הישארו מעודכנים

    סגור

    פרויקט קיימות עירונית- צוות החוקרים

    פרויקט קיימות עירונית איגד עבודתם של עשרות חוקרים חיצוניים. החוקרים, מומחים בתחומם, סיפקו מידע מתוך מהשקפת עולמם המחקרית על היבטים התנהגותיים; הרגלי צריכה והדרכים לשינויים; היבטים חברתיים – קהילתיים; היבטים טכנולוגיים; היבטים כלכליים והיבטים מרחביים. קראו אודות אנשי הצוות בעמוד זה. 

    מטעם מכון ירושלים, מתכננת הערים תמי גבריאלי ניהלה את הפרויקט; ולרי ברכיה שימשה כיועצת בכירה; גלית רז-דרור היתה רכזת הפרויקט; ענבר גורדון היתה רכזת הפרויקט; אראלה גנן היתה רכזת הפרויקט; את הפרויקט ליוותה לאורך כל הדרך אשת יחסי הציבור: אורית נבו – אסטרטגיה תקשורתית וסביבתית.

    יואב אגוזי

    אבא צעיר, סביבתן, מחנך, בנאי אדמה ועץ, חובב גינון ובישול, חוקר ומתבונן, מתנהל ומשוטט, מתכנן ומורה לפרמקלצ'ר, חבר בצוות החוקרים של אתר "בידיים", ואופטימיסט מפוכח. 

    עוסק שנים רבות בתחומי סביבה, חינוך וקהילה ממגוון זוויות. מנסה ללכת בדרכי הקיימות בחיי היומיום ומחפש דרכים להנגיש רעיונות ופרקטיקות סביבתיות (חלקן אפילו "רדיקליות") לציבור בישראל בכלל ולמגזר העירוני בפרט.

    יואב למד חינוך דמוקרטי והוראת מדעי הסביבה בסמינר הקיבוצים, ולימד ב"מיתר – בית לחינוך דיאלוגי", בבית-אורן.
    נמצא לקראת סיום תואר שני בלימודי סביבה בביה"ס פורטר באוניברסיטת ת"א. במסגרת התואר כותב מחקר על יוזמת הטרנזישן בישראל. חבר במעבדה לתכנון, סביבה וקהילה באוניברסיטת תל אביב.
    יוזמת הטרנזישן (Transition Initiative) היא התארגנות קהילתית מקומית שנועדה לעזור בבניית חוסן קהילתי (Resilience) ויכולת להתמודד עם משברים סביבתיים, כלכליים ועם עולמנו המשתנה. ליבת היוזמה עוסקת בחיזוק החוסן הקהילתי, בעידוד המקומיות ובהתארגנות קהילתית, ופועלת מתוך ראייה של עתיד בר-קיימא המיטיב עם האדם והסביבה. יוזמת הטרנזישן היא גישה פרו-אקטיבית וחיובית, הפועלת "מלמטה למעלה" – ע"י תושבים פעילים המקדמים את הפעילות ויוצרים שיתופי פעולה עם המגזרים השונים. יוזמות הטרנזישן הן מקומיות ועצמאיות, ולכן גם מגוונות, ונעזרות ברשת עולמית משותפת ובמודל מתודולוגי שפותח כדי לקדם אותן. מאז ראשית דרכה של יוזמת הטרנזישן הראשונה באנגליה בשנת 2006, הרעיון נפוץ והתפתח וכיום יש ברחבי העולם מעל 1000 קהילות המפעילות יוזמות טרנזישן.

     

    אדר' עודד קוטוק

    אדר' עודד קוטוק הצטרף לצוות חוקרי פרויקט קיימות עירונית על מנת לנסח אפשרויות חדשות לחיים במרחב הציבורי: כיצד אפשר להעצים את התפקיד המקיים של המרחבים הציבוריים בעיר.

