כיצד מעודדים אורח חיים מקיים בעיר?
פורסם במסגרת פרויקט קיימות עירונית
הירשמו לניוזלטר של המכון
קבלו מאיתנו עדכונים מפעם לפעם
פרויקט "קיימות עירונית" התמקד בעיר מתוך הבנה שזוהי הזירה בה מתרחשת רוב הפעילות האנושית, וגיבש המלצותיו בעזרת צוות מומחים מובילים במגוון תחומי ההתנהגות האנושית. תוצרו הסופי הוא מקבץ המלצות מדיניות לקידום שינויי התנהגות לשם השגת אורח חיים מקיים בערים, ובו כלי מדיניות והמלצות לרשויות המקומיות.
פרויקט קיימות עירונית הוצג בלמעלה מ- 30 כנסים, 13,000 איש עיינו באתר המיועד בזמן פעילותו, כ-1300 איש היו שותפים לשיח המקצועי בקבוצת הפייסבוק של הפרויקט, ולמעלה מ-600 איש הגיעו לכנסים המרכזיים (2016, 2015).
הפרויקט סבר כי חרף הישגי ההתייעלות בתהליכי ייצור ומעבר למוצרים ידידותיים לסביבה, אנו עדיין רחוקים מאוד מהשגת היעדים שיאפשרו את שימור הסביבה הגלובלית לדורות הבאים. לפיכך המחקר נתן דגש למדעי ההתנהגות וסוציולוגיה, לעומת מדעי הסביבה וכלכלה כמקובל, וחיפש בהתנהגות האנושית פתרונות להשגת סגנון חיים איכותי אך מקיים.
הפרויקט נגע בפעילות קהילתית, בכלכלה שיתופית, בהתחדשות מרכזי מסחר, בחיפוש דרכים לשינוי אמצעי הנסיעה מרכב פרטי לאמצעים חלופיים, וכן בחיפוש דרכים לשימוש יעיל ואטרקטיבי במרחבים הציבוריים בעיר.
הפרויקט הציע גישה של חיפוש דרכים "רכות" לשינויים באורח החיים בעיר, בנוסף לשינויים התשתיתיים הגדולים. לעיתים שינויים כאלה עשויים להיות מאד מועילים ולהביא לשיפור החיים העירוניים בהשקעת מאמץ ובעלות נמוכה יותר מאשר שינוייים גדולים.
במהלך הפרויקט התקיימו שני כנסים גדולים (מעל 300 איש), ובהם הציגו טובי המומחים בתחום בישראל, לצד אורחים בינלאומיים מובילים בתחומם.
הפרויקט נמשך שלוש שנים. בשלב הראשון, הרקע תיאורטי של המחקר (2013-14), גיבשנו רשימת סוגיות מפתח בנושאי קיימות עירונית, וגייסנו לעזרתנו צוות מגוון של מומחים בישראל מתחומי מדעי ההתנהגות והחברה (פסיכולוגיה חברתית,סוציולוגיה, כלכלה). כל חוקר הגיש חוות דעת שעסקה בשאלה מהי קיימות עירונית ונתבקש לסקור תהליכים שיסייעו ליצירת סגנון חיים עירוני מקיים. החוקרים זיהו נקודות מפתח לשינוי בתחומים כגון רשתות חברתיות, עיצוב, תחבורה, אנרגיה, וחוסן של קהילות עירוניות.
השלב השני, השלב היישומי, כלל ניסוח חזון ועקרונות לעיר מקיימת, ואיתור מודלים של עירוניות וערים מקיימות בעולם. המחקר העולמי מתמקד בין היתר בערים בעלות "חוסן" (Resilient Cities) , ערים חדשניות (innovative cities) וערים "משתפות" (collaborative cities). בהמשך גובשו פיילוטים- "'מעבדות עירוניות'" שם בחנו את הרעיונות התיאורטיים לערים אמיתיות עם אנשים אמיתיים.
בשלב השלישי, שלב ההמלצות, תרגם הפרויקט את החזון ואת ההתנסויות המעשיות לכיוונים אסטרטגיים ולקווי מדיניות ותכניות פעולה, ופרסם המלצות מדיניות לרשויות מקומיות (2016). הנחת היסוד הינה כי פעילות הפרטים מוגבלת בשל אילוצים ארגוניים וממסדיים, אך שינוי ממסדי, בסקטור הציבורי והפרטי, יכול לחולל שינוי לכוון קיימות. בשלב זה הצטרפו לצוות מומחים בנושאים שונים: מערכות ומבנים ארגוניים; חברה אזרחית; והסקטור העסקי.
את הפרויקט לוותה ועדה ציבורית, בראשותו של רענן דינור ובהשתתפות מומחים ובעלי עניין מן המגזר הציבורי והעסקי, מן הרשויות מקומיות, מן האקדמיה ומארגוני החברה האזרחית.
עיר מקיימת מאפשרת חיים באושר וקיום בכבוד לכל, בתוכה ומחוצה לה. היא משתמשת בתבונה ובהוגנות בתשתיות ובמשאבים החומריים, הטבעיים, האנושיים והחברתיים שברשותה, תוך לקיחת אחריות על חלקה בניהול מערכות אקולוגיות גלובליות, ומתוך אחריות למורשתה הפיזית והתרבותית ולדורות הבאים.
