הישארו מעודכנים

    סגור

    ספטמבר 2021

    חינוך ממלכתי-חרדי (ממ"חים) וישיבות תיכוניות חרדיות

    נתונים מרכזיים, חסמים, מענים והמלצות עתידיות

    אליעזר היון, מכון ירושלים למחקרי מדיניות 

     

    רקע – חינוך ממלכתי חרדי

    זרם החינוך הממלכתי-חרדי (ממ"ח) הוקם בשנת הלימודים תשע"ד (2013/14) על בסיס החלטת הממשלה 151 בדבר חיזוק לימודי היסוד ומערכת החינוך הרשמית-ממלכתית.

     

    על פי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת (וייסבלאי, 2020): 

    • מעמד הממ"חים אינו מעוגן בחקיקה כזרם חינוך נפרד. פעילותו מתקיימת ללא הסדרה בחוזרי מנכ"ל משרד החינוך וללא הוראות אחרות של המשרד הקובעות את תוכנית הלימודים  במוסדות.
    • הממ"חים נתונים לפיקוח מלא של המחוז החרדי ומתוקצבים כמוסדות חינוך רשמיים. עובדי ההוראה מועסקים ישירות על ידי המשרד, ובמוסדות נלמדת תוכנית לימודי ליבה מלאה.
    • על פי פסיקת בית המשפט, הרשויות המקומיות אינן מחויבות לפתוח בתי ספר ממלכתיים חרדים, גם כאשר ישנה דרישה מן ההורים (להבדיל ממוסדות ממלכתי וממ"ד).
    • תוכנית הלימודים בממ"חים דומה לתוכנית במוסדות של רשתות החינוך החרדיות. נדרשים בה %100 לימודי ליבה, עם הקפדה על מילוי הדרישות, ובמקביל נשמרת הוראה מוגברת במקצועות קודש.
    • נכון לתשפ"א, בזרם הממ"ח לומדים בסך הכל 12,666 תלמידים: 4,139 תלמידים ב-164 גני ילדים, ו-8,527 תלמידים ב-60 בתי ספר. תלמידים אלו מהווים 5.2% מכלל תלמידי הגנים החרדיים, ו-3.3% מכלל תלמידי החינוך היסודי.
    • יותר ממחצית מתלמידי בתי הספר של זרם הממ"ח לומדים במחוזות ירושלים והמרכז.
    • בשש השנים האחרונות גדל תקציבם הכולל של הממ"ח מכ-77 מיליון ש"ח ל-133 מיליון ש"ח, אך במקביל הצטמצם התקציב לתלמיד (בשנת תשע"ה 22,185 ש"ח לתלמיד, ובשנת תשע"ט 21,084 ש"ח) ולכיתה (בשנת תשע"ה 63 שעות שבועיות, בשנת תשע"ט 2.31).
    • התקציב הממוצע לתלמיד בחינוך הממ"ח גדול ביחס לזרמי החינוך האחרים (כ-21 אלף ש"ח לתלמיד בממ"ח, לעומת 18.5 אלף ש"ח בממ"ד ו-16 אלף ש"ח בחינוך הממלכתי).
    • מנגד, התקציב לכיתה בממ"ח נמוך מהתקציב המקביל בממ"ד ובממלכתי, וקרוב לתקציב במוסדות המוכש"ר – מוסדות מוכרים שאינם רשמיים (394 ו-385 אלף ש"ח בממ"ח ובמוכש"ר, לעומת 495 ו-458 אלף ש"ח בממ"ד ובממלכתי). התקצוב הנמוך לכיתה בממ"ח נובע בעיקר מגודלן – הממ"חים שואפים להוות מוסדות פורצי דרך וחדשניים, ועל כן כיתות בממ"ח מונות במקרים רבים פחות מ-20 תלמידים לכיתה. עניין זה פוגע בתקציב לכיתה ויוצר עלויות היקפיות גדולות לבית הספר, אף שאינו מאוכלס באופן מלא.
    • מוסד הממ"ח הוא מוסד מתפתח הקורא תיגר על המציאות החינוכית הקיימת ברחוב החרדי. המוסד שחורט על דגלו הקניית חינוך מלא ושוויוני ככל ילדי ישראל 'לכתחילה', נאלץ להתמודד עם חסמים חברתיים משמעותיים הנאבקים בהרחבתה של מגמה זו [ראו: כיכר השבת, 19.02.20]

    המלצות

    הניתוח להלן מבוסס על מחקרים וראיונות שביצע מכון ירושלים בנושא.

    1. חקיקה

    לצורך יכולתם של מערכת הממ״חים להתרחב, חיוני לעגן את הממ״חים בחוק ולהעבירם מחזקת רשות ביצוע של הרשות המקומית, לחובתה. 