    עודד, B.Arch, M.sc, הוא אדריכל ומתכנן, יליד 1976, בוגר אוניברסיטת ת"א ומוסמך ה- London School of Economics, מיסד ועומד בראש המשרד ל"תכנון רב תחומי", מיסד ומנהל שותף של 'קבוצת השעה'- המשרד ל'ניצול הזדמנויות עירוניות' וחבר סגל בכיר בבית הספר הגבוה להנדסה ולעיצוב שנקר. עודד עוסק בתכנון רב תחומי- אורבני בקנה המידה הארצי, האזורי והעירוני, בעיצוב אורבאני ובאדריכלות. הוא משמש כיועץ למינהל התכנון, לעיריות, למשרדי ממשלה ולגופים נוספים. במסגרת זאת, עודד הוא ראש צוות התכנון (שותף) של תוכנית המתאר הארצית לתשתיות תחבורה יבשתית, שימש מעורכי תוכנית המתאר הארצית האינטגרטיבית מספר אחת, ועוסק בהכנת תוכניות עירוניות רבות, האחרונה שבהם תוכנית להתחדשות מרכז העיר פ"ת (ראש צוות שותף). במקביל משמש כעורך וכותב של 'שוטף+', אתר מנהל התכנון ל'מחשבות על עתיד המרחב והחברה'. עודד שימש גם כמורה בפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים בטכניון שם עסק בנפרד בהוראת אדריכלות, אדריכלות נוף ותכנון ערים. עודד הציג עבודות במסגרת התערוכה הישראלית בביאנאלה לאדריכלות בוונציה, בביאנאלה הבינ"ל לאדריכלות הנוף העירוני בבת ים ובתערוכות נוספות. הוא זכה במספר תחרויות ארציות לסטודנטים, במלגות שונות ובפרסי הצטיינות.

     

     

    מידד קיסינגר

    ד"ר קיסינגר עומד בראש 'המעבדה לקיימות ומדיניות סביבתית' במחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי, אוניברסיטת בן גוריון. 

    מחקריו בוחנים מגוון מרכיבים בממשק שבין פעילות אנושית למערכות הסביבתיות התומכות במרחב המקומי / עירוני, הלאומי והבינלאומי. פועל בשיתוף עם רשויות וחוקרים בארץ ובעולם במחקרים אשר מתמקדים בניתוח ביו-פיזי של פעילות אנושית, בחינת דרכים להתייעלות אנרגטית, ניהול ביקושים, והקטנת ההשפעה הסביבתית. חלק מרכזי במחקריו מתמקד בפיתוח ושימוש במגוון כלי אמידת קיימות, ובניתוח התרומה של תכנון ומדיניות לפיתוח בר קיימא.

     

    פורום וויקונומייז- WEconomize

    פורום WEconomize עוסק במחקר, הוראה, ייעוץ ויישום של פלטפורמות כלכלה משתפת לארגונים בישראל. ד"ר יאיר פרידמן וד"ר צפריר בלוך-דוד הם מייסדים שותפים של הפורום, אשר חבר לפרויקט קיימות עירונית לשם כתיבת דו"ח מומחה בנושא פיתוח כלים עירוניים לקידום כלכלה משתפת מקיימת.

    ד"ר יאיר פרידמן

    מרצה לתואר שני במיזוגים, רכישות ואסטרטגיה בביה"ס למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. בנוסף מרצה יאיר בביה"ס למינהל עסקים באוניברסיטה העברית וכן במתחם ליזמות של מכללת תל אביב יפו. ליאיר דוקטורט מבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת תל-אביב, בעל תואר שני MBA מאוניברסיטת תל אביב ותואר BA בכלכלה וניהול מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

    ד"ר צפריר בלוך-דוד

    לצפריר דוקטורט מבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת תל-אביב, והוא משמש כמרצה, חוקר, יועץ ויזם בתחום של כלכלה התנהגותית וכלכלה משתפת. הוא מרצה בתחום של יזמות חברתית-עסקית במכללת תל אביב יפו, משמש כחבר סגל במכללה למנהל, שם הוא מלמד על יזמות חברתית-עסקית, ומנחה במרכז הבינתחומי סטודנטים בפסיכולוגיה (תואר שני בהתמחות בקבלת החלטות) על היבטים מעשיים בפסיכולוגיה חברתית.

