חברה אזרחית במזרח ירושלים - מפת ידע

מסקנות עיקריות:

אפיון החברה האזרחית במזרח ירושלים

• במזרח ירושלים מתקיים מארג שלם של מוסדות וארגונים (אקו־סיסטם), הכולל בתוכו מנעד רחב של גופים — החל מארגונים שכונתיים־מקומיים קטנים, עבור למוסדות הפועלים ברמה העירונית, וכלה במוסדות לאומיים ובינלאומיים, אסלאמיים ומערביים כאחד. מצטיירת תמונה מרתקת של חברה אזרחית תוססת, מגוונת ופעילה בשורה של תחומים — קהילה, ספורט, חינוך, תרבות, בריאות, רווחה ועוד.
• מבין שלל התחומים שבהם פועלים ארגוני חברה אזרחית בולט במיוחד המקום המרכזי שתופסים מועדוני הספורט לצד מוסדות התרבות המקומיים, כגורמים המבטאים ומנכיחים את הזהות המזרח ירושלמית הייחודית.
• במזרח ירושלים מפעילי צדקה רבים, הקשורים באופן הדוק לממסד הדתי המזרח ירושלמי. 
• בין הארגונים השונים מתקיימות זיקות ויחסי גומלין, והם מתנהלים לא פעם ברמה רשתית. קשר זה בא לידי ביטוי הן בקיום מיזמים ואירועים משותפים והן בציר של תמיכה ומימון הדדיים. כך לדוגמא אוניברסיטת אלקדס, מוסד ״ברג׳ אל־לקלק״ ומועדון הספורט ״הלאל אל־קדס״ קשורים זה לזה ברמה רשתית.

מיקום וקהלי יעד

• המוקדים הבולטים ביותר של ארגוני החברה האזרחית הם אזור העיר העתיקה, סילוואן, בית חנינא, עיסאויה ושכונות חוץ הגדר.
• הנתח המשמעותי של הפעילות במזרח ירושלים מופנה לאוכלוסייה הצעירה (גיל 25-5 לערך). כ־ 20% מהפעילות שאיתרנו פונה במובהק לקהל יעד של נשים.
• שתי הקבוצות הזוכות למענה המצומצם ביותר בהיקפו הן הגברים ואוכלוסיית הגיל השלישי. גם אוכלוסיית הגיל הרך כמעט ואינה מקבלת מענה.

היתכנות לדיאלוג ושיתוף פעולה עם המערכת הישראלית

• למעלה ממחצית מהגופים שנסקרו נוטים להתנגדות ממשית ולעתים להתנגדות חריפה כלפי כל גילוי של ״נורמליזציה״, כרבע מהם מקיימים דיאלוג ושיתוף פעולה ״שקט״ עם הממסד הישראלי, וכעשירית בלבד הם בעלי פוטנציאל לשיתוף פעולה נרחב עם המערכת הישראלית.
• מבין אלה המסומנים כבעלי פוטנציאל לשיתוף פעולה של ממש, ניתן להצביע בעיקר על גופים העוסקים בפיתוח הכלכלה, התיירות והתעסוקה המקומית במזרח ירושלים
• גם בתחום החינוך, מספר עמותות יכולות להוות פרטנר לקידום מהלכים חיוניים במערכת החינוך במזרח ירושלים.

מקורות מימון

• מקורות מימון מערביים — מדינות אירופה לצד סוכנויות האו״ם — מהווים כשליש מכלל המימון במזרח ירושלים.
• מוסדות ותאגידים פלסטיניים גדולים הפועלים בגדה המערבית ביחד עם הרשות הפלסטינית, מהווים 15% מכלל התמיכה בחברה האזרחית
• תמיכה נוספת מגיעה מכיוון הפילנתרופיה במזרח ירושלים, שמקורה מקרב משפחות מקומיות או מקרב פלסטינים גולים
• מימון שמקורו במדינות מוסלמיות — טורקיה וקטר מצד אחד, לעומת ירדן, מרוקו וסעודיה מן הצד השני

לסיכום

התבוננות מעמיקה על כלל התהליכים שנסקרו במחקר מלמדת על התחזקותה של זהות מזרח ירושלמית וחברה אזרחית מזרח ירושלמית עצמאית למדי, אשר נבדלת במידה רבה מזו שבשטחי הרשות הפלסטינית. זוהי חברה אזרחית הנותנת ביטוי לכלל התנועות והזרמים הפוליטיים ומתעלה עד כמה שניתן מעל לפיצול הפוליטי הפנים־פלסטיני ארוך השנים.

הלוקל-פטריוטיזם המזרח ירושלמי מהווה הזדמנות להגברת הדיאלוג ושיתוף הפעולה עם הממסד הישראלי. שעה שהממד המקומי גובר במידה רבה על זה הלאומי, תושבי מזרח ירושלים מוצאים עצמם משוחררים יותר מבעבר מכבלי הממסד הפוליטי ברמאללה ונכונים יותר לייסד חברה אזרחית עצמאית עם סדר יום אזרחי מזרח ירושלמי מובהק.