פרופ' הלינה בראון, פרופ' פיליפ וורגרכט והביקור בכנס קיימות עירונית בישראל
ראשי פרופ' הלינה בראון, פרופ' פיליפ וורגרכט והביקור בכנס קיימות עירונית בישראל
הפרופסורים הלינה בראון ופיליפ וורגרכט התארחו כדוברים המרכזיים בכנס "קיימות עירונית- מהלכה למעשה" ב-2015 של פרויקט קיימות עירונית.
הלינה בראון
בראון הינה פרופ' למדעי הסביבה ומדיניות באוניברסיטת קלארק במסצ'וסטס, ארה"ב. את הדוקטורט שלה בכימיה עשתה באונ' ניו יורק ובמהלך שנות ה-80, כיועצת ראשית לענייני טוקסיקולוגיה ובריאות הציבור למשרד להגנת הסביבה של מסצ'וסטס. מחקרה באוניברסיטת קלארק התפתח מחקר מחלת הסרטן לחקר סיכונים של מזהמים סביבתיים, מדיניות בריאות הציבור, ניהול סביבתי של תאגידים, לכדי מחקר בנושא מיסוד הדיווח בנושא קיימות, חקר שינויים סוציו-טכנולוגיים, מדיניות קיימות וצרכנות מקיימת. פרופ' בראון משמשת כמרצה אורחת בכנסים אקדמיים רבים ברחבי העולם, וכן מציגה בכנסים של הועידה הלאומית למדע של ארה"ב. בראון הינה מייסדת-שותפה של יוזמת המחקר והפעולה לצרכנות מקיימת (Sustainable Consumption Research and Action Initiative – SCORAI) וחברה בחברה הבינלאומית לניתוח סיכונים (International Society for Risk Analysis). היא פרסמה למעלה מ-60 מאמרים ושני ספרים. פרופ' בראון הינה עורכת-משותפת של הספר שזה מקרוב פורסם "חדשנות בצרכנות מקיימת" ומאמר שלה בנושא עתיד להתפרסם גם ב" Consumerism and Wellbeing".
פיליפ ג' ורגרכט
פיליפ ג' ורגרכט הוא איש אקדמיה ואקטיביסט; עמית במכון טלוס בבוסטון, ופרופסור חוקר במכון מארש, באוניברסיטת קלארק במסצ'וסטס. פרופסור אמריטוס להערכה טכנולוגית באוניברסיטה הטכנולוגית של דלפט, הולנד. פרופ' ורגרכט השתתף בחיבורם ועריכתם של יותר מ-80 פרסומים מדעיים ושלושה ספרים. תחומי המחקר העיקריים שלו הם יוזמות טכנולוגיות וחברתיות מקיימות בנושאי תחבורה, אנרגיה ודיור; יוזמות וחדשנות מלמטה (Grassroots); שינויים סוציו-טכנולוגיים, צריכה וייצור ברי קיימא, והערכת טכנולוגיות חדשות. בחמשת השנים האחרונות היה שותף להקמת SCORAI, רשת המחקר הצפון האמריקאית ואירופאית לצריכה בת קיימא; NARSPAC– שולחן עגול של צפון אמריקה בנושא ייצור וצריכה ברי קיימא ועוד.
פרופ' ורגרכט בעל דוקטורט בכימיה מאוניברסיטת ליידן, הולנד, 1976.
ראיון עם פרופ' הלינה בראון ופרופ' פיליפ ורגרכט
מסמר כנס "קיימות עירונית – הלכה למעשה"היה ללא ספק ביקורם של הפרופסורים הלינה בראון ופיליפ ורגרכט. רצינו לדעת מה היתה התרשמותם מהכנס, מהפרויקט ומישראל, בה ביקרו שניהם בפעם הראשונה מזה שנים רבות:
חיי משפחה כאבן היסוד ל- wellbeing
"הרושם החזק ביותר שלנו היה החיות של ישראל ואנשיה. בכל מקום אליו הגענו פגשנו אנשים בעלי מעורבות עמוקה בחייהם הפרטיים, בחייה של המדינה ובעתידה, בפוליטיקה ובתרבות. התרשמנו מאוד מחשיבותה של המשפחה בחיי האנשים אותם פגשנו. בעידן הנוכחי של נישואים והורות מאוחרים בקרב השכבות המשכילות באירופה ובארה"ב, ישראל מספקת ניגוד מרשים. נראה כי חיי משפחה מהווים את אבן היסוד לחיים טובים (wellbeing) עבור אנשים רבים. כמו כן התרשמנו ממה שסיפרה לנו אחת המארחות הצעירות שלנו על עבודתה ביצירת הבנה ושלום בין ישראלים ופלשתינאים. אנו מקווים כי צעירה זו משקפת עמדות של דור שלם".