     

    המרכז לקיימות מקומית מיוזמתו של מרכז השל

     

    מרכז השל ופרויקט קיימות עירונית משתפים פעולה מתוך רצון לייצר כלי מדיניות מיטבים ויישומיים ליצירת קיימות עירונית. מרכז השל הוא אחד מהגורמים המובילים לקידום קיימות בשלטון המקומי בישראל. בין תוצרי פעילות המרכז ניתן למנות את אמנת צמצום גזי חממה של הערים הגדולות, תכניות אב לפיתוח מקיים במועצות אזוריות, התייעלות אנרגטית ברשויות מקומיות, וועדות איכות סביבה פעילות ומאות אנשי מקצוע מקומיים שעברו הכשרות לקיימות מקומית. המרכז מקדם שינוי באמצעות שלושה צירי פעולה: יצירת  מדיניות, פיתוח יכולות ורישות והטמעת מודלים ליישום. ב-2009, הוענק הגלובוס הירוק למרכז לקיימות מקומית על עשייה זו.

    דר' ליה אטינגר

     

    בכירה במכון שחרית לפוליטיקה חדשה.  לליה תואר שלישי בביולוגיה מהאוניברסיטה העברית. תחום המחקר וההוראה המרכזי של ליה בעשרים שנה האחרונות הוא קיימות ובמיוחד הממשק בין כלכלה, סביבה וחברה.

    דר' אורלי רונן רותם

    דר' אורלי רונן, מייסדת המעבדה לחדשנות וקיימות עירונית בבית ספר פורטר ללימודי סביבה. מנכ"ל לשעבר של מרכז השל לקיימות ומייסדת המרכז לקיימות מקומית במרכז השל. לאורלי תואר שלישי בגיאוגרפיה ותכנון ערים מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני במנהל עסקים ומדיניות ציבורית. אורלי מובילה מזה כעשור את הקיימות המקומית בישראל דרך הכשרות, פיתוח מסגרות אסטרטגיות ויצירת כלים לרשויות המקומיות ולקהילות התושבים.

    לורית ליבוביץ

    לורית ליבוביץ היא המנהלת של מרכז לקיימות מקומית במרכז השל. מסיימת בימים אלו תואר שני באיכות הסביבה בבי"ס פורטר, היא בעלת תואר ראשון בעיצוב תעשייתי מבצלאל, וצברה ניסיון רב בניהול פרוייקטים ברשויות מקומיות.

    בשנים האחרונות, לורית מובילה את המרכז לקיימות מקומית בפיתוח ידע ומודלי עבודה ליישום קיימות ברשויות המקומיות, בשכונות ובקהילות, ובהקמה ובהובלה של רשתות ארציות בתחום והטמעה של אסטרטגיות לניהול קיימות ברשויות.

     

    ד"ר יודן רופא

    מרצה בכיר בתכנון ערים ועיצוב אורבני, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מייסד וחבר לשעבר של הועד המנהל של מרחב התנועה לעירוניות בישראל

    רופא הוא בעל תואר דוקטור בתכנון עיר ואזור ותואר שני באדריכלות מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי. הוא עוסק בייעוץ בנושאי תכנון ועיצוב אורבני, בעיקר בהקשר של פרויקטים תחבורתיים. הוא שימש כיועץ לעיצוב אורבני לחברת נ.ת.ע, השתתף בצוות תכנון תכנית האב למתע"ן שהוכנה על ידה, תכנון שדרות הקריה עבור חברת נתיבי איילון, ריכז צוות רב-תחומי לתכנון שיקום והתחדשות מרכז ירוחם, וחבר בצוות תכנית האב לתחבורה של בת-ים.

