ירושלים היא העיר היחידה בעולם בה חיות זו לצד זו כ-15 קהילות נוצריות שונות (חלקן הגדול בעלות היסטוריה ארוכה של מאות שנים) ובה מתגוררים באופן קבוע אנשי כנסייה, נזירים ונציגי ארגונים נוצריים שונים מארבע כנפות תבל. מאחורי כל אחת מן הקהילות הנוצריות וכל אחד מן הגורמים הנוצריים הפועלים בעיר ניצבות קהילות גדולות של מיליוני מאמינים, מדינות וגורמים נוצריים בין-לאומיים רבי עוצמה. ירושלים היא העיר היחידה בעולם שכמעט כל הכנסיות והזרמים הנוצריים שואפים לתקוע בה יתד.

ערב חג המולד 2011 הנוצרים מהווים מיעוט זעיר באוכלוסיית ירושלים. שיעור האוכלוסייה הנוצרית בעיר הוא 1.9% בהשוואה ל-19% בשנת 1946 בשלהי תקופת המנדט הבריטי. במספרים מוחלטים ירד מספר הנוצרים בירושלים מ-31.3 אלף ב-1946 ל-14.6 אלף בסוף 2010. הסיבה המרכזית לירידה במספר הנוצרים ב-65 השנים האחרונות נעוצה בתוצאות מלחמת 1948 שבעקבותיה עזבו את העיר לא רק הבריטים ורוב הנוצרים האירופים שהתגוררו בה אלא גם חלק ניכר מן התושבים הערבים נוצרים. לצד ההגירה מתאפיינת הקהילה הנוצרית בשיעור פריון נמוך בעיקר בהשוואה לאוכלוסייה היהודית והמוסלמית. אולם למרות השיעור הנמוך של הנוצרים באוכלוסיית העיר, בולטת בה הנוכחות הנוצרית הפיזית בשלל מגדלי הכנסיות והמנזרים בעיקר באגן העיר העתיקה. בסקר שנערך במכון ירושלים בשנות ה-90 נמנו כ-160 כנסיות בירושלים.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה התגוררו בירושלים בסוף 2010 כ-11.5 אלף נוצרים ערבים וכ-3000 נוצרים לא ערבים. 38% מהנוצרים הערבים התגוררו בעיר העתיקה (מתוכם 66% ברובע הנוצרי, 26% ברובע המוסלמי, 6% ברובע הארמני ו-2% ברובע היהודי). 30% מהערבים הנוצרים התגוררו בצפון העיר בשכונות בית חנינא ושועפאת, 6% התגוררו בשכונת בית צפאפא, 4% התגוררו בשכונות היהודיות בצפון העיר (פסגת זאב, הגבעה הצרפתית ואזור הר הצופים), והשאר (22%) התגוררו ביתר השכונות בעיר.