"הממשלה תשקוד על פיתוחה ושגשוגה של ירושלים ועל רווחת תושביה על ידי הקצאת משאבים מיוחדים, לרבות מענק שנתי מיוחד לעיריית ירושלים (מענק הבירה)". כך נכתב בחוק יסוד: ירושלים. עד כמה תלויה ירושלים במימון הממשלה, ועד כמה היא מצליחה לממן את עצמה?
 
בשנת 2008 השתתפה ממשלת ישראל בתקציב הרגיל של עיריית ירושלים בסכום של כמיליארד שקלים (ובעוד כ-208 מיליון שקלים בתקציב הבלתי-רגיל). השתתפות המדינה בתקציב הרגיל של עיריית ירושלים עולה על השתתפותה בתקציביהן של הערים האחרות בישראל, אך עם זאת, נראה שגם ההכנסות העצמיות של העירייה היו גבוהות. הכנסות עצמיות הן כספים הנגבים ישירות מהתושבים וממוסדות, וכוללים מיסי ארנונה, אגרות ודמי שירותים שונים. ככל שחלקן של הכנסות אלו בתקציב גבוה
יותר, גדלה העצמאות של העירייה, וקטנה תלותה בממשלה.
 
סך ההכנסות העצמיות של עיריית ירושלים הגיע בשנת 2008 לכדי 2.18 מיליארד שקלים – סכום גבוה מההכנסות העצמיות של כל הרשויות האחרות במדינת ישראל, למעט תל-אביב – יפו (3.42 מיליארד). חיפה, שלישית לתל-אביב – יפו ולירושלים, הצליחה לייצר הכנסות עצמיות בסך 1.41 מיליארד שקלים. גובה ההכנסות קשור להיותה של ירושלים העיר הגדולה בישראל.
סך ההכנסות העצמיות של עיריית ירושלים היוו 68% מתקציבה הרגיל של העירייה. שיעור גבוה ביחס לכל הרשויות העירוניות הסובבות את ירושלים, למעט היישוב הר-אדר, אך נמוך ביחס לחיפה (71%) ולתל-אביב – יפו (88%). יתר ההכנסות בתקציב הרגיל של הרשויות, הגיעו מהשתתפות הממשלה.
 
המקור העיקרי להכנסות העצמיות הם תשלומי הארנונה למגורים ולא-למגורים. בשנת 2008 גבתה עיריית ירושלים 1.41 מיליארד שקלים מיסי ארנונה. תל-אביב – יפו גבתה 2.32 מיליארד, וחיפה 945 מיליון שקלים. בירושלים גדול חלקה של הארנונה למגורים, שבשנת 2008 היוותה 47% מכלל גביית הארנונה.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לעיתונות מיום 28/4/2010: הרשויות המקומיות בישראל 2008