"ישראל היא מדינה מאוד עירונית, הרבה יותר מארה"ב ומהרבה מדינות אירופאיות, לפיכך להתמקדות בתפקידן של הערים בקידום סגנון חיים ודפוסי צריכה יותר מקיימים יש פוטנציאל גדול לשינוי טביעת הרגל האקולוגית של ישראל. בסיור שערכנו בתל אביב עם תמי גבריאלי, שהיתה אחראית על התכנון האסטרטגי של העיר, יכולנו לראות את התוצאות של המדיניות העכשוית המתמקדת ברווחתם (wellbeing) של התושבים וביצירת עתיד תוסס למילניאלים (בני דור הY) בעיר. אנו מאמינים כי דור זה אכן יכול לשחק תפקיד מרכזי במעבר תרבותי מסגנון חיים המבוסס על צריכת המונים. אנו מסכימים עם אלו ממשתתפי פרויקט קיימות עירונית החושבים כי ישראל, עם פתיחותה לשינויים, יכולה להוות מקום מעניין להתנסות בסגנונות חיים המבוססים על רווחה אישית (wellbeing) ולא על חומרנות".
צרכנות מקיימת – מוקד למחקר אקדמי
"התרשמנו מאוד מהכמות של אנשי אקדמיה שטרחו ובאו מכל רחבי הארץ לירושלים להשתתף בסדנא שנערכה יום לפני הכנס. ניכר היה שלרבים מהמשתתפים היתה זו ההכרות הראשונה אחד עם השני. הדבר עשוי ללמד כי לנושא של צרכנות מקיימת יש יכולת למשוך קהל מאוד מגוון ובינתחומי של חוקרים מעולים. אנו מקווים כי שולחן עגול אינטלקטואלי יצמח ממפגש ראשוני זה, וכי בקרב המשתתפים תצמח אג'נדה של מחקר ומדיניות מסביב לנושאים של צרכנות מקיימת".
שילוב מוצלח בין אקדמיה לאנשי מקצוע
"לכנס 'קיימות עירונית מהלכה למעשה' היה מבנה מאוד סדור והוא היה מלא חיים. הכנס משך קהל גדול שמבטא את העניין בתחום והמוניטין של המארגנים. מה שהפך את הכנס למעניין במיוחד עבורנו היתה העובדה שרוב הדוברים היו אנשי אקדמיה בעוד שהקהל הורכב ברובו ממתכנני ערים ומשתתפים שלא מהעולם האקדמי. נדיר לראות שילוב כה מוצלח בין קהל אקדמאי לכזה שאינו אקדמאי, ולראות קהל כה קשוב, במיוחד בכנס כה ארוך ואינטנסיבי. הניסיון שלנו מלמד כי שני הנושאים – קיימות עירונית וצרכנות מקיימת – מעוררים עניין רב ומספקים פלטפורמה לחילופי רעיונות בקרב אנשי מקצוע בעלי אוריינטציה תאורטית ובעלי אוריינטציה מעשית כאחד".
"בביקור קצר זה פגשנו אנשים חכמים, נדיבים, יצירתיים, מחוייבים ומקבלי אורחים באופן יוצא דופן. אנו אסירי תודה על ההזדמנות לפגוש אותם ולפתח קשרים מקצועיים עמם. שלא להזכיר את העובדה שלבקר בישראל בזמן שבוסטון היתה קבורה תחת חצי מטר של שלג היה פשוט נפלא".