רוב המשתנים בהם אנו משתמשים, נמדדים עבור גברים ועבור נשים כאחד, אבל ישנו משתנה שאותו אנו מודדים עבור נשים בלבד. לרגל יום האישה, בדקנו את שיעור הפיריון.
לפני כעשור, בשנת 2007, עמד שיעור הפיריון הכולל בירושלים על 3.96 ילדים לאישה. שיעור הפיריון הכולל הוא מספר הילדים שאישה צפויה ללדת במהלך חייה. בישראל השיעור היה אז 2.90. באותה שנה היה השיעור בקרב נשים ערביות, הן בישראל (3.62) והן בירושלים (4.07), גבוה משל הנשים היהודיות (2.71 ו-3.96). הנתונים מתוך השנתון הסטטיסטי לירושלים העתיד לראות אור ביום ירושלים בעוד כשלושה חודשים.
אך לאורך העשור האחרון התרחש תהליך דרמטי של ירידה בשיעורי הפריון של נשים ערביות, הן בישראל והן בירושלים, זאת במקביל לעלייה בשיעורי הפיריון בקרב נשים יהודיות בישראל ובירושלים, בעיקר בשנים 2007-2012. כיום השיעור בישראל כמעט זהה בקרב הנשים היהודיות והערביות (ועומד על 3.05 בקרב היהודיות, ו-3.16 בקרב הערביות), בעוד שבירושלים הנשים הערביות יולדות בממוצע פחות ילדים (3.33) מהיהודיות (4.27).
מה הסיבה לירידה התלולה בשיעורי הפיריון בקרב הנשים הערביות? ייתכן שהגורם הוא עלייה בשיעור ההשכלה ומודרניזציה, וייתכן שמדובר במגמה הקשורה לשיעורי הפריון הנמוכים במדינות ערב השכנות, כגון ירדן (3.38), מצרים (3.27), ערב הסעודית (2.53), ולבנון (1.72 ילדים לאישה). הנתונים מתוך הבנק העולמי.
שינוי בשיעור הפיריון הכולל הוא המבשר הראשון לשינוי בשיעור הריבוי הטבעי, ובגידול האוכלוסייה. מכיוון שהתהליך כבר מתרחש זה עשור ויותר, אנו רואים את הביטוי לו בשכבות הגיל של האוכלוסייה היהודית, הגדלות במהירות משנה לשנה, ובאוכלוסייה הערבית, שם שכבות הגיל נשארות בגודל דומה מדי שנה. ההשלכות הצפויות הן בתחומים רבים, החל מתשתיות בריאות, ועד למצוקת דיור.
