סגור

תקציר

שנת פרסום: 2002

מחברים:

עקיבא אלדר, נמרוד גורן

בחינת השתלשלות העניינים סביב היוזמות להעביר את שגרירות ארצות הברית לירושלים מאפשרת הצצה לרבדים מגוונים ביחסים בין גורמים בעלי השפעה בערוץ הבילטרלי הישראלי-אמריקני בזירה היהודית והמוסלמית ואף במשא ומתן לשלום. חיבור זה הוא ניסיון לתאר ולנתח את מכלול התהליכים וההתרחשויות הגלויים, לצד אלו שהתנהלו בחדרי חדרים. ניתוח זה יסייע להעריך את הסיכויים שחוק העברת השגרירות יבוא לידי מימוש, וזאת בהקשר למצבו של תהליך השלום ולקשריה של ארצות הברית עם ישראל ועם העולם הערבי והמוסלמי.

תוכן החיבור

הפרק הראשון של החיבור עוסק בתיאור היסטורי של מהלכי ישראל בקביעת ירושלים כבירתה ובביסוס מעמדה ככזו וסוקר  את פעילות השגרירויות הזרות בירושלים מאז קום המדינה ואת עמדתה של הקהילה הבינלאומית כלפי הבירה.

הפרק השני מתמקד במדיניותה של ארצות הברית באשר לירושלים ודן בעיסוק האמריקני עד 1983 באפשרות ההעברה של שגרירות ארצות הברית בישראל לירושלים.

הפרק השלישי מתמקד ביוזמת החקיקה הרצינית הראשונה בדבר העברת השגרירות, אשר הוצגה ב-1983 ונידונה ב-1984. הפרק סקר את ההיבטים השונים של היוזמה – תוכנה, יוזמיה ומניעיהם, הטיעונים העיקריים שהשמיעו תומכי היוזמה ומתנגדיה, התפקיד שמילאו השחקנים השונים בארצות הברית ובמזרח התיכון, הדיונים שהתנהלו בעניינה בסנאט ובבית הנבחרים, וירידתה מעל סדר היום ללא כל הישג ממשי עם התקרב מועד הבחירות לנשיאות ולקונגרס.

בפרק הרביעי נותחו קורותיה של יוזמת החקיקה משנת 1995, ומתואר כיצד הצליחה יוזמת החקיקה לקרום עור וגידים על אף ההתנגדות הרחבה לה.

הפרק החמישי דן בהתפתחויות בנושא העברת השגרירות, מחקיקת 1995 ועד תקופת נשיאותו של ג'ורג' וו' בוש. 

לאחר ניתוח מכלול המהלכים שאירעו בעבר בזיקה לאפשרות העברתה של השגרירות, מתמקד הפרק האחרון במבט לעתיד. בפרק זה נבחנו חלופות אפשריות להתפתחויות עתידיות בסוגיה. כמו כן נבחנו ההיבטים היישומיים הכרוכים בהעברת השגרירות לבירה: סוגיית מיקומה האפשרי של שגרירות אמריקנית בירושלים, כפי שהתבטאה בחכירה האמריקנית של מתחם אלנבי בירושלים ובמחלוקות שבעקבותיה; מידת מוכנותה של ירושלים לקלוט לשטחה עשרות שגרירויות זרות; וקווים מנחים להתמודדות עם האתגר התשתיתי והתכנוני שבהפיכת ירושלים לבירה מוכרת מבחינה בינלאומית.