החזון נוסח בשיתוף צוות החוקרים בפגישה שהתקיימה ביולי 2014. עיר שחותרת להשגת קיימות היא עיר שנוקטת מאמצים להשגת חזון זה, ובתוך כך מעודדת ומאפשרת:
הפרויקט הינו המשכו של הפרויקט רחב ההיקף "תחזית קיימות 2030", של מכון ירושלים והמשרד להגנת הסביבה, שפרסם ב- 2012 המלצות אסטרטגיות שמטרתן להגיע לקיימות.
כיצד מעודדים אורח חיים מקיים בעיר?
פורסם במסגרת פרויקט קיימות עירונית
2016 | מחברים: תמי גבריאלי, גלית רז דרור, ענבר גורדון, אראלה חזן-...
השקת מסמך פרויקט קיימות עירונית
מכון ירושלים למחקרי מדיניות, רד"ק 20
כנס: "קיימות עירונית- איך אפשר?"
בת ים
איך אפשר? – פיתוח כלים לקידום קיימות עירונית בעזרת יוזמות קהילתיות
מרכז קהילתי בת-ציון, יד אליהו, תל אביב
כנס "קיימות עירונית- מהלכה למעשה"
חולון
כנס The City as a Commons בבולוניה
בולוניה, איטליה
Street View – סדנת מעצבים לקיימות עירונית בעכו
עכו
הצגת פרויקט קיימות עירונית בפני פורום ה-15
פורום ה- 15
פרויקט קיימות עירונית - מערכת המדדים
הרקע התיאורטי של פרויקט קיימות עירונית
המעבדות העירוניות של פרויקט קיימות עירונית
פרויקט קיימות עירונית- צוות החוקרים
פרופ' הלינה בראון, פרופ' פיליפ וורגרכט והביקור בכנס קיימות עירונית בישראל
כלכליסט | מתחת לאדמה: ת"א תסב חניונים לבילוי ומסחר
הארץ | על גגות מזרח ירושלים צצו עשרות כוורות דבורים. זה אפילו עוזר לאקלים
דה מרקר | שילמנו 4,500 שקל בחודש על דירה קטנה בגבעתיים – עכשיו אנחנו מתעוררות מול הים האדום
דה מרקר | בקיץ הזה תלבשי ירוק: חברות האופנה שמראות שאפשר גם אחרת
התחדשנו! כל תכני 'פרויקט קיימות עירונית' עלו לאתר החדש
מרכז הנדל"ן | איגוד המתכננים בישראל: "תומכים בהחלטה שלא להאריך את תמ"א 38"
דה מרקר | הבעיה היא לא ריבוי הילדים בישראל — אלא הצריכה המופרזת
רדיו גלי צה"ל | יואב אגוזי בתכנית "משפחה גרעינית"
אקולוגיה וסביבה | שינויי אורח החיים העירוני – המפתח להשגת יעדי הקיימות
הארץ | החיים החדשים של דור המילניום: דירות קטנות, קנייה מועטה ונוחות
גלובס | "חיפוי בניין חדש באבן עולה 50 אלף שקל לדירה. לא חבל?"
רדיו כאן רשת ב' | בדרך אל הטבע
קורונה - הזדמנות למהפך בשבילי האופניים בישראל
שימושי הקרקע העיקריים במרכז העיר
מוכרחים להיות שמח - מדד האופטימיות
העיר במספרים: הבחירות לכנסת ה-18
העיר במספרים: שביעות רצון תושבים משירותי העירייה
העיר במספרים: האוכלוסייה האתיופית בישראל ובירושלים
העיר במספרים: שביעות רצון משירותי הרשויות המקומיות
העיר במספרים: מובטלים בעל כורחם
העיר במספרים: ספרים רבותי, ספרים
העיר במספרים: על בניינים ואנשים
העיר במספרים: אל תשליכני לעת זקנה
העיר במספרים: האוכלוסייה המוסלמית בישראל ובירושלים
העיר במספרים: באוויר, בים וביבשה
העיר במספרים: בלדה לחוזר לקיבוץ
העיר במספרים: נופשים ונהנים בארץ
העיר במספרים: יום עסל ויום בסל
העיר במספרים: פריון בעולם, בישראל ובירושלים
העיר במספרים: פריון בעולם, בישראל ובירושלים המשך
האוכלוסייה המוסלמית בישראל ובירושלים
האוכלוסייה הנוצרית בישראל ובירושלים
שכר מגדרי:בירושלים נשים מרוויחות יותר
המפתח בזכאות לבגרות הוא בהבנת השלם
בין תל אביב לירושלים - גלריות לאמנות עכשווית
כמה תושבי ירושלים משלמים כדי לגור קרוב למרכז העיר?
מרוממה למלחה – כיצד נבחר מיקומו של גן החיות התנ"כי
פרופ' הלינה בראון ופרופ' פיליפ ורגרכט:
מערכת המדדים של פרויקט קיימות עירונית