החל בסוף שנות ה- 70 הלך והתגבש סביב ירושלים מטרופולין דו-לאומי יהודי-ערבי. התפתחותו של המטרופולין היא תוצאה של תהליך פרבור המתבטא במעבר של אוכלוסייה ושל פעילות כלכלית מירושלים לישובים הסובבים אותה.

במקביל התפתחו והתחזקו, בין ירושלים לבין היישובים הסובבים אותה, זיקות בתחומים רבים ומגוונים שביניהם: פעילות כלכלית, פעילות תרבותית ודתית, תשתיות, תיירות וניידות אוכלוסייה – הגירה ויוממות. זיקות אלו הופכות את המטרופולין למרחב תפקודי המשותף בין העיר לבין היישובים סביב לה. לכן קשה לנתק את המתרחש בתחום השיפוט של העיר, מהמתרחש במרחב המטרופוליני הסובב אותה, המורכב מיישובים רבים.

נתונים על ההגירה מירושלים מדגימים את תהליך התפתחותו של המטרופולין היהודי סביב ירושלים. כך נמצא שחלקם של המהגרים היהודים מירושלים ליישובים הסמוכים לעיר (מחוז ירושלים ויהודה ושומרון) עלה מ – 6% מכלל העוזבים את העיר בשנים 1967-1976 ל– 32% בשנים 1977-1986 , ל–45% בשנים 1987-1996, ול–51% בעשור האחרון. כלומר, לאחרונה מחצית מן התושבים שעזבו את ירושלים, למעשה נשארו לגור בסמוך מאוד אליה, ביישובים הסובבים אותה.

הגראף המציג את מאזן ההגירה בין ירושלים לאזורי הארץ השונים מצביע אף הוא על אותה מגמה של מטרופוליניזציה – כאשר מאזן ההגירה השלילי של ירושלים עם היישובים הסמוכים אליה, מחוזות ירושלים ויו"ש, הולך והופך יותר ויותר גבוה – כלומר גדל ההפרש בין מספר היוצאים מירושלים ליישובי המטרופולין לבין מספר הנכנסים לעיר מיישובים אלו. השוואה עם כיווני הגירה מירושלים לאזורים אחרים בארץ מלמדת שבארבעה העשורים האחרונים לירושלים מאזן הגירה חיובי עם מחוזות חיפה, הצפון והדרום ואילו מאזן ההגירה עם מחוזות תל אביב והמרכז הוא שלילי ובעשור האחרון הוא במגמת עלייה.

מאזן הגירה בין ירושלים לבין אזורי הארץ השונים

מקור: עיבודים לנתוני השנתון הסטטיסטי לירושלים, בהוצאת מכון ירושלים לחקר ישראל ועירית ירושלים, לשנים המתאימות
לכל טורי "העיר במספרים" באתר מכון ירושלים לחקר ישראל