סגור

תקציר

שנת פרסום: 2024

מחקרים רבים עוסקים בהיבטים של המפגש בין ערבים ליהודים בישראל בכלל ובירושלים בפרט ובמאפייניו, אך אין הם תמיד עומדים על ההבדלים הדקים בין אזורי מפגש שונים ברמה המרחבית והסוציולוגית. מחקר גישוש זה בוחן את אופי המפגשים המתרחשים במרחבים הציבוריים של שכונת קו התפר היהודית פסגת זאב בין תושבי השכונה היהודים ובין תושבי שכונות צפון-מזרח ירושלים הערביות ועומד על השפעתם על תושבי השכונה. מחקר זה אינו עוסק בניתוח הנעשה בצד הערבי של קו התפר, ועל כך נבקש לעמוד במחקרים נפרדים בעתיד.

הנושאים המרכזיים שעלו במחקר: שימוש במרחב הציבורי בפסגת זאב כמרחב מפגש יהודי-ערבי שיש בו אינטראקציה בין שני הציבורים; מוקדים ציבוריים ספציפיים שנשים חשות בהם חוסר בביטחון אישי; תחושת מתיחות כללית ה"אופפת" את חלל האוויר בפסגת זאב ואת מוקדי המפגש היהודי-ערבי בה בהשפעת אירועים ביטחוניים המתרחשים בסמוך לגדר והמצב הביטחוני הכללי.

בראייתנו, מחקר זה מרים תרומה בשלושה היבטים עיקריים: (א) ניתוח השפעת המפגש היהודי-ערבי על יכולתם של תושבי (ובעיקר תושבות) פסגת זאב להשתמש בחופשיות ובלא חשש במרחב הציבורי בשכונה. בהקשר זה מושם דגש על סוגיית הביטחון האישי של נשים בפסגת זאב; (ב) הצגת המלצות מדיניות קונקרטיות בנוגע למדיניות התכנון בשכונת פסגת זאב ולניהול חיי היום-יום בה במטרה להעלות את תחושת הביטחון והחופש של הדרים בה; (ג) הצגה ברורה וחדה של הצורך ליצור קפיצת מדרגה מהותית בשירותים הממשלתיים והעירוניים הניתנים בשכונות הערביות הסמוכות לפסגת זאב.

המחקר הוא מחקר גישוש ראשוני, והוא מבקש להצביע על עיקרי המגמות בנושא הנחקר ולהציף את חשיבותו עבור קובעי מדיניות ברמה הממשלתית והעירונית. אין הוא מתיימר להקיפן באורח מלא. הוא נעשה בשיטה איכותנית באמצעות ראיונות חצי מובנים, והוא נועד להאיר כיוונים נוספים למחקר ולהציע המלצות מדיניות ראשוניות. למחקר התראיינו כ-15 נשים וגברים (בעיקר נשים) תושבות ותושבי השכונה בני מגוון גילים. מקצת המרואיינים הם בעלי תפקידים בעירייה ובשכונה.

שותפים