השינויים הרבים שחלו בשנים האחרונות בעקבות פתיחתם של מסלולים ומסגרות להכשרה אקדמית ומקצועית לציבור החרדי, יצרו צורך חיוני בהערכת התאמתם של מסגרות אלו לצורכי ציבור זה ובהערכת מידת רצונם של צעירים חרדים לרכוש השכלה אקדמית במסגרות שונות. בשנה האחרונה (2006/7) נערך במכון ירושלים לחקר ישראל מחקר כמותי, ראשון מסוגו, בקרב כ-550 נשאלים חרדים (גברים ונשים) מכל הזרמים, אשר בחן את עמדותיו של הציבור החרדי ביחס לרכישת השכלה אקדמית. בנוסף זיהה המחקר את החסמים המרכזיים העומדים בפני צעירים חרדים בהשתלבות במסלולים אקדמיים שונים.

ממצאי המחקר העלו כי למעלה ממחצית הגברים החרדים הנשאלים (כ-60%) היו מעוניינים לרכוש השכלה אקדמית, וכי למעלה מרבע מהנשאלים (28%) אף היו מוכנים ללמוד במסגרות אקדמיות שאינן מיועדות לחרדים בלבד. בנוסף, נמצא כי 75% מהנשאלים היו מעוניינים לקבל מידע מעודכן אודות מסלולי לימוד ומוסדות אקדמאים, וכ-80% מהם מבקשים לשפר את ידיעותיהם באנגלית ומחשבים.

במסגרת מחקר זה נבחנו גם עמדותיה ודעותיה של קבוצת סטודנטים חרדים שכללה 310 נשאלים (מתוכם 190 גברים חרדים), ביחס למסלול האקדמי. בשונה מההערכות של גורמים העוסקים בתחום, נמצא כי המניע המרכזי לבחירת תחום הלימודים בקרב סטודנטים חרדים (כ-65%) קשור לעניין האישי של הסטודנט בתחום הלימוד ולאו דווקא לאפשרויות למצוא עבודה באותו תחום. מרבית הסטודנטים החרדים במסגרת מחקר זה טענו כי לא מצאו קושי בשמירה על אורח החיים החרדי במהלך לימודיהם.

בהתייחס לחסמים המרכזיים בהשתלבות חרדים בלימודים טענו 75% מהסטודנטים החרדים כי החסם המרכזי ללימודים קשור בצורך בסיוע כספי בתקופת הלימודים (הן במימון הלימודים והן בסיוע למחיית הסטודנט), וכי בהינתן סיוע כספי למימון הלימודים וסיוע נוסף למחיית הסטודנט, עשויים חרדים נוספים לפנות למסלול האקדמי.

נכונות ללימודים גבוהים, כאשר הסטודנט זוכה הן למימון הלימודים והן לסיוע למחייתו


מקור: אסף מלחי, בצלאל כהן ודן קאופמן, "עמדות ביחס להשכלה גבוהה בציבור החרדי בישראל", מכון ירושלים לחקר ישראל, (לקראת פרסום)

לכל טורי "העיר במספרים" באתר מכון ירושלים