמרונות- מקלפים את הקיים, עושים תיקוני טיח, צובעים. כל העבודה על הקמרונות מתבצעת בפיקוח צמוד של רשות העתיקות.
• יחד עם התושבים נפתחו קמרונות במספר מקומות והוצאו מרזבים החוצה.
• בתיאום עם סוחרים, הועתקו מזגנים לגגות. 
• מבוצע טיפול בחזיתות החנויות: סוגרים את החורים שיש בחזיתות המבנים ומטפלים בכל החיווט (הכבלים השונים) על הקירות.

פרויקט תאורה

• החלפת התאורה ברחובות. מהנדס העיר אישר את גופי התאורה ומנגנוני ההפעלה לאחר הצעות וסיורים מכ-6 חברות.
• מבוצעת החלפה של כל תשתיות התאורה מהכבל מתחת לרצפה ועד קופסת הכבלים.
• במקביל מחדשים מהיסוד את הגגונים, בהם מוטמעים גם מרזבים.
• התהליך כולל התאמת צבעים של הגגונים, כאשר עמי מיטב נמצא בקשר אישי עם כל סוחר ובודק איתו את רצונותיו. 
• לבסוף עורכים כבילה – הורדת כל החוטים המיותרים מהקירות, ארגון כל הכבלים מחדש, כולל קשירה וחיבור מחדש לקיר.
• בשיפוץ התשתיות מחפים גם את שעוני המים, על מנת למנוע גניבות שעונים.
• מהלך נוסף שמונע גניבת מים הוא החלפת שעוני המים הישנים בחדשים, בתיאום עם חברת הגיחון.

חשיבותה של עבודה מסונכרנת

בשנתיים-שלוש האחרונות עברו פמ"י לעבודה משולבת בין כל חברות התשתיות שעובדות בעיר העתיקה, להבדיל ממצב בו כל אחד עובד בלוח זמנים נפרד. בכל פעם מתאמים עם חברת החשמל המזרח ירושלמית או עם הגיחון, בזק וכו'. המטרה המרכזית היא למנוע מצבים שפמ"י באים ומבצעים עבודה ואחר כך באים בנפרד הגיחון או חברת החשמל. עבודה במשותף חוסכת בלגן לתושבים וגם לחברות התשתית עצמן שיודעות שפמ"י יבואו לסגור אחריהן. התוצאה היא גם מראה כללי משופר של הרחובות, חיסכון בכבילה ויצירת ריצוף מסודר של הרחובות. תשתיות המים, הביוב והניקוז בעיר העתיקה הן משנות ה-70 וה-80 ויש צורך להחליף. פמ"י עובדים עם חברות התשתית יד ביד ומתחילים להחליף את כל התשתיות, מרחיבים את הצינורות, מטפלים בשעוני מים, מוסיפים אזורי ניקוז, וגם מחליפים קווי ביוב או מים פרטיים- אם תושבים מעוניינים להצטרף. העבודות כאמור מתבצעות בלילה.

פרויקט נגישות

• כיום, רוב העיר העתיקה מונגשת. עד סוף 2021 יונגשו עוד מספר רחובות, והעיר העתיקה תהיה מונגשת במאה אחוז למעט מספר מקומות בודדים שבהם מבחינה בטיחותית הדבר לא מתאפשר.

• ההנגשה החלה כבר בשנת 2013-14 בפרויקט של הרל"י והביטוח הלאומי.

• ב-2015 פמ"י נכנסה בתקצוב של משרד ירושלים לפרויקט הנגישות. בוצע סקר עם מומחי נגישות, ובהתאם לסקר גובשה ויושמה תכנית עבודה.

• פמ"י עוסקים במקביל במתן מענה לנכים או אנשים מבוגרים שגרים בעיר העתיקה ונעים על כסאות גלגלים או קלנועיות. מגיעים באופן אישי לבית של כל אחד, רואים מה הוא צריך כדי לצאת מהבית עד לרחוב המרכזי ויוצרים מסלולים נגישים.

• באמצעות המהלך נותנים מענה גם לעגלות ילדים.

• קולטני הניקוז הוחלפו לקולטנים נגישים, כך שגלגלים לא ייתקעו בתוך פתחי הניקוז.

• לפני שלוש שנים הסתיים הפיתוח של אפליקציית נגישות בעיר העתיקה והיא עלתה לאוויר. עד כה 40 אלף איש הורידו אותה. האפליקציה מאפשרת לראות את מפת הנגישות בעיר העתיקה. בנוסף- אפשר ליצור מסלול נגיש באפליקציה, מאתר רצוי אחד למשנהו.

• כעת מקדמים גם פיילוט של נגישות למוגבלי ראיה לאתרים מרכזיים.

• פמ"י מקבלים מכתבי תודה מסוחרים ותושבים על הפרויקטים שהם מבצעים, והעידו כי זה מחמם את הלב ונותן כוח.

