• בעיית האמון כסוגיה המרכזית – ההורים מוטרדים מהשאלות הבאות: איך אוכל לסמוך על ההורה המסיע שינהג בזהירות/ שידאג לילדי/ שילווה את הילדים עד לכניסה לחוג, וכן מביעים פחד מהטרדות מיניות.
• שאלת נטל הארגון והתיאום – אם מרכז 'רעים' נמצא במרכז מערך ההסעות השיתופי, איך נקימו כך שלא ייצור עוד עבודה עבור צוות המרכז, שגם ככה עמוס?
• סוגיית האחריות – של מי תהיה האחריות על המערך? מי אחראי במקרה של תקלה?

תובנות צוות החוקרים בעקבות הסדנא:

• קיימת חשיבות מכרעת (לפחות בתחילת התהליך) לכך שהמשתתפים יכירו זה את זה ושהמערך ההסעות יתבסס על קבוצות קבועות, פחות או יותר, המושתתות על היכרות בסיסית. 
• יש למצוא פתרונות יצירתיים לחלוקת הנטל הלא שוויונית בין המשתתפים (אלו שהם בעלי רכב ואלו שאינם, אלו הפנויים תמיד להסיע ואלו שלא).
• יש להתייחס להבדלי הגיל בין ילדים רכים לילדים בוגרים יותר, כגורם שצריך להביאו בחשבון בתכנון הליווי וההסעה.
• אפשרות של מענה טכנולוגי (אפליקציה) לצורך בקשר משולש: הורה-הילד, הורה-מסיע, מרכז המחול.

לדוח המסכם בנושא

מעבדת כלכלה שיתופית בחולון – שיתוף מוצרי פעוטות:

'מעבדה עירונית' זו בדקה כיצד ניתן לעודד הורים לקבל ולתת מוצרי פעוטות. הורים רבים יכולים להזדהות עם תחושת הבזבוז כאשר הם קונים במיטב כספם מוצרים שונים לפעוטות ומשתמשים בהם מעט מאד אם בכלל. פנינו להורים לפעוטות מחולון כדי ללמוד מהם על דפוסי השימוש שלהם במוצרים שכאלו, על הנכונות שלהם להיות חלק ממערך שיתוף מוצרים, ועל החסמים והמניעים שיכולים לעלות ממנו. במסגרת מעבדה זו נערכו ראיונות עם ההורים במרכז החולוני "טיפ-וטף", מהם עלו התובנות הבאות:

• מרכזיותם של חסמים תרבותיים ותפיסתיים לגבי רעיון השיתוף (למשל “משומש זה לנזקקים"), נמצא כי ענייני לוגיסטיקה מהווים חסם הרבה פחות קריטי.
• התחושה של הורים לילד ראשון שהם משקיעים בציוד "שירוץ אתי הלאה לילדים הבאים", גם אם בפועל זה לא מדוייק.
• הרצון בציוד "שיהיה רק שלי".
• רתיעה של הורים מאי הידיעה לגבי המשתמש הקודם, חשש מבעיות היגיינה.
• תפיסות מורכבות, ולא בהכרח עקביות, ביחס לאתרים אינטרנטיים העוסקים בנתינה או במכירה של מוצרי יד שנייה – חלק מהמרואיינים סברו שאתרים כמו אגורה מיועדים רק למי שרוצים למסור ציוד ולא למי שמעוניין לקבלו; לעומת זאת נמצא שיש מי שחשים שאתרים כמו Yad2 מעודדים הפקת רווחים "על גבם" של מי שמחליפים מוצרים משומשים, ולכן לא "משתלם" למסור מוצרים אלו.
• חשיבות ההיכרות והאמון– כמו בנושא מערך ההסעות השיתופיות, נמצא כי להורים קל יותר רגשית לקבל משהו מאנשים כשיש להם עמם היכרות, ולו גם חד פעמית, שטחית, או אפילו דרך צד שלישי, לעומת קבלת מוצר מזר גמור.