    בין 1999 ל- 2003 שימש כראש תחום תכנון עירוני במשרד הבינוי והשיכון. בתפקידו היה אחראי על בקרת התכנון של שכונות חדשות ברחבי הארץ. יזם וניהל את התכנית לפיתוח בר-קיימא של אגף האדריכל הראשי במשרד, והוביל את ההנחיות החדשות לרחובות בערים בשיתוף משרד התחבורה.

    בשנת 2004 הקים יחד עם עירית סולסי ודרור גרשון את "מרחב" – התנועה לעירוניות בישראל, והיה חבר הועד המנהל שלה עד שנת 2014.

    כיום חוקר במחלקה לאדם במדבר, המכונים ע"ש י. בלאושטיין לחקר המדבר, ומלמד בביה"ס הבינלאומי ללימודי מדבר על שם אלברט כץ, ובתכנית לתכנון עירוני וסביבתי במחלקה לגואוגרפיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מחקריו האחרונים עוסקים במיתון תנועה במרחב העירוני, פערי נגישות במטרופולין בין תחבורה פרטית וציבורית, תכנון שדרות מטרופוליניות במטרופולין גוש דן כחלופה לדרכים מהירות, איכות, הכמות והשימוש בשטחים ציבוריים פתוחים בעיר, ודפוסי התכנון וההתיישבות של הישובים הבידואים הלא מוכרים בנגב.

    יחד עם אלן ג'ייקובס ואליזבת' מקדונלד פרסם ב – 2002 את הספר: The Boulevard Book: history, evolution, design of multi-way boulevards שהוצאת MIT Press אשר זכה בפרס מטעם איגוד המו"לים האמריקאי.

    מאז שנת 2004 מפרסם את הבלוג: "סביבות" העוסק בהתבוננות וניתוח של המקומות שבהם אנו חיים את חיינו.

     

    חגי קוט

    כלכלן, מומחה לכלכלה סביבתית, כלכלה בת קיימא ומדיניות סביבתית. בעל תואר MSc במדיניות ורגולציה סביבתית מה-London School of Economics (בהצטיינות), ותואר BA בכלכלה מאוניברסיטת ת"א (בהצטיינות יתרה). עמית הוראה במכללה האקדמית ת"א – יפו, ובעל משרד ייעוץ ומחקר אסטרטגי במגוון תחומים בכלכלה ומדיניות סביבתית. בוגר תוכנית עמיתי הסביבה של מרכז השל לחשיבה ומנהיגות סביבתית, וממקימי העמותה הישראלית לכלכלה בת קיימא אותה ריכז במשך שנתיים. ביצע מחקרים וייעוץ למגוון מוסדות ובניהם: המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, אדם טבע ודין, מכון ירושלים, המשרד להגנת הסביבה ועוד.

     

    מיכל איתן

    ראש התכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי בבצלאל. מנהלת, יזמית ומחנכת מנוסה בתחומי קיימות, טכנולוגיה, יזמות ותהליכי חשיבה מערכתית חדשניים.

    למיכל הבנה רחבה של תהליכים סביבתיים וחברתיים בעולם והזדמנויות וצרכים חדשים במציאות המודרנית והיא מביאה יכולת חיבור מוכחת בין ראיה עסקית לחשיבה והבנה עיצובית, סביבתית וחברתית. ניסיון עשיר בפיתוח מדיניות וחשיבה אסטרטגית בסוגים רבים של ארגונים – מחברות גלובליות גדולות ועד ארגונים ציבוריים.