שאלות ותשובות

ש: האם אתם עוסקים גם בתשתיות האינטרנט?

ת: בעיקרון אנחנו לא עוסקים באינטרנט האישי של התושבים. ניסינו להרים את הכפפה הזו. הבאנו את בזק וסיירנו איתם מתוך כוונה לחשוב על רעיונות, כשאנחנו עושים שיפוץ באיזה רחוב, איך אפשר להיכנס גם עם סיבים אופטיים וכו'. למרבה הצער – זה לא הסתייע.

עמי: לפני שנה וחצי החלו בהרל"י לעבוד על פרוייקט ווי-פי חופשי בעיר העתיקה. היום יש בחלקים נרחבים בעיר העתיקה ווי-פי, אבל עדיין יש בעיות.

ש: מה לגבי קליטה סלולרית והפעלה של אפליקציות?

ת: אני יודע שהרל"י החלו בפרויקט עם כבלים שכרגע מושכים ממרכז התיירות בשער יפו באופן כזה שכל מי שמסתובב העיר העתיקה יוכל לדעת איפה הוא נמצא. זה פרויקט שלוקח זמן, איפה זה עומד והאם זה יצליח? לא נוכל לדעת עד שייושם לגמרי.

ש: התשתית הסלולרית זו בעיה כללית במזרח ירושלים שבתקופת הקורונה הפכה להיות משמעותית הרבה יותר.

ת: אם כבר הזכרת את הקורונה- היה נורא להסתובב בקורונה בעיר העתיקה, תחושתית ותפיסתית. הכל היה סגור, לא עבדו, לא היו מבקרים. הרווח היחידי שהיה לנו זו היכולת לעבוד מסביב לשעון ואכן עבדנו כמעט 24 שעות ביממה. היום אפשר להתחיל לראות שוב קבוצות, בעיקר תיירות פנים.

ש: מה שם אפליקציית הנגישות?

ת: דרכים מונגשות בעיר העתיקה.

ש: האם הסוחרים משתתפים בעלויות העצומות של השיפוץ או שהכל זה מתקציבי עירייה ומדינה?

ת: אנחנו לא מטילים על הסוחרים שום דבר. הפרויקטים של מסלולים, תאורה ונגישות מקבלים תקציב ממשרד ירושלים. ב-2021 אנו מתוכננים עם תקציב של 8 וחצי מיליון ש"ח לטובת מסלולים ועוד 4 מיליון לטובת התאורה.

עמי: התושבים והסוחרים לא משלמים שקל. זה כמובן מפתיע אותם: מה פתאום המדינה או העיריה רוצים להשקיע בהם (למשל בחזיתות החנויות) בלי שהם אמורים לשלם. אנחנו מסבירים שמי שמשלם ארנונה מגיע לו. קיים גם האינטרס התיירותי – טיפול בנכס של העיר העתיקה שיש לו חשיבות עצומה.

ישראל: אני חייב לציין שבמסגרת העשייה אנחנו שומעים את ההערכה, הכרת תודה, והערך של הקשב שאנו נותנים לבעיות קטנטנות שמשנות המון. יש הערכה של התושבים לעשייה שמתבצעת. בכל רחוב שעדיין לא נכנסנו אליו שואלים אותנו מתי נגיע אליהם.

ש: זו עבודה רגישה- יש רגישות פוליטית, למשל הווקף מחזיק בחלק מהבתים ברובע המוסלמי. איך מתבצעת העבודה באזורים כאלו שיש שטח אפור מבחינת הבעלות?

ת: אחנו עובדים מול כל המוסדות, גם עם הווקף. לדוגמה ברחוב סראיה היה מקום שהיה פעם בית שקרס, ולא טיפלו בו. זה הפך להיות מרכז אשפה. הרמנו טלפון לווקף, נפגשנו איתם במקום, אמרנו שאנחנו רוצים לטפל במפגע הזה, קידמו אותנו בברכה. היה שיתוף פעולה פורה והתקדמנו משם.

עמי: גוף אזרחי כמונו נכנס למג'לס- למשרדי הוקף ליד הר הבית-נפגש עם העורך דין שלהם. זה לא מובן מאליו מבחינתם, אבל הם הבינו שהחלופה היא צווי פינוי וכד'  ולשמחתנו העבודה מתבצעת, תחת פיקוח שלהם ושל רשות העתיקות מתך הבנה שהעבודה פה היא אזרחית נטו ואין פה שום כוונה פוליטית.

ישראל: ברחוב בית הבד יש אזור שהגגות של הבתים שייכים לקוסטודיה טרה סנטה  הפרנציסקנית. רצינו לקרות את הבתים בצורה מסוימת, הלכנו אליהם, ישבנו איתם והם הסכימו לעבודה. בימים אלו אנחנו מסיימים את העבודה. כל עוד זה נותן מענה לאנשי הרחוב זה מקובל עליהם שנעשה מה שצריך.

