בסתיו 2000 נראה היה שרבים הסיכויים להשגת הסכם בין ישראל לרשות הפלסטינית אשר יאפשר קיום בצוותא בשלום. תקוות אלה התנפצו. במסגרת צוות החשיבה והמחקר של מכון ירושלים בנושא עתידה של ירושלים הוקמה ועדת משנה לסוגיית העיר העתיקה. מטרת הוועדה הייתה לבדוק בשלב ראשון את המצב הקיים בעיר העתיקה, ובהמשך לשקול חלופות לפתרונות אפשריים. כמה עובדות מקשות על מציאת פתרון לסוגיית העיר העתיקה של ירושלים. חלק זה של העיר הוא בעל חשיבות סמלית, רגשית ודתית רבה, הן לנוגעים ישירות בסכסוך הישראלי־ערבי והן למיליונים רבים של בני שלוש הדתות אשר אינם חיים בעיר אך היא קדושה בעבורם.

הריבונות על העיר העתיקה

הפרסום מגדיר כי שאלת המעמד הפורמלי של העיר העתיקה מתמקדת למעשה בנושא הריבונות. בחיפוש אחר פשרה לסוגיית הריבונות בעיר העתיקה נשקלו החלופות הבאות:

1. ריבונות טריטוריאלית מלאה לישראל בעיר העתיקה, תוך הענקת אוטונומיה לעדות השונות והסדר מיוחד למקומות הקדושים.
2. ריבונות טריטוריאלית מלאה לישות הפלסטינית בעיר העתיקה, תוך הענקת אוטונומיה לעדות השונות ולרובע היהודי והסדר מיוחד למקומות הקדושים.
3. חלוקת העיר העתיקה לאזור הכפוף לריבונות ישראלית מחד גיסא, ולאזור הכפוף לריבונות פלסטינית מאידך גיסא. 
4. ריבונות משותפת לישראל ולפלסטינים, ואולי גם לגורמים נוספים. פתרון זה מחייב אחת משתי אפשרויות: כל סמכות תופעל וכל שירות יינתן במקביל על־ידי כל אחד מהצדדים, או שהצדדים יחלקו ביניהם את הפונקציות השונות.
5. בינאום טריטוריאלי. ב־ 1947 המליצה עצרת האו׳׳ם על בינאום טריטוריאלי של כל אזור ירושלים. 1 2 ב־ 1999 התבטא שגריר גרמניה בישראל שהאיחוד האירופי (שגרמניה הייתה אז נשיאתו) עדיין דוגל בפתרון זה. 
6. השעיית התביעות לריבונות טריטוריאלית מלאה, וחלוקת סמכויות על בסיס טריטוריאלי, פרסונלי ופונקציונלי. אפשר לכנות שטח במעמד זה ״אזור ניטרלי״ — בעקבות התקדים  של האזורים הניטרליים שהיו קיימים בעבר בצפון חצי־האי ערב, בין סעודיה לבין כוויית ובין סעודיה לבין עירק. ביטוי אפשרי נוסף הוא: ״נחלת כלל האנושות״, או ״מורשת כלל האנושות״. כמו כן אפשר להשתמש בביטוי ״משטר מיוחד״.