    בעבר ניהלה את פרויקט התכנון האסטרטגי הלאומי – "ישראל 2028 – חזון ואסטרטגיה כלכלית-חברתית בעולם גלובלי", שהובילו אלי הורוביץ ודוד ברודט והוזמן ע"י ממשלת אולמרט לעצב חזון לישראל ל-20 שנה. כיהנה כסמנכ"ל התפעול וחברת צוות ההקמה וההנהלה של צ'ק פוינט טכנולוגיות תוכנה וכסמנכ"ל בחממה הטכנולוגית – JVP Studio. בנוסף , שימשה כמומחית קיימות בחברות תעשיה רבות וכיועצת בכירה למספר רב של חברות הזנק.

    בעלת תואר ראשון בסוציולוגיה אנתרופולוגיה ומנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שני בתכנון ערים ואזורים בטכניון. בוגרת תוכנית העמיתים של מרכז השל לקיימות ותוכנית המנהלים של הטכניון.

    מיכל מלמדת בתוכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי בבצלאל מאז 2006, כמרצה בתחומי היזמות והקיימות וכמנחה ומלווה של פרויקטי גמר.

     

    פרופ' אראל אבינרי

    פרופסור אבינרי הוא בעל תואר ראשון (B.Sc.) בהנדסת תעשיה וניהול, תואר שני ושלישי (M.Sc., Ph.D.) במדעי התחבורה מהטכניון, ופוסט-דוקטורט באוניברסיטת בן-גוריון. בשנים 2004-2012 שימש כחבר סגל במרכז לתחבורה וחברה באוניברסיטת מערב אנגליה, בריסטול. ב- 2012 חזר פרופ' אבינרי לישראל והצטרף כפרופסור חבר לסגל האקדמי של מכללת אפקה – המכללה האקדמית להנדסה בתל-אביב, שם הוא עומד בראש ACITRAL – המרכז לתשתיות תחבורה ולוגיסטיקה (www.acitral.co.il)

    פרופסור אבינרי חוקר את ההשפעות על התנהגויות תחבורה, כיצד לחזות התנהגות, וכיצד לעצב שיטות וכלים לשינוי התנהגות, תוך שימוש במגוון גישות של מחקר, תצפית ומידול. הוא חוקר נושאים כמו רציונאליות מוגבלת בהתנהגויות תחבורה, האפקט של מידע על קבלת החלטות, והאינטראקציות החברתיות שבין משתמשי תחבורה. בין השאר, פרופסור אבינרי חוקר את השימוש בגישת ה- nudge על מנת להצביע בפני משתמשי הדרך על חלופות תחבורתיות טובות עבורם – וזאת מבלי להגביל את מרחב הבחירה שלהם.

    פרופסור אבינרי שימש כמנהל פרויקטים ויועץ עבור עשרות חברות פרטיות וארגונים ממשלתיים בתחומי תחבורה, לוגיסטיקה ותפעול. הוא שימש כמרצה במספר תכניות אקדמיות ללימודי הנדסה, תכנון, ומנהל עסקים, כמו גם בקורסים מקצועיים.

    רשימת פרסומים של פרופסור אבינרי:

    http://scholar.google.co.il/citations?user=Sj0EMf4AAAAJ&hl=en

     

    עידית אלחסיד

    עידית היא מומחית להעצמה קהילתית. בעלת ניסיון רב בעבודה חינוכית וסביבתית במסגרות פורמליות ובלתי פורמליות. המייסדת והבעלים של חברת קומיוניטי סביבה וחברה המנהלת מיזמים חברתיים-סביבתיים בישראל.

    בעשור האחרון יזמה והקימה את מרכז המבקרים בחיריה, המרכז לחינוך סביבתי הגדול בישראל. הובילה תהליך קונספט, מיתוג, הסברה וחינוך. מנחת פרוייקטים ציבוריים ארציים ומקומיים בתחומי איכות סביבה חינוך וקהילה. מתמחה בייזום פרויקטים והקמתם לתשתית מרמת החזון ועד רמת הביצוע, היישום והתיפעול השוטף. במהלך 25 השנים האחרונות עובדת בסקטורים מגוונים ורחבים בארץ: סקטורים פרטיים, חברות, עסקים, ארגונים ציבוריים, ורשויות מקומיות.

