פרסום חדש של מכון ירושלים למחקרי מדיניות: "בין עזה לירושלים" מאת ד"ר אמנון רמון

בימי חג הפסח האחרון תשפ"ה עלו להר הבית 6,315 יהודים – מספר שיא של כל הזמנים.

מטרתו המרכזית של הפרסום היא לתאר את התהליכים שהתרחשו בהר הבית בשנתיים האחרונות – בצל מלחמת חרבות ברזל וכהונתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר – לנתח את הגורמים העומדים מאחוריהם, ואת משמעותם והשלכותיהם בעיני קובעי מדיניות, הדרג הביצועי הבכיר, אנשי תקשורת, מעצבי דעת קהל, מורי דרך וכל מי שמעוניין בנושא הר הבית.

המסמך מדגיש ומפרט את השינויים שחלו בצד היהודי-ישראלי, אך אינו מתעלם מהתהליכים בצד הפלסטיני, הערבי והמוסלמי – מתוך הנחה ששני הסיפורים שלובים זה בזה, בעיקר בצל המלחמה הנמשכת ברצועת עזה, שהוגדרה על ידי גורמים משני הצדדים כ"מלחמת אל-אקצא/הר הבית".

  ד"ר אמנון רמון יציג את עיקרי ממצאיו בערב הרצאות שיתקיים במכון לקראת יום ירושלים:
יום רביעי, 21.5.25 | התכנסות ב-17:30 | מכון ירושלים למחקרי מדיניות, רד"ק 20

תקציר הפרסום:

בימי חג הפסח האחרון תשפ"ה עלו להר הבית – על  פי דיווחי מנהלת הר הבית (ארגון גג של הארגונים היהודים העוסקים בעליית יהודים להר) – 6,315  יהודים לתפילות חג הפסח – מספר שיא של כל הזמנים. בחודש ניסן תשפ"ה  עלו להר 8,623 יהודים, 43% יותר לעומת ימי הפסח בשנה שעברה.  המשטרה התירה לראשונה לקבוצה של כ-180 יהודים לעלות יחד להר הבית. תפילות בציבור ובקול רם נערכו תוך כדי ההקפה של ההר. רבים מן העולים השתחוו בחלקו המזרחי של המתחם, תחת עינם הפקוחה של השוטרים.

המשטרה פרסמה ערב חג הפסח "הנחיות למבקרים ולעולים להר הבית ולשמירה על כלל מנהג המקום" (שלא הוגדרו במסמך). בחוזר ההנחיות נכתב ש"לאור צפי ריבוי עולי הרגל והמבקרים, המשטרה תיערך לכניסת קבוצות כל 10 דקות לערך והכל בכפוף לתנועת הקבוצות בהר הבית". מפקד מרחב דוד נערך – על פי המסמך – "לאפשר העלייה להר תוך כוונה להנעים את חווית הביקור" (מכתב מפקד מרחב דוד, סנ"צ דביר תמים, 10.4.2025).

חבר הכנסת צבי סוכות מסיעת הציונות הדתית עלה להר בחול המועד פסח ותועד מתפלל ומשתטח על ההר. באותה נקודה שבה השתטח סוכות, עוכב צעיר לחקירה לפני כשנה בגין מעשה דומה. סוכות, שנעצר 14 שנים קודם לכן בשל תפילה והשתחוות בהר הבית והכניסה למתחם  נאסרה עליו, תיאר את השנוי שהתחולל בהר וביחס המשטרה לעולים היהודים במילים אלה:

"לפני 14 שנה הייתי כאן, השתחוויתי לשנייה אחת – ותוך רגע תפסו אותי שוטרים […] לקחו אותי לתחנה ועצרו אותי. היום יהודים משתחווים, מתפללים, עושים כאן מניינים, לא נותנים לערבים להתקרב אלינו, הוואקף לא מתקרב אלינו. אני רואה את הדבר הזה עם דמעות בעיניים" (17.4.2025 ,ynet).

אירועים אלה הם המשכו של תהליך שהחל לפני כעשור. החל מ-2015 השתנתה המדיניות הישראלית בעניין תפילת יהודים בהר הבית. יותר ויותר יהודים דתיים עולים להר למטרות פולחניות שבעבר לא הותרו. בשנתיים האחרונות (2024-2022), בצל מלחמת חרבות ברזל וכהונתו של איתמר בן-גביר כשר לביטחון לאומי, האחראי על מדיניות המשטרה, הואצו שינויים אלה והר הבית הפך בהדרגה למקום פולחן יהודי פעיל ותוסס בו נערכות תפילות המוניות בקול רם, השתחוויות, שיעורי תורה ועוד. 58 שנה לאחר מלחמת ששת הימים נראה שהמרכיב המרכזי שקבעו שר הביטחון משה דיין והממשלה במסגרת מה שמכונה הסטטוס-קוו שעוצב ב-1967 – איסור על תפילת יהודים בהר הבית והפניית המתפללים היהודים לכותל המערבי – הולך ומשתנה לנגד עינינו. כל זאת בניגוד להצהרות ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שלא חל שום שינוי במדיניות הישראלית ובסטטוס קוו בהר הבית  וחרף האיסור ההלכתי של הרבנות הראשית, הפוסקים החרדים וחלק ניכר מרבני המחנה הדתי-לאומי על כניסת יהודים ותפילה בהר.

מטרתו המרכזית של המסמך להלן היא לתאר את התהליכים שהתרחשו בהר בשנתיים האחרונות  בצל מלחמת חרבות ברזל וכהונת בן-גביר (פעיל ב"נאמני הר הבית" מאז גיל 14) כשר לביטחון לאומי, לנתח את הגורמים העומדים מאחוריהם ואת משמעותם והשלכותיהם בפני קובעי המדיניות, הדרג הביצועי הבכיר, אנשי תקשורת ומעצבי דעת קהל, מורי דרך וכל מי שמתעניין בנושא הרגיש והחשוב הזה. המסמך מדגיש ומפרט את השינויים שחלו בצד היהודי-ישראלי, אולם הוא אינו מתעלם מן התהליכים שהתרחשו בצד הפלסטיני, הערבי והמוסלמי. זאת מתוך הנחה ששני הסיפורים שלובים זה בזה ומשפיעים זה על זה, בעיקר בצל המלחמה הנמשכת ברצועת עזה, שהוגדרה על ידי כמה מראשי החמאס ופעילי ההר היהודים כמלחמת אל-אקצא/הר הבית.