• עיצוב "ספריית ההשאלה" בסטנדרט גבוה, ובניית מיתוג "מגניב" ו"שיקי" לכל מהלכי השיווק, באופן שיפריך את התחושה שמי שמגיע למקום עושה זאת בשל חוסר יכולת כלכלית.
• בניית פתרון טכנולוגי, בעל ממשק פשוט ונוח, המסווג לפי סוגי מוצרים – בדומה לאתרי קניות רגילים.
• ייזום אירועים משותפים לחברי הספרייה, במטרה ליצור היכרות הדדית ולהקטין את חסם האמון.
• יצירת פרוטוקול היגיינה (שקיפות), ע"י "תו בקרה" של רופא, יצירת פרוטוקול של תקני בטיחות וכד'.
• מומלץ להתחיל עם מוצרים שקל יותר לטפל בהם, ושמעוררים פחות חשש, כמו משחקים, ספרים ועגלות.

בשתי המעבדות העוסקות בילדים עלה הצורך ביצירת מעגלי אמון והצורך להתמודד עם חרדה כחסם מרכזי. פרויקט קיימות עירונית התמודד לעומק עם סוגיה זו של חשיבות יצירת אמון, במסגרת מסמך המלצות המדיניות לקיימות עירונית.

בתכנית "משפחה גרעינית" בגל"צ בחנו מה הורים חושבים על שיתוף מוצרי פעוטות

ב 5 אוגוסט 2015 התארחנו בתכנית משפחה גרעינית עם ג'קי לוי ושרון קנטור בגלי צהל. בתכנית הצגנו את אחד מכיווני הבדיקה המעניינים ביותר של פרוייקט קיימות עירונית, לגבי שינוי התנהגות לכיוון של התנהלות מקיימת יותר ואימוץ אלמנטים של כלכלה שיתופית. את הנושא הציג חוקר הפרויקט, יואב אגוזי, שהתראיין על כלכלה שיתופית, בהמשך ל'מעבדה העירונית' שלנו עם עיריית חולון על שיתוף מוצרי פעוטות. דרך אגב, התועלות הטמונות בגישה השיתופית אינן רק "סביבתיות" – הן בראש ובראשונה תורמות להפחתת יוקר המחייה, צמצום פערים ויצירת קהילה. גדולים מאיתנו כבר דיברו על הקשר בין סביבה לחברה, וזו רק דוגמא אחת בנושא.

במסגרת התכנית הוכן גם סקר להורים צעירים אודות הנכונות שלהם להשתמש במוצרים יד שניה. על הסקר האינטרנטי השיבו 130 איש והוא חושף נכונות גדולה מאד לשתף מוצרים, כל עוד השיתוף נעשה בצורה מסודרת ונוחה- מעל 75% מהמשיבים מעוניינים בשיתוף מוצרי פעוטות.

האזינו:

לדו"ח המסכם בנושא

מעבדת כלכלה שכונתית:

'המעבדה העירונית' לכלכלה שכונתית בחולון בדקה דרכים לחזק את הפעילות הכלכלית הפנים-שכונתית וליצור ערבות הדדית, שתשאיר יותר מהכסף של התושבים בתוך שכונתם ותעזור לבנות מרקם קהילתי מפותח. כמקרה בוחן נבחר מרכז סאדאב, מרכז מסחרי ותיק בשכונת בן-גוריון, דרום מערב חולון, אשר נאלץ להתחרות בקניונים הגדולים הנמצאים ממש בסמיכות, בראשל"צ.

במהלך עבודת פרויקט קיימות עירונית נערכו ראיונות עומק עם מנהלת המרכז הקהילתי וצוותה, סיורי היכרות בשכונה, מפגש עם תושבים פעילים, סקר תושבים, מפגש עם מנהל המרכז המסחרי ועם למעלה מ- 20 סוחרים. 

