יזמות חברתית של נשים בירושלים

ממצאים מרכזיים

• • ירושלים כמרחב ייחודי ליזמות חברתית של נשים – מן המחקר עולה כי הגיוון החברתי־תרבותי בעיר אומנם טומן בחובו אתגרים רבים, אך הוא גם מהווה תשתית לפעילות חברתית יצירתית ולפיתוח יוזמות. פעילות רבות תיארו את הבחירה לגור בירושלים כבחירה הנושאת עמה מלכתחילה ממד אידאולוגי או חברתי, המעודד יוזמות הקשורות במורכבות של החיים בעיר. כפי שציינה אחת היזמיות במחקר: ״הבנתי שאם אני רוצה לחיות במקום הזה, אני צריכה להשפיע על איך שהוא נראה״. כמו כן, מן המחקר עולה כי העובדה שהעיר ירושלים היא סמל בעל חשיבות בין־לאומית, מאפשרת ליזמיות חברתיות למשוך תשומת לב ותמיכה מצד גורמים מממנים בארץ ובעולם. בנוסף, מגזר עסקי וטכנולוגי הולך וצומח, המאופיין בקהילתיות ובגבולות פתוחים יחסית למגזר השלישי, הוא גורם מועיל נוסף בשדה של היזמות החברתית בעיר. נראה כי כל אלו יחד הופכים את ירושלים למרחב שוקק של עשייה חברתית בקרב נשים ובכלל.
  • שימוש חלקי בשפת היזמות החברתית – מן המחקר עולה כי יזמיות ירושלמיות רבות נמנעות מאימוץ ׳הטייטל׳ היזמי ונוטות להציג את עצמן באופן שמקטין את יכולותיהן ופעילותן. כך למשל, פעילות ממזרח העיר העידו על אימוץ מוגבל מאוד, אם בכלל, של שפת היזמות החברתית בקרב האוכלוסייה הערבית בירושלים. לדידן, האימוץ המוגבל נובע בין השאר מהבחנה חדה בין הפרנסה לבין היבטים של חסד וצדקה, ומתחושת קהילתיות חזקה שלא מצריכה את שפת היזמות. לצד זאת, יזמיות רבות העידו על תועלת רבה שהפיקו מארגז הכלים היזמי, והעידו כי שפת היזמות החברתית מהווה עבורם שפה משותפת, המסייעת ליצור קהילה, לבסס תחושת זהות ושייכות ולייצר אפיקי פעולה חדשים. נראה, אם כן, כי יש טעם ליצירת שפה עירונית של יזמות חברתית מכילה, שתאפשר ליותר קהילות ויוזמות להיכלל בה.
  • התנגדות לאימוץ נורמות עסקיות – מן המחקר עולה התנגדות רחבה יחסית בכל הנוגע לאימוץ נורמות עסקיות בעולם היזמות החברתית. התנגדות זו עולה, בין היתר, לאור הפערים בין הנורמות המקובלות בעולם העסקי (למשל, מדידת יעילות) לבין צרכים חברתיים, אשר לעיתים קרובות מכוונים לקהלים מאתגרים וכוללים פעולות בעלות אימפקט איכותי ולא כמותי. כפי שהעידה יזמת שהשתתפה במחקר: ״במידה מסוימת, מי שנכנסת לעולם השינוי החברתי, חייבת לעשות לא רק מה שפרגמטי או חכם, אלא גם במשך המון שנים להחזיק מטרות שאנשים כבר איבדו תקווה שיקרה שם איזשהו שינוי לטובה. וכשאנחנו מתחילים לחשוב במונחים של כדאיות והשקעה, מונחים שהשאלנו מהעולם העסקי, אנחנו עשויות להגיד ׳טוב, זה חסר טעם׳, ואז לנטוש כל מיני מטרות, אוכלוסיות או אנשים שהכי זקוקים שנחבור אליהם, שנאבק איתם״.