    2. תקצוב- גם לכיתות קטנות

    הממ"חים הם בתי ספר צומחים. בשלב הראשון, עד לרכישת אמון ע"י הקהילות, קשה לפתוח כיתות של 20 ומעלה תלמידים וקשה להחזיק מערכות תפעול – תחזוקה ומזכירות – בהיקף מלא. מומלץ לתקצב לתקופה של 4-6 שנות הקמה לכל בית ספר, גם כיתות של 10-20 תלמידים.

     

    3. הקמת גוף מרכז ומנהל לנושא הממ"חים

    זאת בדגש על שלב ההקמה. גוף זה יעסוק במתן סיוע בנבכי משרד החינוך והרשויות אך גם בהכשרת מורים ייחודית מותאמת ופיתוח תכנים חדשים, היכן שתכני הממ״ד או התכנים הנלמדים במסגרות ה'חדר' אינם עונים של מלוא הצרכים הנגזרים מהיות בית הספר ממלכתי–חרדי. 

    4. סיוע בהקמת רשת מוסדות ממ״ח 

    יש ערך להתארגנות ברשת מוסדות ובתנאי שתפעיל יותר מחמישה בתי ספר. מוסדות העל היסודי יהיו בבעלות הרשת, ואילו כלפי מוסדות החינוך היסודיים תפעל הרשת כגורם מלווה. 

    רקע -ישיבות תיכוניות חרדיות

    • הישיבות התיכוניות החרדיות מקבילות לתיכון הכללי, ומיועדות לנערים בוגרי מערכת החינוך החרדי, שסיימו שמונה כיתות לימוד בבית הספר היסודי.
    • מסלול הלימודים נע על פני 4 שנים והגיל הממוצע בישיבות אלו נע בין 14-18.
    • תכנית הלימודים כוללת לימודי קודש ברמה גבוהה, ולימודי חול ברמה משתנה.
    • התלמידים נדרשים לעמוד בבחינות הבגרות הנערכות בכלל התיכונים בישראל
    • בשל שילוב לימודי החול בתכנית הלימודים, נתקלו ונתקלים מוסדות אלו ומייסדיהם, בהתנגדות חריפה של ההנהגה החרדית הרבנית והפוליטית-מוניציפלית.
    • רוב בוגרי הישיבות התיכוניות משתלבים בישיבות גבוהות חרדיות, בהם מתקיימת תכנית לימודים הכוללת לימודי קודש בלבד. 

    • על פי סקר שנערך על ידי מכון ירושלים בשנת 2018, בקרב הורים המשתייכים למגזר החרדי, 17 אחוזים מהמשיבים תומכים בשליחת ילדיהם לישיבה תיכונית חרדית (בין לכתחילה ובין בדיעבד), 42 אחוזים מהמשיבים שוקלים ומתלבטים האם לשלוח את ילדיהם למוסד מסוג זה. משמעות הסקר היא כי קיים ביקוש ריאלי של כ-3,000 תלמידים נוספים המעוניינים ללמוד בישיבה תיכונית-חרדית.

    • בישראל כיום 23 ישיבות תיכוניות-חרדיות, בהן לומדים כ-2,100 תלמידים. תלמידים אלו מהווים כ-5% מכלל תלמידי מוסדות העל-יסודי במגזר החרדי (39,072 תלמידים). כ-95% הנותרים לומדים ב'ישיבות קטנות' – בהן לומדים לימודי קודש בלבד. שנתון של מוסדות החינוך בגילאים אלו עומד על כ-10,000 תלמידים.

    • הישיבות החרדיות התיכוניות, בדומה לממ"חים, מאתגרים את מערכת החינוך החרדית הקלאסית. משכך, מספר תלמידיהם קטן והכיתות הנדרשות להיות בנות 32 תלמידים לכל הפחות – במקרים רבים לא מתמלאות. סיטואציה זו – לא מאפשרת להן לקבל את מלוא התקציב המגיע להן.

    המלצות

    1. תקצוב ישיבות תיכוניות חרדיות באופן מלא ב-5 שנותיהן הראשונות.

    תקצוב זה יתקיים גם כאשר הכיתות אינן עומדות בתקן משרד החינוך.

    2. הכנסת תקציב הישיבות לבסיס התקציב

    על מנת להתגבר על אי הוודאות בדבר המשכיות התקציב.

    3. סיוע של משרד החינוך

    בהקמת המוסדות מול הרשויות המקומיות

     

     

    4. הקמת תכנית מתוקצבת להכשרת מורים ייחודית לישיבות תיכוניות-חרדיות

    מאחר שרוב בוגרי מערכת החינוך החרדי לא נחשפו ללימודים כללים, נאלצות ישיבות אלו להעסיק מורים שאינם חרדים – דבר הפוגע משמעותית בשכנוע הורים המתלבטים לשלוח את ילדיהם למוסד מסוג זה. יש צורך בהכשרת מורים בוגרי המגזר החרדי הדוברים את 'השפה החרדית' והמסוגלים לתקשר באופן בלתי אמצעי עם התלמידים. 

     

     

     

    לנייר העמדה המלא

    הוצג בדיון בכנסת במהלך ספטמבר 2021