אופי הזהות הדתית של כל אחד מאיתנו הוא חלק מהזהות הכוללת שלו או שלה, ולגבי חלק גדול מהאנשים, קובע גם חלק מסדר היום, ואף כמה מפרטי הלבוש בהם ישתמשו. אך זהויות משתנות, ולאורך החיים, חלק מהאנשים משנים גם את אופי הזהות הדתית.
 
לפי הסקר החברתי שעורכת הלמ"ס, בישראל חיים כ-211,000 בני 20 ומעלה, שהצהירו שבגיל 15 חיו בבית חילוני או מסורתי (שאינו דתי), וכיום רואים עצמם כדתיים, מסורתיים-דתיים, או חרדים. אלו הם החוזרים בתשובה, המהווים כ-15% מכלל האוכלוסייה הדתית (הכוללת דתיים, מסורתיים-דתיים וחרדים) הבוגרת בישראל.
 
גם התהליך ההפוך מתרחש, בו אנשים שהשתייכו לאוכלוסייה הדתית מגדירים את עצמם כיום כחלק מהאוכלוסייה הלא דתית. אלו הם היוצאים לשאלה, או הדתל"שים (ההגדרה "יוצאים לשאלה" נהוגה יותר לגבי חרדים לשעבר, בעוד ש-"דתלש" מתייחס בדרך כלל למי שהיה דתי אך לא חרדי. כאן נשתמש במונח "דתיים לשעבר" כדי לתאר את שתי הקבוצות הללו, בשל מגבלת הנתונים). בישראל חיים כ-504,000 דתיים לשעבר בגיל 20 ומעלה, הרואים את עצמם כיום כלא דתיים, ומצהירים כי בגיל 15 השתייכו לאוכלוסייה הדתית. הדתיים לשעבר מהווים כחמישית (18%) מתוך האוכלוסייה היהודית הבוגרת הלא-דתית בישראל.
 
בירושלים חיים כ-25,400 חוזרים בתשובה, וחלקם בקרב האוכלוסייה הדתית בעיר (12%) נמוך במעט מהאחוז הארצי. בעיר מתגוררים גם כ-20,400 דתיים לשעבר, המהווים 20% מהאוכלוסייה הלא-דתית בעיר, אחוז גבוה במעט מהאחוז בישראל.
 
הדתיים לשעבר בירושלים מהווים אחוז דומה מהאוכלוסייה הלא דתית בפתח תקווה (19%) ובבאר שבע (22%). מבין הערים הגדולות, בנתניה מהווים הדתיים לשעבר את האחוז הגבוה ביותר (26%) מכלל האוכלוסייה הלא דתית.
 
בתל אביב מתגוררים 29,700 דתיים לשעבר, והם מהווים 11% מהאוכלוסייה הבוגרת הלא דתית, המונה 263,800.