    בפרויקט קיימות עירונית, עידית עסקה בנושא שינויי התנהגות בהפרדת פסולת, במעבדה העירונית באשדוד. המעבדה מבקשת לבחון את הפער בין התשתית להתנהגות, ולנסות להבין תחת אילו תנאים ניתן להגביר את מחויבותם של התושבים להפרדת פסולת.

     

    שרון בנד-חברוני

    שימשה כמנהלת השיווק, התכנון והתיאום של  העיר יפו בעיריית תל-אביב – יפו. במסגרת תפקידה, פיתחה שרון מגוון רחב של פרויקטים ומיזמים מטריציוניים שתכליתם היתה לקדם את יפו מבחינה עסקית ותיירותית ולהביא לידי מיצוי את הפוטנציאל הכלכלי שלה כאחד מאתרי התיירות הבולטים בישראל.

    לפני תפקיד זה עבדה שרון בשורה של תפקידים בכירים בעולם השיווק והפרסום בדגש על מוצרי צריכה ושיווק המוני.
    במקביל לפעילותה במחקר, משמשת שרון כיום כיועצת התיירות של הרשות לפיתוח ירושלים לפיתוח מרכז העיר וכיועצת לפיתוח עסקי, לתיירות ולהתחדשות עירונית ברשויות עירוניות שונות.
    בוגרת B.A. בהצטיינות במנהל עסקים ותקשורת ועתונאות ו- M.B.A במנהל עסקים בהצטיינות מהאוניברסיטה העברית וסטודנטית לתואר שני בתכנון ערים באוניברסיטה העברית.

     

    נמרוד דוויק

    מרצה באוניברסיטה העברית למדיה חברתית וסיפור סיפורים במדיות דיגיטלית, מרצה במכון הטכנולוגי בחולון לשיווק באמצעות מדיה חברתית. בעלים ומקים סוכנות השיווק באונליין, דייס מרקטינג.

     נמרוד בעל רקע נרחב ועשיר בניהול קמפיינים במדיות חדשות לגופים ציבוריים ומסחריים, כולל קמפיין V15 לקראת מערכת הבחירות במרץ 2015. בעל תואר שני בפילוסופיה של המדעים והרעיונות.

    כתב עבור פרויקט קיימות עירונית את חוות הדעת בנושא מדיה חברתית ודור ה Y.

     ליצירת קשר:

    אתר אישי: 

     

    ד"ר יעל פרג כהן-מינץ

    חברת סגל בבית ספר לקיימות במרכז הבינתחומי, מייסודן של החברה לישראל, כיל ובזן. בעלת תואר ראשון בביולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב, ותואר שני ודוקטורט במדעי החברה מאוניברסיטת תל-אביב.

    מחקרה מתמקד במדיניות ציבורית בתחום האנרגיה ובמיוחד ברשתות מדיניות ומעורבות שחקנים ממשלתיים ושחקני החברה האזרחית בתהליך עיצוב מדיניות.
    במשך 6 שנים הייתה חוקרת בכירה ב- Environmental Change Institute שבאוניברסיטת אוקספורד, שם התמקד מחקרה בתקופת המעבר (transition period) למערכות אנרגיה נקיות, בכלי מדיניות חדשניים להפחתת פליטות וחסכון באנרגיה ובמקומה של החברה האזרחית בתהליכים אלה. מחקרה העכשווי עוסק בהיבטים סוציו-טכניים של ביטחון אנרגטי ושירותי אנרגיה. ד"ר פרג פרסמה מאמרים בכתבי עת מובילים בתחום והציגה את עבודתה בכנסים בינלאומיים רבים.

