"הגאולה על כתפיהן" על אופנת ה'שאלים' (השכמיות) בקרב נשים חרדיות

נורמות מחמירות של צניעות נחשבות במרבית המחקרים ביטוי לדיכוי פטריארכלי. מאמר זה מתמקד באחד מביטויי הצניעות שחדרו בשנים האחרונות לחברה החרדית: עטיית 'שאלים' (שכמיות) כהים על נשים חרדיות בצאתן לרשות הרבים. המאמר דן באופן התהוותה של אופנה זו ובמשמעויותיה הדתיות, החברתיות והמגדריות.

הממצאים מצביעים על מקומן המרכזי של הנשים במיסוד גדרי-צניעות מחמירים ובמקרה הנדון – עטיית ה'שאל' –  הן אף מייחסות לעצמן יכולות וכוחות רוחניים שעשויים להביא גאולה ליחיד ולכלל עם ישראל.

עוד עולה מן הממצאים כי בעטותן 'שאל', הנשים מפגינות את 'מידת דתיותן' הגבוהה והדבר מאפשר להן לשדרג את מעמדן החברתי. בה בעת, עלו בציבור החרדי גם קולות המסתייגים מאופנת ה'שאלים', משום שיש בה כדי לפגום בהופעתה המכובדת של האישה ולרמז שזו שאינה עוטה שאל מצויה בדרגה דתית-רוחנית נמוכה יותר. כך או כך, עטיית ה'שאל', בדומה לנורמות צניעות מחמירות אחרות, מבטאת את זהותן הקולקטיבית של הנשים ואת בדלנותה של קבוצת השייכות שלהן מחברת הרוב הסובבת.