בין התובנות:

• למרכז הקהילתי יש יכולת לבנות קהילה. על מנת למקסם יכולת זו יש, ככל הנראה, להוציא את הפעילויות גם מחוץ לכותלי המתנ"ס, אל השכונה בכלל ואל המרחב הציבורי של המרכז המסחרי בפרט.
• במקביל יש להשתמש במרכז המסחרי המקומי כמוקד לפעילות כלכלית שיוצאת גם מגבולות המרכז, אל תוך השכונה.
• יש לפתח בתחומי המרכז המסחרי מרחב של פעילות פנאי מעבר לצרכנות.
• חשיבות יצירת קשרים בין הסוחרים על מנת לקדם בעלות ואחריות על המרחב.
• חשיבות יצירת קהילה, שיח ושיתוף פעולה, כמניעים לפעילות מקיימת.
• ההבנה כי במקרה של אוכלוסייה שלא "מתחברת" לערכי הקיימות יש להתחיל עם שינוי התנהגותי כמקדים לשינוי תודעתי.
• לפיתוח דפוס צריכה מקומי במרכז מסחרי שכונתי יש צורך בהתגייסות של כלל גורמי הרשות למהלך והגדרת מטרות ברורה, גם אם מדובר בשטח פרטי שאינו בבעלות הרשות.

• כדי לבנות אמון בסיסי עם הסוחרים, מומלץ שהרשות תקדם מהלכים בוני אמון מצידה ותעמיד משאבים לטובת התהליך כתמריץ.
• מומלץ לשלב נציג מתחום העבודה הקהילתית, שיידע לבנות אמון ומסגרת הבנות עם בעלי העסקים, וגורמים מתחום רישוי עסקים ותפעול, שיביאו לתהליך את הידע המקצועי.

'בעיית המדרגות' במרכז סאדאב

מעבדת שכונות מקיימות ירושלים:

ה'מעבדה העירונית' בירושלים הובלה ע"י צוות "המרכז לקיימות מקומית" של מרכז השל בשיתוף עם פרויקט "שכונות מקיימות" שיזמה עיריית ירושלים ונערך בשכונות בית הכרם וקרית יובל, וכן בשכונת גילה בה הוקם "מרכז קיימות מקומית" על-ידי מרכז השל, המשרד להגנ"ס ועמותת גוונים.

בשנים האחרונות מתחזק מקומה של הרמה השכונתית כעריסה לתהליכי קיימות מקומיים. במעבדה זו ביקשנו לבחון את השפעתה של המסגרת השכונתית כמנוף לקידום קיימות עירונית.

הנחות העבודה של החוקרים:

• תושבים פעילים ברמה השכונתית הופכים לסוכני שינוי לקיימות
• קנה המידה השכונתי מייצר אהדה וחיבור ישיר ובלתי אמצעי למקום ולסביבה הפיזית
• פעילות ומעורבות שכונתית תומכים בתחושת השייכות והגאווה המקומית
• דרך פעילות שכונתית נוצרות קהילות מקומיות ונוצרת תרבות מקומית
• למוסדות השכונתיים יכול להיות תפקיד מרכזי בקידום קיימות שכונתית
• למדיניות העירונית תפקיד מרכזי בקידום הקיימות השכונתית

מטרות המעבדה:

• לברר האם קיימות היא מנוף לשינויים הקהילתיים ולמעורבות אזרחית?
• באיזו מידה תהליכים קהילתיים הם מנוף לשינוי התנהגות?
• עד כמה השכונה היא מרחב לקידום שינוי לאורח חיים מקיים?

אופן ביצוע:

• ראיונות עומק עם תושבים פעילים – ראיונות אישיים עם תושבים שזוהו כתושבים מובילים על ידי הרכזים השכונתיים והעירוניים
• ראיונות עומק עם בעלי תפקידים – ראיונות אישיים עם פעילים ואנשי מקצוע בעיריות המובילים ומלווים את תהליכי השכונות המקיימות
• קבוצת מיקוד – דיון מונחה בעקבות סוגיות שעלו בראיונות עומק עם תושבים שזוהו כתושבים מובילים על ידי הרכזים השכונתיים והעירוניים בירושלים

