ירושלים כיעד להגירה פנימית של משפחות פלסטיניות ישראליות
תקציר
שנת פרסום: 2011
הגירת פלסטינים-ישראלים מצפון הארץ והמשולש לירושלים גברה והלכה בשלושים השנים האחרונות, חרף חסמים פנימיים וחיצוניים, ויש בה בכדי להצביע על תמורה אפשרית בדפוסי ההגירה הפנימית של פלסטינים-ישראלים ובדפוסי השתלבותם בחברה ובכלכלה הישראלית.
מחקר זה בא לנתח את תהליך הגירה ייחודי זה ולדון במשמעויותיו. הגירת פלסטינים-ישראלים לירושלים היא דוגמא לתהליך הגירה פנימית של קבוצות מיעוט, שמקורה בגורמי דחייה מתחזקים ביישובי המוצא, החוברים לגורמי משיכה המתפתחים במוקד עירוני מרכזי, כמו השכלה גבוהה, אפשרויות תעסוקה ואיכות חיים.
שאלות המחקר
המחקר התמקד בפלסטינים-הישראלים שהיגרו מיישובים ערביים בישראל לירושלים ובחן את השאלות האלו:
- מה מניע את הפלסטינים-הישראלים להגר לירושלים?
- מהם המאפיינים הייחודיים של הפלסטינים-הישראלים המהגרים לירושלים?
- מה מניע פלסטינים-ישראלים להמשיך לגור בירושלים ולא לחזור ליישובי המוצא שלהם?
כלי המחקר
המחקר התבסס על סקר של פלסטינים-ישראלים שהיגרו לירושלים. המדגם כלל 201 מרואיינים, כאשר ל-20 מתוכם נערכו גם ראיונות עומק במטרה לחזק את ממצאי השאלונים ולהעשיר את המחקר בהיבטים שלא זכו להתייחסות בשאלון המובנה. הדגימה התבצעה בשיטת "כדור השלג", לפיה מגיעים למרואיין אחד דרך מרואיין אחר. הבחירה בשיטה זו קשורה למחסור במאגרי מידע שבהם רשומים הפלסטינים הישראלים שהיגרו לירושלים.
לקובץ המלא לצפייה והורדת הפרסום
יצא לאור במסגרת הפרויקט
