הישארו מעודכנים

    סגור

    חינוך ממלכתי חרדי וישיבות תיכוניות חרדיות – ניירות עמדה

    נתונים מרכזיים, חסמים, מענים, המלצות והתייחסות ל'מתווה בעלז'

    אליעזר היון, מכון ירושלים למחקרי מדיניות 

    זרם החינוך הממלכתי חרדי (הממ"חים) והישיבות התיכוניות החרדיות הם הנושאים העומדים במוקד ניירות העמדה שפרסם אליעזר היון. 
    נייר העמדה הראשון, שהוצג בדיון בכנסת במהלך ספטמבר 2021, סוקר את זרם הממ"ח ואת הרקע להקמתו, ומציע מענים אפשריים והמלצות להתמודדות עם החסמים להתפתחותו.
    נייר העמדה השני, שפורסם באפריל 2022, נכתב על רקע פרסום המתווה שנחתם בין משרד החינוך למוסדות החינוך של חסידות בעלז. במסמך נבחן מקומו של מוסד הממ"ח מול המתווה החדש.

    נייר עמדה – פרסום 'מתווה בעלז' של משרד החינוך

    אפריל 2022

    לקריאת נייר העמדה המלא

     

    תקציר

    רקע: מתווה בעלז

    • בחודש מרץ 2022 התפרסם חוזר מנכ"ל של משרד החינוך, ובו שורטט מתווה שנחתם מול חסידות בעלז. על פי המתווה, תלמודי התורה של החסידות יעברו ממעמד של מוסד 'פטור' למעמד ייחודי, שבו 'עומק הליבה' יותאם להיקף התקצוב. תלמידי 'החיידר' של החסידות יחויבו ללמוד ולהיבחן בשלושה מקצועות יסוד – אנגלית, מתמטיקה ועברית, והישגי התלמידים ייבחנו בכלי מדידה והערכה אובייקטיביים של משרד החינוך.
    • המתווה נחשף בעיתונות החרדית ועורר הדים רבים.

    עמדת הביקורות על זרם הממ"ח (בהשוואה למתווה בעלז)

    • ההסדר מול חסידות בעלז מציע מתווה חילופי לזרם הממ"ח.
    • היתרון המרכזי למתווה הוא המענה ברמת "המספרים הגדולים". המתווה זוכה לתמיכה חרדית ורבנית משמעותית בשל מיעוט מקצועות הליבה ובעיקר בשל הותרת מוסדות החינוך כאוטונומיה חרדית. בניגוד לזרם הממ"ח, המיועד לאוכלוסייה מצומצמת, מתווה בעלז עשוי לכלול מוסדות רבים מליבתו של הרחוב החרדי ולהסליל בעתיד חלקים גדולים מהאוכלוסייה החרדית ללימודי ליבה בסיסיים.  

    זרם הממ"ח כמענה לאוכלוסיית מטרה

    • מתווה בעלז הוא התחלה של שינוי מבורך, אך לא רק שאינו נותן מענה לערכים שחשובים למדינה, הוא אף מחמיץ זרמים חרדים-מודרניים הרואים בגישה זו חשיבות עליונה. כמו כן, קיים חשש שהמציאות הלא מבורכת הקיימת ברשתות הענק החרדיות, שבהן לא נלמדים לימודי ליבה מלאים חרף החובה המוטלת עליהן – תתרחש גם במוסדות הנכללים במתווה בעלז.
    • הממ"ח הוא מוסד מתפתח, הקורא תיגר על המציאות החינוכית הקיימת ברחוב החרדי, והוא בעל חשיבות ישראלית ופנים-חרדית רבה: הוא מציג אלטרנטיבה ומנכיח היבט אידיאולוגי חשוב של 'גישת לכתחילה' בכל הקשור לשילוב לימודי ליבה מלאים בבתי הספר החרדים, לצד הפנמת ערכים פדגוגיים מודרניים, הפנמת ערכים אזרחיים ויצירת 'סולידריות ישראלית'.
    • הממ"ח נותן מענה מובהק לצרכיו של שוק התעסוקה המודרני של המאה ה-21. לצד חשיבותו של מתווה בעלז, ברור לכול שהדינמיקה של השוק הטכנולוגי-המודרני ואתגריו דורשת 'נקודת כניסה' ייחודית, גבוהה ורחבה באופן משמעותי מזו שתושג במתווה המדובר. הממ"ח, אם אכן תורחב פעילותו, עשוי לתת מענה לדרישה זו.
    • כלפי הממ"ח נשמעות ביקורות רבות, אולם נדמה כי כמו כל מוסד מתפתח וחדשני, גם זרם זה מתקבל בחשד. הממ"ח פועל בתוך חברה חרדית-שמרנית, ועל כן לא מן הנמנע שהתנהלותו 'בין הטיפות' תלווה לעיתים במשגים. ניתן להניח כי עם התפתחותו של הממ"ח יופנמו הלקחים והוא יעלה על דרך המלך. התפתחות זו רלוונטית גם למשתנה התקציב: שנות הפיילוט הראשונות נהנו אמנם מתקציב עודף, אך ככל שהמוסדות מתקבעים ומתפתחים, פערי התקציב מצטמצמים והשונות מהמוסד הממלכתי 'הרגיל' מתאפסת.

