תכנון נחלים במזרח ירושלים – ועדת היגוי שלישית – ארגז הכלים

מפגש המשך לועדת ההיגוי שהתקיימה ב-18.7.24.

במפגש זה הוצגו הרקע לפרויקט ומקרי המבחן בקצרה, ולאחר מכן הוצג ארגז הכלים שפותח לתכנון ופיתוח נחלים במזרח ירושלים.

תמצית ועיקרי הדיון:

1. חלק מהכלים מציעים לקדם במרחבי הנחלים פעילות המייצרת שיפור תפקוד אקולוגי

וקהילתי ללא הכרח בהסדרת קרקע. בדיון עלה חשש כי מהלך כזה יקשה על ביצוע

הסדרת קרקעות עתידית. סוכם כי מחקר זה לא נועד לפתור את בעיית הסדרת הקרקע

במזרח ירושלים, וכי החיפוש אחר הפתרונות הרכים הוא מוצדק – אין יתרון באי עשייה

ו'קפיאה על השמרים'. עוד נאמר כי הסכמים רכים ובניית הסכמות בשטח הם מה

שמספק תוצר לאורך זמן ומה שעובד. עיריית ירושלים יודעת לייצר דואליות – ממסד

עם עין עמוקה מאד לתושבים, וכדאי להישען על היכולות הללו.

2. עמדת עיריית ירושלים היא שהואדיות במזרח ירושלים הם מחוללי תכנון: הם השלד של

המרחב ויש לפתח כלים להשמשתם. יש לשאוף למסמך מדיניות מכונן ומחובר לקרקע –

להבדיל מארגז כלים אוטופי. למחקר יש הזדמנות להפוך למדיניות העירייה, כליו צריכים

להיות שימושיים עבור כלל הגורמים במרחב.

3. מוצע שצוות המחקר יסמן פעולות המשך רצויות ואפשריות. בין השאר הוזכר פרויקט
   

   מפגש המשך לועדת ההיגוי שהתקיימה ב-18.7.24. במפגש זה הוצגו הרקע לפרויקט ומקרי המבחן בקצרה, ולאחר מכן הוצג ארגז הכלים שפותח לתכנון ופיתוח נחלים במזרח ירושלים.   תמצית ועיקרי הדיון: 1. חלק מהכלים מציעים לקדם במרחבי הנחלים פעילות המייצרת שיפור תפקוד אקולוגי וקהילתי ללא הכרח בהסדרת קרקע. בדיון עלה חשש כי מהלך כזה יקשה על ביצוע הסדרת קרקעות עתידית. סוכם כי מחקר זה לא נועד לפתור את בעיית הסדרת הקרקע במזרח ירושלים, וכי החיפוש אחר הפתרונות הרכים הוא מוצדק – אין יתרון באי עשייה ו'קפיאה על השמרים'. עוד נאמר כי הסכמים רכים ובניית הסכמות בשטח הם מה שמספק תוצר לאורך זמן ומה שעובד. עיריית ירושלים יודעת לייצר דואליות – ממסד עם עין עמוקה מאד לתושבים, וכדאי להישען על היכולות הללו.   2. עמדת עיריית ירושלים היא שהואדיות במזרח ירושלים הם מחוללי תכנון: הם השלד של המרחב ויש לפתח כלים להשמשתם. יש לשאוף למסמך מדיניות מכונן ומחובר לקרקע – להבדיל מארגז כלים אוטופי. למחקר יש הזדמנות להפוך למדיניות העירייה, כליו צריכים להיות שימושיים עבור כלל הגורמים במרחב.   3. מוצע שצוות המחקר יסמן פעולות המשך רצויות ואפשריות. בין השאר הוזכר פרויקט המשך אפשרי: תכנית אב לוואדיות במזרח ירושלים, שתאפשר התייחסות עומק קונקרטית, ובחינה של כל מקרה לגופו (להבדיל ממחקר מדיניות זה בו ישנם שלושה מקרי בוחן, וההתייחסות יותר גנרית).   4. במקביל לעבודה הסדורה, צוין כי הדרך לקדם את מימוש הפוטנציאל של נחלי מזרח העיר טמונה בניצול הזדמנויות קונקרטיות וביצירת פיילוטים מקומיים ועשייה בשטח. כך נולדו פארק הקישון, פארק נחל באר שבע, פארק הקדרון וגם הפרויקט הלאומי לשיקום אגן נחל ציפורי – אבולציה של הזדמנויות שנוצלו. לעיתים חלק מהעבודה הסדורה נותרת במגירה והעיקר הוא ניהול חי ודינמי של הקהילה והמרחב.   5. יש לעירייה מערך קהילתי של אנשי מקצוע הפעילים במזרח ירושלים וניתן לעבוד עימם להטמעת הפרויקטים בשטח. יש להתמקד בפעולות קטנות שבונות קהילה ותורמות סביבתית. תוכנית 'סביל' עוסקת בחשיבה על טובת הכלל ופיתוח מנהיגות בתחומי קיימות, וכך גם תכנית 'אכפת לי מהשכונה שלי' שפועלת בבתי ספר וגני ילדים. עובדי הקהילה העירוניים העידו על שינוי בתפיסת המרחב הציבורי ואף על צימאון לעבודה עם העירייה. עוד הדגישו כי בבסיס צרכי התושבים קיים נושא המגורים וכי לשים את נושא הסדרת הקרקע כנושא "שיעלה בעתיד" – פוגע מאד באמון. לפארק מטרופוליני ויוזמות אחרות בשטח יש פוטנציאל להצליח אם נותנים לערך לבוא מהתושבים עצמם, וכן ביצירת קואליציות מקרב הקהילה – ולא בהנחתה. זאת תוך עבודה שקופה ובהירה כאשר העירייה היא המתכללת. ועדת היגוי שלישית – ארגז הכלים תמונה: נחל הקדרון והמרסבא,2021; יאיר דב – ויקימדיה