איך אפשר? – פיתוח כלים לקידום קיימות עירונית בעזרת יוזמות קהילתיות

אין ספק, פרויקט "קיימות עירונית" התאהב בכותרת "איך אפשר?". לפני הכנס המסכם שנערך ב-14.4.16 בבת ים, ערך צוות קהילות של הפרויקט מפגש בעל שם דומה בתל אביב. "איך אפשר? – פיתוח כלים לקידום קיימות עירונית בעזרת יוזמות קהילתיות" נערך ביום גשום במיוחד במרכז הקהילתי בת-ציון ביד אליהו בתל אביב.

מחוץ לקופסא- בין אפשור להתערבות

במסגרת עבודת הצוות, בהובלתם של יואב אגוזי, שרון בנד חברוני, ד"ר ליה אטינגר ועידית אלחסיד, התכנסו בצוותא פעילי קיימות שכונתיים לצד עובדי עיריות. הסדנא נערכה בשיתוף מינהל קהילה, תרבות וספורט והרשות לאיכות הסביבה בעיריית ת"א ומטרתה היתה לבחון דרכים "מחוץ לקופסא" לפיתוח כלים לקידום קיימות עירונית בעזרת יוזמות קהילתיות.

בין הנושאים שעמדו על סדר היום היו: בירור נקודות המבט השונות: עירייה, תושבים, יזמים מקומיים; הפער בין תושבים לממסד העירוני בהבנת צרכים וחסמים; חיפוש דרכים לקידום יוזמות "מלמטה"; שאלת זיהוי ואיתור שחקני המפתח; כיצד מחזקים אמון בין בעלי העניין, כיצד מזהים מגמות ומהו המינון הנכון בין אפשור להתערבות?

חשיבות שחקני האמצע

המפגש חיזק את התובנה שעלתה כבר בשלבים הקודמים של הפרויקט בדבר חשיבותם של שחקני אמצע (שחקני תיווך) המתווכים בין התושבים וגורמים שונים בקהילה (הורים, יזמים חברתיים, סוחרים מקומיים) לבין הרשויות. שחקנים אלו יודעים לדבר הן את השפה של הבירוקרטיה העירונית והן את שפת הפעילים הצומחים בשטח, גם כשאלו לא תמיד יודעים להגדיר עד הסוף לאן הם מכוונים. כפי שהוגדר במהלך המפגש, שחקן אמצע שכזה צריך להיות "דמות מהקהילה שתהייה הזרוע הקצרה ביותר שמחברת את הקול המקומי לאינטרס העירוני".

מקרים לדוגמא שהוצגו היו פיתוח יער מאכל בפארק החורשות בדרום תל אביב, רתימת ותיקי שכונה בכפר סבא לפרויקט "עיר ללא אלימות", חיבור פעילים בשכונת ביצרון בדרום תל אביב לפעילות "שכונה מקיימת" של העירייה וחיזוק המרכז המסחרי בשכונת שרת בחולון.  כפי שלמדנו בעבר שחקני אמצע יכולים להיות מנהל המתנ"ס (חולון), המינהל הקהילתי (ירושלים), עובדים קהילתיים או עובדי רבעים עירוניים, פעילים עתירי ניסיון ועוד.

ארגז כלים לחיזוק קיימות: גם, אך לא רק, עבור עובדים קהילתיים

תובנות אלו התחברו להבנה בדבר חשיבות פיתוח ארגז כלים לחיזוק קיימות בקהילה ובכלל זה הגברת  פעילות של עובדים קהילתיים, ולא רק בשכונות חלשות,  העברת המתודה של עבודה קהילתית לגורמים נוספים (למשל שוטרים), ופיתוח מכללות ליזמות מקומית,  מרכזים לעסקים חברתיים וחממות.

תובנה שהתחזקה במיוחד במפגש זה הינה ההבנה שעדיין הדרך ארוכה. פעילים ותושבים מדברים במקרים רבים "שפה שונה" מזו של הגורמים הרשמיים כגון העירייה על ערוציה השונים וגם כאשר יש נכונות מערכתית בעירייה לסייע ליוזמות הצומחות מהשטח, יש לפתח "סנסורים". ההמלצה שחזרה ועלתה במפגש בצורות שונות היתה להרבות ביציאה לשטח ולאפשר לעובדי העירייה לפגוש ולחוות את השטח מהמקום של הפעילים. לשם כך חשוב שאותם גורמים ילמדו לזהות "גרעינים" קהילתיים ויאפשרו להם להתפתח בדרכם שלהם.

המפגש היה בהקשר זה "נאה דורש נאה מקיים" והיווה מקום מפגש בלתי אמצעי בין עובדי העיריות לפעילים השונים, שאינם נפגשים בשגרה. כפי שהגדירו אנשי צוות קהילה – מפגשים רוחביים, המאפשרים מפגש בין פעילים לבין בעלי תפקידים שונים, שאינם מצליחים להיפגש במרוצת המטלות השוטפות של היומיום, נדרשים על מנת לשחרר חסמים ולעודד יזמות קהילתית.

תובנות נוספות קשורות לאפשרות לייצר  Low Bureaucracy Zones)  LBZ)  – פתרון לפער בין צרכי הקהילה לבין הנהלים והחוקים הפורמאליים המורכבים והמגבילים, המקשים על התהוותן של התארגנויות, כגון פרויקט שבועת האדמה בבאר שבע המייצר חקלאות עירונית מקומית; נשים המכינות אוכל ביתי לשימוש החווה החקלאית בבאר שבע –שם צריך היה להתגבר על דרישות ומגבלות שהטיל משרד הבריאות; פרויקט קוקיות לקידום נוער, בו נמצא פתרון לקשיים בירוקרטיים דרך חברה ציבורית;  יוזמות עסקיות קהילתיות כמו ניידת בית קפה שכונתית המפעילה קורסים ויוזמות שונות, שנתקלה בקושי  לקבל רישוי עסק. ניתנו דוגמאות  לדרך בה ניתן, עם קצת יצירתיות וגמישות, לאפשר למיזמים מקומיים על בסיס מסחרי להתגבר על המכשולים הללו.

השאלות הלא פתורות

בפני הצוות נותרו שאלות ואתגרים להתמודדות כגון:

• איך להימנע מפטרונות ו"חנק" של יוזמות?
• איך להגיע לציבורים חלשים שאינם יודעים כיצד לקדם עצמם מול הגורמים הרשמיים?
• איך להגדיר נכון את "גבולות התיווך?" להגביר אמון הדדי, לאתר יוזמות ולתת להן מענה מתאים?
• איך לייצר רישות וחיבורים זמינים וקלים?  
• ואיך כל אלה יתרמו לחיים טובים יותר ויהפכו את אורח החיים המקיים ל mainstream של החיים העירוניים?

עוד על השפעתם של כלכלת שיתוף, מרחבים ציבוריים וקהילות על הקיימות העירונית, תוכלו לקרוא בכנס "קיימות עירונית- איך אפשר?".