"ותלמוד תורה כנגד כולם": חינוך חרדי לבנים בירושלים
פרסום מס' 405
התפשטות תוך הסתגרות: הקהילה החרדית בירושלים
פרסום מס' 15
שנת פרסום: 1991
מנחם פרידמן
המחקר מציג תמונה מקיפה של החרדיות שלאחר השואה ומאפייניה העיקריים תוך סקירה היסטורית של תהליך 'עצירת הסחף' אל החילוניות והתהוות זרמיה ועמדותיה של חברה זו. החיבור עוסק באגודת ישראל ובשואה, ביישוב הישן וב'נטורי קרתא', בתמורות שלאחר השואה ובעליית ה'גדולים' החל משנות החמישים ואילך.
יהדות חרדית – מאפיינים עיקריים
המושג ״יהדות חרדית״, כפי שהוא מובן כיום, מתייחס לחלק מוגדר ומובחן בחבריה היהודית הרואה עצמו מחויב להלכה כפי שהתפתחה על ידי האוטוריטות המוסמכות במסורת היהודית (״אורתודוקסיה״). ההבחנה בינו לבין היהדות הדתית־אורתודוקסית שאינה ״חרדית״ (יהדות דתית-״מודרנית״, ״לאומית״), מבטאת את הקרע שהתפתח בחברה היהודית המסורתית על רקע תהליכי המודרניזציה והחילון במרכז אירופה ובמערבה למן המאה ה־18.
מאפייניה העיקריים של היהדות החרדית הם:
האוכלוסייה החרדית והרשות המקומית (חלק א'): התחלקות ההכנסות בירושלים
פרסום מס' 79
1998 | מחברים: מומי דהן
"ותלמוד תורה כנגד כולם": חינוך חרדי לבנים בירושלים
פרסום מס' 405
2011 | מחברים: ד"ר אהוד (אודי) שפיגל