  • הבדלים בתפיסת המסוגלות ליזמות חברתית – ממצאי המחקר מלמדים כי מרבית הנשים בעיר תופסת את עצמן ואת הנשים סביבן כבעלות מסוגלות גבוהה למעורבות חברתית וליזמות חברתית. לצד זאת, נמצאו הבדלים ניכרים בתפיסת המסוגלות העצמית של נשים בהתאם למשתנים דמוגרפיים כמו קבוצת האוכלוסייה, רמת ההשכלה והמצב התעסוקתי. כך, למשל, נשים ערביות דיווחו על תחושת מסוגלות עצמית נמוכה יותר בהשוואה לנשים יהודיות, ונשים שהגדירו את עצמן כ״עקרות בית״ דיווחו על תחושת מסוגלות עצמית נמוכה יותר באופן ניכר מנשים במצב תעסוקתי אחר.
  • נטייה לפעולה ברמה מקומית וקהילתית – ממצאי המחקר מלמדים כי יש בסיס לתפיסה הרווחת שלפיה נשים בתחום היזמות החברתית נוטות יותר לפעולה מקומית וקהילתית ופחות לפעולה בשדה רחב יותר — ארצי או בין־לאומי. יחד עם זאת, הממצאים מלמדים כי נטייה זו משתנה במידה רבה בהתאם לסביבה החברתית והתרבותית שבה הנשים פועלות.
  • גורמי עידוד ליזמות חברתית – מן הסקר עלה כי בקרב נשים מכל קבוצות האוכלוסייה, גורם העידוד המרכזי למעורבות נשים ביזמות חברתית הוא ההזמנה לשתף פעולה עם חברות או עם נשים נוספות בקהילה. ממצא זה נמצא בהלימה עם הנטייה של נשים הפועלת בשדה היזמות החברתית לשתף פעולה וליצור חיבורים, יותר מאשר גברים הפועלים בשדה. לצד זאת, נמצאו גורמי עידוד הייחודיים לנשים מקבוצות האוכלוסייה השונות. כך למשל, בעוד שתגמול כספי על הפעילות נתפס על ידי המשיבות החרדיות בסקר כגורם עידוד מרכזי ובולט, אצל המשיבות הערביות גורם זה צוין כשולי למדי, ורבות מהמשיבות הערביות העידו כי ההכרה חברתית על הפעילות היא גורם עידוד משמעותי ליזמות חברתית.
  • חסמים ליזמות חברתית – מן הסקר עלה כי החסם המרכזי למעורבות של נשים ביוזמות חברתיות, בקרב המשיבות מכלל קבוצות האוכלוסייה, הוא היעדר זמן פנוי. חסמים נוספים שצוינו בשיעורים גבוהים על ידי נשים מכלל הקבוצות הם: היעדר גישה למשאבים כספיים ומחסור בידע ובכלים מקצועיים. מנקודת מבט אינטגרטיבית על כלל ממצאי המחקר, ניתן להצביע על חסמים נוספים: חסם הביטחון העצמי ותחושת מסוגלות נמוכה. ממצא זה עשוי ללמד על דרכי פעולה פוטנציאליות כלל־עירוניות שבכוחן לשחרר חסמים ולאפשר לנשים מכלל האוכלוסיות לגלות מעורבות ביזמות חברתית.
  • תעסוקה ויזמות חברתית – נשים הנמצאות בשוק העבודה הן בעלות נטייה גדולה יותר ליזמות חברתית ובכלל להשפעה על הסביבה, לעומת עקרות הבית, הן מבחינת התפיסות והן מבחינת המעורבות בפועל. מגמה זו בולטת במיוחד בקרב הנשים הערביות. כמו כן, נשים העובדות כעצמאיות העידו על אמונה גבוהה יותר ביכולתן להשפיע על החברה מסביבן, יותר מכל המשיבות האחרות. הדבר מעיד על הקשר שבין פיתוח יכולות הובלה ועצמאות לבין פוטנציאל ההשפעה החברתית של הנשים. נראה, אם כן, כי בקרב עקרות הבית קיים פוטנציאל לא ממומש רב יותר בכל הנוגע ליזמות חברתית, וייתכן שחשיפה של נשים אלו לאפיקי יזמות, ועידודן לפעול בתחום זה, יפתחו בפניהן אפשרויות שכרגע נתפסות בעיניהן כסגורות. יחד עם זאת, התמקדות בנשים המועסקות עשויה להיות קלה יותר, שכן נשים אלו מגלות ממילא מוטיבציה גבוהה ליזמות ומעידות בהיקפים גדולים יותר על יזמות חברתית בפועל.