היסטוריה

שכונת ואדי ג׳וז החלה להתפתח בסוף המאה ה 19- כחלק מתהליך יציאתן של משפחות מוסלמיות אל מחוץ לחומות העיר העתיקה.  תהליך הבנייה באזור זה הושפע מפתיחתו של שער הפרחים (באב אל-סאהרה) בשנת 1871 . משפחות מוסלמיות עשירות החלו לקדם בנייה מחוץ לחומות שהפכה לגרעיני השכונות שייח׳ ג׳ראח, ואדי ג׳וז ובאב אל-סאהרה (אל-זהרה). בתקופה זו החלו להיבנות הבתים הראשונים במדרון היורד ממוזיאון רוקפלר לכיוון ואדי ג׳וז ועד לכיבוש הבריטי נבנו שם כ 15- בתים. 

המצב התכנוני — התוכניות המאושרות החלות באזור

השכונה וסביבתה מכוסים כולם בתוכניות מאושרות. כל התוכניות הגדולות לשכונה הן משנות ה 70- וה 80- של המאה הקודמת. בדומה למצב במזרח-ירושלים, יש בוואדי ג׳וז הרבה תוכניות בניין-עיר נקודתיות חדשות יחסית, רובן למגורים ולמוסדות-ציבור.

מפת שימושי הקרקע מראה שחלק הארי של השכונה משמש למגורים, אך יש בה שטח גדול יחסית למלאכה ולמסחר. ברחובות  הראשיים הגובלים בשכונה (ואדי ג׳וז וח׳אלד אבן אל-וואליד) יש חזיתות מסחריות. במרחב הממופה יש שטחים נרחבים ללא שימוש, חלקם מיועדים לגנים לאומיים וחלקם לשטחים פתוחים ציבוריים.

בעיות וצרכים עיקריים:

לפירוט מלא עיינו בקובץ הפרסום. 

1. אתר הפסולת ב׳מגדל החסידות׳ (׳שוק הכבשים׳) מהווה מטרד לאוכלוסיית ואדי ג׳וז. האתר נמצא לרגלי החומה הצפון-מזרחית של העיר העתיקה. נציגי העירייה טוענים שהם מחפשים אתר חילופי. 
2. אי-השלמת הכביש בין שיח׳ ג׳ראח לואדי ג׳וז על צלע נחל קדרון. המסלול נפרץ אבל לא נסלל כביש ולא הונח קו ניקוז. תושבי השכונה מעלים נושא זה מול העירייה כבר ארבע שנים ולטענתם נדרש תקציב קטן להשלמת הכביש. העירייה טוענת שהכביש נמצא בשטח המוגדר ירוק ולא ניתן לשנות את ייעודו.
3. בשכונה אין בית-ספר יסודי עירוני וילדי השכונה נאלצים ללמוד בשכונות אחרות.
4. בין התושבים לבין רשות הטבע והגנים נטושה מחלוקת על שטח של הווקף שבו הרט״ג מעוניינת להקים גן לאומי (׳עמק צורים׳).
5. אין בשכונה גנים ציבוריים או מתקני ספורט.