     

    נייר העמדה המלא

    נייר עמדה – חינוך ממלכתי חרדי וישיבות תיכוניות חרדיות

    ספטמבר 2021, הוצג בדיון בכנסת בחודש זה

    לקריאת נייר העמדה המלא

     

    תקציר

    חינוך ממלכתי חרדי

    רקע

    זרם החינוך הממלכתי-חרדי (ממ"ח) הוקם בשנת הלימודים תשע"ד (2013/14) על בסיס החלטת הממשלה 151 בדבר חיזוק לימודי היסוד ומערכת החינוך הרשמית-ממלכתית.
    על פי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת (וייסבלאי, 2020): 

    • מעמד הממ"חים אינו מעוגן בחקיקה כזרם חינוך נפרד. פעילותו מתקיימת ללא הסדרה בחוזרי מנכ"ל משרד החינוך וללא הוראות אחרות של המשרד הקובעות את תוכנית הלימודים במוסדות.
    • הממ"חים נתונים לפיקוח מלא של המחוז החרדי ומתוקצבים כמוסדות חינוך רשמיים. עובדי ההוראה מועסקים ישירות על ידי המשרד, ובמוסדות נלמדת תוכנית לימודי ליבה מלאה.
    • על פי פסיקת בית המשפט, הרשויות המקומיות אינן מחויבות לפתוח בתי ספר ממלכתיים חרדים, גם כאשר ישנה דרישה מן ההורים (להבדיל ממוסדות ממלכתי וממ"ד).
    • תוכנית הלימודים בממ"חים דומה לתוכנית במוסדות של רשתות החינוך החרדיות – נדרשים בה 100% לימודי ליבה, עם הקפדה על מילוי הדרישות, ובמקביל נשמרת הוראה מוגברת במקצועות קודש.
    • נכון לתשפ"א, בזרם הממ"ח לומדים בסך הכל 12,666 תלמידים: 4,139 תלמידים ב-164 גני ילדים, ו-8,527 תלמידים ב-60 בתי ספר. תלמידים אלו מהווים 5.2% מכלל תלמידי הגנים החרדיים, ו-3.3% מכלל תלמידי החינוך היסודי.
    • יותר ממחצית מתלמידי בתי הספר של זרם הממ"ח לומדים במחוזות ירושלים והמרכז.
    • בשש השנים האחרונות גדל תקציבם הכולל של הממ"ח מכ-77 מיליון ש"ח ל-133 מיליון ש"ח, אך במקביל הצטמצם התקציב לתלמיד (בשנת תשע"ה 22,185 ש"ח לתלמיד, ובשנת תשע"ט 21,084 ש"ח) ולכיתה (בשנת תשע"ה 63 שעות שבועיות, בשנת תשע"ט 2.31).
    • התקציב הממוצע לתלמיד בחינוך הממ"ח גדול ביחס לזרמי החינוך האחרים (כ-21 אלף ש"ח לתלמיד בממ"ח, לעומת 18.5 אלף ש"ח בממ"ד ו-16 אלף ש"ח בחינוך הממלכתי).
    • מנגד, התקציב לכיתה בממ"ח נמוך מהתקציב המקביל בממ"ד ובממלכתי, וקרוב לתקציב במוסדות המוכש"ר – מוסדות מוכרים שאינם רשמיים (394 ו-385 אלף ש"ח בממ"ח ובמוכש"ר, לעומת 495 ו-458 אלף ש"ח בממ"ד ובממלכתי). התקצוב הנמוך לכיתה בממ"ח נובע בעיקר מגודלן – הממ"חים שואפים להוות מוסדות פורצי דרך וחדשניים, ועל כן כיתות בממ"ח מונות במקרים רבים פחות מ-20 תלמידים לכיתה. עניין זה פוגע בתקציב לכיתה ויוצר עלויות היקפיות גדולות לבית הספר, אף שאינו מאוכלס באופן מלא.
    • מוסד הממ"ח הוא מוסד מתפתח הקורא תיגר על המציאות החינוכית הקיימת ברחוב החרדי. המוסד שחורט על דגלו הקניית חינוך מלא ושוויוני ככל ילדי ישראל 'לכתחילה', נאלץ להתמודד עם חסמים חברתיים משמעותיים הנאבקים בהרחבתה של מגמה זו (ראו: כיכר השבת, 19.02.20)

    המלצות

    מבוססות על מחקרים וראיונות שביצע מכון ירושלים בנושא – 

    חקיקה 
    לצורך יכולתם של מערכת הממ״חים להתרחב, חיוני לעגן את הממ״חים בחוק ולהעבירם מחזקת רשות ביצוע של הרשות המקומית, לחובתה. 

