לאחרונה פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים לגבי האיפיון החברתי-כלכלי של אזורים ושכונות. בדרך-כלל מפרסמת הלמ"ס נתונים כאלו רק לאחר מפקד האוכלוסין, אך מאחר שהנתונים מבוססים על מקורות מינהליים כמו הביטוח הלאומי ומשרד התחבורה, ניתן לחשב את המדד גם ללא מפקד מלא. המדד החברתי-כלכלי הוא שקלול של 14 משתנים המודדים את הרמה החברתית-כלכלית בארבעה תחומים – דמוגרפיה, השכלה, רמת חיים, ותעסוקה. השקלול יוצר מדד, שלפיו מחולקים האזורים או היישובים לאשכולות, כאשר 1 הוא האשכול הנמוך ביותר, ו-10 הגבוה ביותר.
כעיר, נמצאת ירושלים באשכול 2, בדומה לרבים מהיישובים הערביים (כגון קלנסווה ועראבה) והערים החרדיות (כמו בני ברק ואלעד), אך מכיוון שירושלים מאוד מגוונת, ניתן למצוא בה שכונות בכל האשכולות, למעט אשכול 10 (באשכול יוקרתי זה ממוקמות רק 7 שכונות בישראל, המאכלסות ביחד 19,000 תושבים, רובם בתל-אביב וברמת השרון, ועוד כ-6,000 תושבים בשלושה יישובים).
רוב תושבי ירושלים התגוררו בשנת 2015 (השנה אליה מתייחסים הנתונים) באזורים שנמצאים באשכולות הנמוכים. 61% מתושבי העיר התגוררו באזורים שאופיינו באשכולות 1-2, אך אם בוחנים את האזורים הערבים, החרדים, והכלליים בנפרד, מוצאים שוני גדול בפיזור בין שלוש האוכלוסיות.
כל האזורים המתאפיינים ברוב ערבי, נמצאים באשכולות 1-3, כאשר רוב האוכלוסייה באזורים אלו (76%) מתגוררת באזורים באשכול 1. האזורים בהם מתגוררת אוכלוסייה חרדית גדולה נמצאים כולם באשכולות 1-4, כאשר גם בקרב אוכלוסייה זו, הרוב (53%) מתגוררים באשכול 1. בקרב האוכלוסייה הכללית (אוכלוסייה יהודית לא-חרדית) ישנו פיזור גדול יותר בין האשכולות, עם דומיננטיות של אשכולות 5-8, כאשר האשכול בו מתגוררת האוכלוסייה הרבה ביותר הוא אשכול 5 (21% מהאוכלוסייה). חשוב לציין שרבים מכל אחת מהאוכלוסיות הללו מתגוררים בשכונות שאינן אופייניות, וגם בשכונות האופייניות לכל אחת האוכלוסיות, מתגוררות גם אוכלוסיות אחרות.
באזורים באיפיון 8-9, המקבילים ליישובים כמו מבשרת ציון, הרצליה, גבעתיים, והר אדר, התגוררו בירושלים 48,000 תושבים.