     

    ד"ר שי בן-יוסף

    סוציולוג העוסק בקהילה, מערכות מורכבות, חירום ושיקום. מומחה ביצירת רשתות ערך ובתהליכים המשלבים שיח רבים תכליתי. יועץ ומנחה לארגונים , קהילות ורשתות. מסייע לאנשים, לפתח מערכות יחסים, ערכים ודרכים, על מנת לקדם יוזמות ופעולות להשגת יעדיהם המשותפים.

    מלמד בתכנית מ"א לייעוץ ארגוני, בביה"ס רקנאטי לניהול – אוניברסיטת תל אביב,בתכנית מ"א לניהול ארגונים חברתיים, באוניברסיטה העברית. בתכנית מ"א בניהול מצבי חרום בביה"ס למקצועות בריאות קהילתיים באוניברסיטת בן גוריון, באר שבע.

    חבר בהנהלות איפ"א (ארגון ישראלי לפיתוח ארגוני), מרכז הרצוג ללימודי יהדות, יו"ר לשעבר של 'בסוד שיח' לקידום דיאלוג בחברה הישראלית.

    בין לקוחותיו:  יישובים כפריים, תנועות חברתיות, משרדי ממשלה, צה"ל, משטרת ישראל, רשויות מקומיות ארגונים חברתיים ועסקיים.

    בעל תואר ראשון במדעי החברה והרוח מהאוניברסיטה הפתוחה, תואר שני ביהדות תחום קהילה ומשפחה – ממכון שכטר, לימודי תעודה בייעוץ ומנהל עסקים ותואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת בר-אילן.

     

    ד"ר רובי נתנזון

    מנכ"ל מרכז מאקרו לכלכלה מדינית.

    מרכז מאקרו לכלכלה מדינית הינו מכון מחקר עצמאי ובלתי-תלוי, שמספק זרם שוטף של מחקרים המעצבים את המדיניות הכלכלית-חברתית בישראל מאז 1995. 

    המרכז מתמחה בניתוחים כלכליים וחברתיים של סוגיות עכשוויות ועתידיות העומדות על סדר היום הציבורי. המרכז הינו גוף בלתי תלוי, המשלב מחקר אקדמי עם יעילות כלכלית, תכונות המקנות לו את היתרון שבאספקת מידע אמין ומקצועי וכן חוות דעת מבוססות, תחזיות וניתוחים שיטתיים ומהימנים בזמן אמת.

    ייחודו של המרכז הוא בשילוב בין המימד החברתי והממד הכלכלי, הן במובן של הנושאים בהם הוא עוסק והן בשיטות המחקר אותן הוא מיישם. האינטראקציה בין המודלים הכלכליים למודלים החברתיים באה לידי ביטוי במחקרים הרבים שערך המרכז בנושאי הרפורמות הכלכליות בישראל בעידן הגלובליזציה, ניתוח תקציבי המדינה, כלכלה ותעסוקה ירוקה, צמצום הפערים החברתיים, מדיניות לצעירים, קידום הכשרה מקצועית לסקטורים ואוכלוסיות בחברה, קיימות עירונית, זהות הנוער הישראלי ומעמדם הכלכלי והחברתי של סקטורים שונים באוכלוסייה הישראלית. כמו כן, עוסק המרכז בהערכת מצב ומתן המלצות בנושאי מדיניות, כדוגמת מערכת החינוך בישראל, מערכת הפנסיה ועולם העבודה החדש.

    בהתאם לזאת, משתף המרכז פעולה עם בכירי החוקרים בתחום הכלכלה, מדעי המדינה, הסוציולוגיה ולימודי הסביבה בישראל. נושאים אלה משתלבים עם תפיסת המרכז לפיה פיתוח כלכלי נגזר, בין היתר, מפיתוח אזורי. מסיבה זו ניתנת תשומת לב מיוחדת להתפתחויות כלכליות גלובליות, בכלל, ובמזרח התיכון, בפרט.