ש: מה לגבי תצפיות גגות (גגות גליציה) או תצפיות נוספות- האם יש כונה לעשות משהו בכיוון הזה?

ת: אני לא חושב שיש מקום בעיר בעתיקה שיש עליו כל כך הרבה תוכניות לאורך השנים כמו הגגות. בניגוד לעבר אני יכול להגיד שהיום אני יותר אופטימי. זה עניין של זמן עד שתהיה פעילות בנושא הזה, והעיריה גם חתמה על הסכם עם מממן לאחרונה. צריך לזכור שבגגות גליציה יש מורכבות של הבעלות, יש מספר גופים שיש להם בעלות שם. התחילו לשבת עם הבעלים ולמצוא קונספט שיהיה מקובל על כולם. אני אופטימי זהיר בעניין הזה. המורכבות השנייה היא הנדסית. מתחת לגגות אלו יש מסחר, צריך לשים לב שלא יהיה עומס מסוכן על הגגות.

ש: לאחרונה נוספה אנטנה של המשטרה ליד מגדל דוד, מה דעתכם על כך?

ת: אנחנו לא קשורים לעניין הזה. יש לדבר על כך עם המשטרה.

ש: לעניין קליטה סלולרית, אם צריך להפעיל לחץ ציבורי- מי הכתובת?

ת: כיום הנושא נמצא בידיים של הרל"י.

ש: למה לא הונגש הכותל הקטן?

ת: הכל עובד היטב בכותל הקטן. לתושבים יש דרך לעבור, למתפללים יש מקום להתפלל. המקום נקי ומסודר.

ש: איך מתבצעת חלוקת העבודה וחלוקת התפקידים ברובע היהודי בין החברה לשיקום הרובע לבין פמ"י?

ת: בחברה לפיתוח הרובע יש לנו שותפים, ואנחנו משתפים איתם פעולה וגם יודעים כל אחד מה תחום אחריותו. יש מקומות שיש בהם שיתוף פעולה, למשל בהצגת עתיקות ברובע היהודי. זו יוזמה שחברה לשיקום הרובע ביקשה לקדם דרך משרד ירושלים ועשינו את זה. אבל באופן כללי אנחנו אחראים על שיפור השטח הציבורי, ניקוי, אחזקה, בטיחות וגינות. החברה לשיקום הרובע אחראית על מבני המגורים, מוסדות, בתי כנסת, והנכסים של הרובע היהודי. יש הפרדה ברורה מי מטפל במה.

ש: פמ"י לא עסקה בהתיישבות יהודית ברובע המוסלמי או במקומות אחרים, האם אתם ממשיכים בדרך זו?

ת: אנחנו עוורים לסוג התושבים. כשאנחנו מסתובבים בעיר בעתיקה- כולם מבחינתי תושבי העיר העתיקה. לא יודעים מי זה מי. התפיסה שלנו היא שהשטח הציבורי בעיר העתיקה הוא ציבורי ואנחנו צריכים להשקיע בו. אנחנו משקיעים בכל שנה גם באזורי התיירות, גם באזורי המסחר וגם במגורים (בצד החיצוני, בחזיתות).

עמי: צריך לומר ששנים רבות עברו עד שהעיר העתיקה זכתה למתיחת פנים ולעדנה שהיא זוכה לה בעשור או שניים האחרונים. אנחנו שומעים כל הזמן תגובות, גם לגבי השיפור ברמת הניקיון, הנראות. אלו הפנים של המדינה מבחינת מיליוני התיירים שמגיעים אליה, וחשוב שהיא תיראה טוב ותהיה מתוחזקת באופן הראוי לה, מבחינת החשיבות והקדושה שלה.

מעבר לזה- הקשר עם התושבים הוא כל כך חשוב. אנחנו רואים בשטח שגם כשיש אירועים לא פשוטים מבחינה ביטחונית בעיר העתיקה וסביבותיה זה לא פוגע בדינמיקה שלנו עם התושבים. כולנו רוצים שיהיה פה מרקם חיים טוב, שתיירים יגיעו, שהפרנסה תהיה טובה. בכל פעולה שאנחנו עושים- החלפת גגון, צביעת דלת, שדרוג- אנחנו תורמים לזה. אנחנו פועלים לפי התפיסה:  "רוצה למגר את הפשע? תקן את החלון השבור". נעשה פה דבר מאוד מאוד גדול שמתבטא בעבודה על הפרטים הקטנים. אשרינו שזכינו.

ישראל: מגיע קרדיט מלא למשרד ירושלים, לעירייה ולהרל"י. שלושת הגופים האלו משקיעים תקציבים בפעילות בעיר העתיקה בהיקפים של מיליוני שקלים. הם רואים את העיר העתיקה כגולת הכותרת של פעילותם. הם רואים בעיר העתיקה נכס לאומי שהמדינה צריכה להשקיע בו ולא רק העיריה.

לאירועים קודמים בסדרה

האירוע מתקיים בשיתוף קרן נאומן.