מתוך הראיונות זוהו חמישה טיפוסים שונים של פעילים:

1. פעילים ברמת הפרט – מוטיבציה מרכזית ברמה האישית – שיפור חיי המשפחה, פעילויות לילדים, הנאה.
2. פעילים קהילתיים – המוטיבציה מרכזית מצויה ברצון להשתייך לקהילה.
3. פעילי סביבה מקומית – המוטיבציה מרכזית היא שיפור איכות החיים והסביבה המקומית.
4. פעילי החברה האזרחית – המוטיבציה המרכזית היא תרומה לשינוי חברתי רחב.
5. פעילים מתפרנסים – פעילים המצליחים לשלב בין המוטיבציה לתרומה לחברה ולקהילה לפרנסה.

המלצות לקידום קיימות באמצעות השכונות:

1. השכונה כמנגנון תומך – כתובת ברורה לתושבים שרוצים לפעול: מנגנון שכונתי תומך הוא שחקן אמצע חשוב ביותר, המהווה את כר הפעולה לסוכני השינוי ובאפשרותו לנתב את העשיה השכונתית לעבר קיימות עירונית. המינהלים הקהילתיים, כאשר הינם פעילים ויוזמים, מהווים כתובת ברורה לתושבים שרוצים לפעול, ומסייעים ביצירת קשרים בין השטח למערכות העירוניות הכלליות.
2. נראות – מקום פיזי, כתובת מרכזית וברורה, פרסום שכונתי.
3. מיתוג כ"שכונה מקיימת"–תורם למסגור הפעילות לקיימות, ליצירת חיבורים ולהגברת הנראות.
4. רישות – מיפוי וחיבור בין יוזמות קיימות במקומות שונים ומפגשים להעשרה הדדית של עמיתים. לרישות בין אנשים וליצירת קהילה יש כח.
5. טיפוח העובדים הקהילתיים והמתכננים השכונתיים הנמצאים בעמדת מפתח להתנעת השינוי.
6. הרובע כגורם מתכלל: הפנמה לאורך שדרת המנהיגות: הכשרות ויצירת שפה משותפת.  יש חשיבות ליצירת סינרגיה בין פעולות "מלמטה למעלה", מרמת התושב למינהל הקהילתי, לרובע ולעירייה, ולפעולות "מלמעלה למטה", מרמת העירייה, לרובע, למינהל הקהילתי ואל התושב. קיימת חשיבות לחיבור ל"תמונה הגדולה", ליצירת תחושת תגמול, שותפות הצלחה והנעה, גם ברמה המקומית וגם ברמה הכללית.
7. שימוש בתקציבים הקיימים מתוך תפיסת הקיימות.
8. מירכוז (mainsteaming) של הקיימות בליבת הפעילות של העירייה.

לדוח המסכם בנושא

עיצוב לקיימות עירונית- בצלאל STREET VIEW

מעבדה עירונית מיוחדת זו היא תולדה של שיתוף פעולה בין פרויקט קיימות עירונית לאקדמיה בצלאל. מיכל איתן, מנהלת התכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי, כתבה במסגרת הפרויקט אודות העיצוב התעשייתי כמקדם קיימות עירונית, ומטרת הסדנא היתה לבחון הוצאה לפועל של העקרונות שגובשו בחוו"ד. במסגרת הסדנה, 60 מעצבים, תלמידי התכנית לתואר שני לעיצוב תעשייתי בבצלאל, פשטו על רחובות עכו במהלך יוני 2015, במטרה למצוא דרכים חלופיות בהן העיצוב יכול לקדם קיימות עירונית.

שלושה ימים אחרי שהתחילו, עלו בזו אחר זו לבמת מרכז הפיס העירוני, שש קבוצות שהציגו חתך רוחב מרתק של עיר ישראלית, של קיימות בקנה מידה עירוני, ושל המקום בו נקודת המבט של מעצבים יכולה לתפוס באיתור כשלים והזדמנויות לשינוי פני העיר.

עוד אודות הסדנא