הגירה לירושלים וממנה – מאפייני המהגרים והסיבות להגירה
קרדיט תמונה: יוסי זמיר, שתיל סטוק
הגירה לירושלים וממנה – מאפייני המהגרים והסיבות להגירה
ההגירה לירושלים וממנה, ובייחוד נושא העוזבים את העיר, הם נושאים שזוכים להתייחסות רבה בעיתונות ובמדיה הישראלית. חשוב לציין שבמקביל לעזיבה של העיר ישנו גם מעבר של תושבים חדשים לירושלים. המחקר הנוכחי בוחן את מאפייני המהגרים לירושלים וממנה ואת המניעים להגירה בשנים 2019-2017.
תקציר הממצאים
עוברים לירושלים
מאפייני הנכנסים
אוכלוסיית הנכנסים היא מגוונת וכוללת משקי בית חילונים, מסורתיים, דתיים וחרדים.
אזורי המוצא מהם עברו לירושלים שונים בהתאם למגזר אליו הם משתייכים – סובב תל אביב [1] הוא אזור ממנו עברו לירושלים כמעט 60% מהחילונים. בקרב האוכלוסייה הדתית והחרדית נרשם משקל דומה לעוברים מסובב תל אביב ומסובב ירושלים [2] (כ-40% מכל אחד מהם בקרב כל אחת מהאוכלוסיות הללו). תל אביב היוותה יישוב מוצא בולט בקרב החילונים. הדתיים עברו ממגוון יישובים שהבולטים בהם הם תל אביב ומעלה אדומים בעוד שמרבית החרדים עברו מבני ברק, מודיעין עילית, ביתר עילית ובית שמש.
באשר להשכלה, בקרב החילונים כמחצית הם בעלי תעודת בגרות וכרבע הם בעלי תואר ראשון. בקרב הדתיים נרשם האחוז הגבוה ביותר של בעלי השכלה אקדמית – 39% וכשליש הם בבעלי תעודת בגרות. בקרב החרדים כרבע הם בעלי תעודת על תיכונית שאינה אקדמית, 17% בעלי תואר ראשון ו-14% למדו בישיבה.
הסיבות למעבר לירושלים
השוואה של הסיבות בקרב המגזרים השונים מצביעה על כך שבקרב המסורתיים והדתיים הסיבות הן מגוונות וכוללות מספר תחומים ובראשם חינוך והשכלה, תעסוקה וסיבות משפחתיות. בקרב החרדים וביתר שאת בקרב החילונים ישנה דומיננטיות בעיקר של תחום אחד – סיבות משפחתיות בקרב החרדים וחינוך והשכלה בקרב החילונים והן צויינו על ידי 43%-50% ממשקי הבית.
[1] סובב תל אביב כולל את מחוזות תל אביב והמרכז על פי הגדרה של הלמ"ס.
[2] סובב ירושלים כולל את מחוזות ירושלים ויהודה ושומרון.
עוזבים את ירושלים
מאפייני העוזבים
אוכלוסיית העוזבים אף היא מגוונת וכוללת משקי בית חילונים, מסורתיים, דתיים וחרדים. יעדי ההגירה של העוזבים שונים בהתאם למגזר אלין הם משתייכים – סובב תל אביב הוא האזור שמועדף על האוכלוסייה החילונית והמסורתית בעוד שסובב ירושלים מועדף על האוכלוסייה הדתית והחרדית. תל אביב היוותה יעד הגירה בולט עבור החילונים והמסורתיים. הדתיים עברו למגוון ישובים בעוד שמרבית החרדים עברו לבית שמש, ביתר עילית ובני ברק.
העוזבים מתאפיינים בגילם הצעיר והעוזבים הצעירים ביותר הם החרדים.
העוזבים מתאפיינים בחתך השכלה גבוה מאוד – 65%-75% מכלל העוזבים החילונים, המסורתיים והדתיים הם בעלי השכלה אקדמית. בקרב החרדים 26% היו בעלי תואר אקדמי ובקרבם ישנה בולטות להשכלה על תיכונית שאינה אקדמית וכן ללימודים בישיבה.
חלק לא מבוטל מהעוזבים היה מעוניין לחזור לגור בעיר, וחלקם שונה בין המגזרים. אחוז משקי הבית שציינו שהם מעוניינים לחזור לגור בעיר היה הגבוה ביותר בקרב החרדים (79%) והדתיים (66%), בהשוואה למסורתיים (55%) ולחילונים (35%).
הסיבות לעזיבת ירושלים
השוואה בין סיבות העזיבה של המגזרים השונים מצביעה על כך שבקרב החילונים והמסורתיים הסיבות לעזיבה הן מגוונות וכוללות מספר תחומים ובראשם איכות חיים, תעסוקה, דיור וסיבות משפחתיות. בקרב הדתיים וביתר שאת בקרב החרדים ישנה דומיננטיות בעיקר של תחום אחד – דיור ואחריו מופיעים שני תחומים נוספים – איכות חיים וסיבות משפחתיות, אך המשקל שלהם נמוך הרבה יותר.
תובנות
- 75% מהחילונים לא ציינו דיור כאחת הסיבות לעזיבה, לפיכך בנייה מואצת של דירות עשוייה להשאיר בעיקר אוכלוסייה חרדית ודתית בעיר. אי לכך מומלץ לחשוב על פעולות שאינן מתחום הדיור על מנת לעודד את הישארותם של חילונים בעיר.
- אחוז גבוה מהעוזבים עובר למטרופולין ירושלים וחשוב שהם ימשיכו לקיים זיקות עם העיר במגוון תחומים – לכן תחבורה טובה לעיר תסייע בשמירת הקשר עם העוזבים למטרופולין בכלל ובתחום התעסוקה בפרט.
- העיר מהווה מוקד משיכה לסטודנטים – חשוב להמשיך לטפח את קהילת הסטודנטים שהם מנוע צמיחה חשוב ומשמעותי לעיר.