    תקצוב 
    הממ"חים הם בתי ספר צומחים. בשלב הראשון, עד לרכישת אמון ע"י הקהילות, קשה לפתוח כיתות של 20 ומעלה תלמידים וקשה להחזיק מערכות תפעול – תחזוקה ומזכירות – בהיקף מלא. מומלץ לתקצב לתקופה של 4-6 שנות הקמה לכל בית ספר, גם כיתות קטנות של 10-20 תלמידים.

     

    הקמת גוף מרכז ומנהל לנושא הממ"חים
    זאת בדגש על שלב ההקמה. גוף זה יעסוק במתן סיוע בנבכי משרד החינוך והרשויות אך גם בהכשרת מורים ייחודית מותאמת ופיתוח תכנים חדשים שבמידה שהתכנים שנלמדים בחינוך הממלכתי-דתי או במסגרות ה'חדר' אינם עונים על הצרכים הנגזרים מהיותו בית הספר ממלכתי–חרדי. 

    סיוע בהקמת רשת מוסדות ממ״ח 
    יש ערך להתארגנות ברשת מוסדות ובתנאי שתפעיל יותר מחמישה בתי ספר. מוסדות העל היסודי יהיו בבעלות הרשת, ואילו כלפי מוסדות החינוך היסודיים תפעל הרשת כגורם מלווה. 

    ישיבות תיכוניות חרדיות
    רקע

    • הישיבות התיכוניות החרדיות מקבילות לתיכון הכללי, ומיועדות לנערים בוגרי מערכת החינוך החרדי, שסיימו שמונה כיתות לימוד בבית הספר היסודי.
    • מסלול הלימודים נע על פני 4 שנים והגיל הממוצע בישיבות אלו נע בין 14-18.
    • תכנית הלימודים כוללת לימודי קודש ברמה גבוהה, ולימודי חול ברמה משתנה.
    • התלמידים נדרשים לעמוד בבחינות הבגרות הנערכות בכלל התיכונים בישראל
    • בשל שילוב לימודי החול בתכנית הלימודים, נתקלו ונתקלים מוסדות אלו ומייסדיהם, בהתנגדות חריפה של ההנהגה החרדית הרבנית והפוליטית-מוניציפלית.
    • רוב בוגרי הישיבות התיכוניות משתלבים בישיבות גבוהות חרדיות, בהם מתקיימת תכנית לימודים הכוללת לימודי קודש בלבד. 

    • על פי סקר שנערך על ידי מכון ירושלים בשנת 2018, בקרב הורים המשתייכים למגזר החרדי, 17 אחוזים מהמשיבים תומכים בשליחת ילדיהם לישיבה תיכונית חרדית (בין לכתחילה ובין בדיעבד), 42 אחוזים מהמשיבים שוקלים ומתלבטים האם לשלוח את ילדיהם למוסד מסוג זה. משמעות הסקר היא כי קיים ביקוש ריאלי של כ-3,000 תלמידים נוספים המעוניינים ללמוד בישיבה תיכונית-חרדית.

    • בישראל כיום 23 ישיבות תיכוניות-חרדיות, בהן לומדים כ-2,100 תלמידים. תלמידים אלו מהווים כ-5% מכלל תלמידי מוסדות העל-יסודי במגזר החרדי (39,072 תלמידים). כ-95% הנותרים לומדים ב'ישיבות קטנות' – בהן לומדים לימודי קודש בלבד. שנתון של מוסדות החינוך בגילאים אלו עומד על כ-10,000 תלמידים.

    • הישיבות החרדיות התיכוניות, בדומה לממ"חים, מאתגרים את מערכת החינוך החרדית הקלאסית. משכך, מספר תלמידיהם קטן והכיתות הנדרשות להיות בנות 32 תלמידים לכל הפחות – במקרים רבים לא מתמלאות. סיטואציה זו – לא מאפשרת להן לקבל את מלוא התקציב המגיע להן.

    המלצות

    תקצוב
    יש לתקצב ישיבות תיכוניות חרדיות באופן מלא ב-5 שנותיהן הראשונות, גם כאשר הכיתות אינן עומדות בתקן משרד החינוך.

    הכנסת תקציב הישיבות לבסיס התקציב
    על מנת להתגבר על אי הוודאות בדבר המשכיות התקציב.

    סיוע של משרד החינוך
    בהקמת המוסדות מול הרשויות המקומיות.

     

     

    לנייר העמדה המלא

    הוצג בדיון בכנסת במהלך ספטמבר 2021                                 

     

    הקמת תכנית להכשרת מורים
    מאחר שרוב בוגרי מערכת החינוך החרדי לא נחשפו ללימודים כללים, הישיבות נאלצות להעסיק מורים שאינם חרדים – דבר הפוגע משמעותית בשכנוע הורים המתלבטים לשלוח את ילדיהם למוסד מסוג זה. יש צורך בהקמת תכנית מתוקצבת להכשרת מורים ייחודית של בוגרי המגזר החרדי הדוברים את 'השפה החרדית' והמסוגלים לתקשר באופן בלתי אמצעי עם התלמידים.