החל מסוף שנות ה- 70 מאזן ההגירה ה לירושלים הוא שלילי , כלומר מספר העוזבים את ירושלים גדול ממספר התושבים החדשים שהיגרו אליה מיישובים אחרים בארץ. בהצגת מאזני ההגירה נהוג להתייחס להגירה הבין יישובית ולהתעלם מההגירה הבינלאומית, למרות שזו מהווה כ- 15% מההגירה הכוללת של ירושלים (בין יישובית + בינלאומית). כך לדוגמא בשנת 2006 מאזן ההגירה הכולל של ירושלים היה 7,500- (1% מכלל האוכלוסייה בעיר) מתוכו 1,150- היה הגירה בינלאומית (0.2% מכלל האוכלוסייה).
בשנת 2006 7,100 תושבים יהודים נגרעו מירושלים בשל מאזן הגירה כולל שלילי, והם היוו 1.5% מכלל התושבים היהודים בעיר (860 נגרעו בהגירה הבינלאומית, והם היוו 0.2% מכלל היהודים). 56% מההגירה הבין יישובית של היהודים הייתה משכונות מערב ירושלים (59% מכלל ההגירה היהודית – שיעור הדומה למשקלן של שכונות אלו באוכלוסייה היהודית). זאת לעומת שיעור גבוה של כ- 72% מכלל ההגירה הבינלאומית שנגרע משכונות מערב העיר, שיעור הגבוה משמעותית ממשקלן באוכלוסייה היהודית בעיר. ככלל ההגירה הבין יישובית בירושלים מהווה מרכיב עיקרי בהגירה היהודית – כך לדוגמא בשכונת פסגת זאב 95% ממאזן ההגירה הכולל הוא הגירה בין יישובית וברמות אלון 93% אולם ישנן שכונות שמרכיב ההגירה הבינלאומית מהווה בהן חלק גדול יותר, לדוגמה שכונת גוננים בה ההגירה הבינלאומית מהווה 25% מההגירה הכוללת ובקרית היובל ההגירה הבינלאומית מהווה 48%.
בקרב האוכלוסייה הערבית קשה להתייחס להגירה הכוללת, עקב מרכיב משמעותי של הגירה בין יישובית שאינה מדווחת. באוכלוסייה זו בהגירה בינלאומית נגרעו בשנת 2006 כ- 290 תושבים והם היוו כ- 0.1% מכלל האוכלוסייה הערבית. מתוכם כ- 47% מהנגרעים היו משכונות צפון ירושלים (שועפט ובית חנינא) שנחשבות מבוססות יחסית, שיעור התואם את שיעורם היחסי של שכונות אלו באוכלוסייה הערבית. יתר האוכלוסייה הערבית נגרעה מהעיר העתיקה (20%) והשאר משכונות דרום העיר.
מרכיבי גידול אוכלוסייה בירושלים, 2006
מקור: עיבודים לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
