שיעור ההשתתפות בכֹח העבודה הוא היחס בין האוכלוסייה בגיל העבודה לבין מספר המשתתפים בכֹח העבודה. מספר המשתתפים בכֹח העבודה כולל את המועסקים ואת הבלתי מועסקים שמחפשים עבודה באופן פעיל. יש לציין שישנן דרכים שונות להגדיר את כֹח העבודה. בטור זה הוגדר כֹח העבודה כבני 65-20.

לשיעור ההשתתפות בכֹח העבודה ישנה השפעה על המצב הכלכלי של הפרט, המשפחה העיר והמדינה. ממחקרים שערך בנק ישראל עולה ששיעור השתתפות נמוך בכֹח העבודה בישראל מאפיין בעלי השכלה נמוכה, גברים בעלי השכלה תורנית, נשים ערביות בכלל ובעלות השכלה נמוכה בפרט. שיעור תעסוקה נמוך אינו מאפשר מיצוי של כושר הייצור של המשק, פוגע ברמת החיים, מרחיב את ממדי העוני ומרחיב את ההוצאה הממשלתית על תשלומי העברה.

מניתוח של נתוני השתתפות בכֹח העבודה לשנת 2009 בקרב בני 65-20 בירושלים בהשוואה לישראל עולה התמונה הבאה: שיעור ההשתתפות בכֹח העבודה בירושלים (58%) נמוך מזה שבישראל (71%). שיעור ההשתתפות בירושלים הן בקרב היהודים והאחרים (להלן יהודים) והן בקרב הערבים נמוך בהשוואה לישראל. כך נמצא ששיעור ההשתתפות בכֹח העבודה בירושלים בקרב היהודים עמד על 64% בהשוואה ל-75% בישראל, ובקרב הערבים על 47% בירושלים ו-50% בישראל. יוצא איפוא שהפער בשיעור ההשתתפות בכֹח העבודה בין ירושלים לבין ישראל גדול במידה ניכרת בקרב האוכלוסייה היהודית בהשוואה לאוכלוסייה הערבית. הסבר לכך נעוץ בהבדלים במאפייני האוכלוסייה היהודית בירושלים, שכוללת שיעור גבוה של אוכלוסייה חרדית. בקרב האוכלוסייה החרדית בולט שיעור השתתפות נמוך של גברים בכֹח העבודה. מצב זה משפיע הן על תחולת העוני הגבוהה בקרב האוכלוסייה החרדית והן על כלכלת העיר ירושלים. אך הוא גם טומן בחובו פוטנציאל לפיתוח וצמיחה שבכיוונו נעשים מאמצים רבים בעיר ובמדינה – שילוב גברים חרדים במוסדות להשכלה גבוהה על מנת לשלבם בשוק התעסוקה. על השתתפות בכֹח העבודה בקרב האוכלוסייה הערבית ועל הבדלים בין נשים וגברים נרחיב בטור הבא.

מקורות: עיבוד מכון ירושלים לחקר ישראל לנתוני סקר כֹח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בנק ישראל, הודעה לעיתונות: שיעור התעסוקה בישראל בפרספקטיבה בינלאומית.