מעבדות עירוניות- תובנות עיקריות

"המעבדות העירוניות" הן פיילוטים מקומיים, שמטרתם למפות חסמים והזדמנויות בדרך למימוש חזון העיר המקיימת כפי שהוגדר בחלקו הראשון של הפרויקט.

לפירוט המלא אודות המעבדות קראו כאן 

הגברת אמון ככלי לעידוד כלכלה משתפת ושכונתית

מעבדת כלכלה משתפת וכלכלה שכונתית בחולון

יואב אגוזי ושרון בנד-חברוני:

עלתה חשיבותם של גורמי התיווך בדרג הביניים בין התושבים לבין מקבלי ההחלטות ברשויות, שיכולים לסייע בבניית מנגנוני אמון. עלתה ההבנה שלעיתים נדרשת יוזמה ראשונית של העירייה, שתבצע מחווה שתסייע לבנות את האמון הנדרש להתנעת התהליך ברמת התושבים. מחוות אלו יכולות להתבטא בהקצאת משאבים שונים (לאו דווקא כספיים) וכן על הרשות המקומית לגלות שקיפות בהתנהלות, ויחס אישי ואנושי. לצד זאת גם על שחקנים אחרים, תושבים, או סוחרים במקרה של כלכלה שכונתית, לעשות צעדים בוני אמון אחד כלפי השני וכלפי הרשות, ובכלל זה הבעת רצינות והיערכות נכונה, התארגנות ועקביות. ניתן למשל לקיים מפגשים בין קהילות השיתוף שיאפשרו לראות אחד את השני ולבנות בסיס התחלתי לקהילה. פעולות עירוניות כמו תהליכי שיתוף ציבור יכולות לעזור בטווח הארוך ליצירת אמון לתהליכים עתידיים. עלתה שאלת הקשר בין אובדן תחושת קהילתיות לחוסר האמון המהווה חסם בפעילות מקיימת. לדוגמא מדוע כששולחים את הילד עם שירות הסעות לא בודקים מי הוא הנהג, ואילו כשרוצים להסתמך על הורה של ילד אחר באותו מוסד חינוכי אז כן עולה חשש על זהותו והיכולת לסמוך עליו.

תפקידו של הממסד העירוני בשינוי נורמות חברתיות לכיוון אורח חיים מקיים

תוך התמודדות עם העובדה שכיום הפעילות השכונתית בתחום קיימות בירושלים עדיין קטנה ונקודתית ומתרכזת בעיקר בהיבטים המסורתיים של סביבה (גינות קהילתיות, שטחים ירוקים, פסולת), נשאלת השאלה מה הם התנאים האופטימליים הנדרשים ליצירת מסה קריטית לשינוי התנהגות. חלק מהתשובות טמונות כנראה בנקודות כמו מרכוז (Mainstreaming) של ערכי הקיימות בליבת הפעילות של העירייה ומיסוד הפעילות והתהליכים בתוך המערכת העירונית, דבר שייצר שיתופי פעולה תוך-מערכתיים. דובר רבות על חשיבותם של גורמי התיווך או גורמי האמצע – במקרה של ירושלים מדובר כמובן על המינהלים הקהילתיים, ובערים אחרות על מתנ"סים, שתפקידם בקישור בין האזרח לעירייה, ביוזמה ודחיפה להמשך פעילות. זאת במיוחד לאור ממצאי המחקר של מרכז השל ובי"ס פורטר, על פיו לתושבים מובילי שינוי יש נטייה לצאת מהשכונה ולהרחיב את העשייה לרמה עירונית גבוהה יותר, ויש למצוא דרך לתמוך בהמשך הפעילות של כלל האוכלוסייה. קיימת גם חשיבות לשיתופי הפעולה בין שכונות וללמידה הדדית של פעילים משכונות שונות וחשיבות הנראות – מקום פיזי ככתובת מרכזית וברורה, פרסום שכונתי של הפעילויות ויצירת עוגנים רבים ברשת הפעילויות.

חשיבותו של הגורם המתווך – "שחקני האמצע"

על השחקן המתווך להיות בעל יכולת למזג יכולות קהילתיות עם היכרות עם המערכת העירונית (ובמקרה של כלכלה מקומית – גם להבין את המוטיבציות העסקיות של בעלי העסקים בשכונה), שחקני תיווך (כדוגמת מנהלת המתנ"ס במעבדת כלכלה שכונתית בחולון, או אנשי מנהלת הרובע במקרי המבחן בירושלים ואשדוד), יכולים לפעול לזיהוי פעילים ופעילויות מקומיות, רישות וקישור בין הפעילים לבין עצמם ובין הפעילים לבין גורמי הרשות, לתת תמיכה לשני הצדדים ולנתב נכון את השקעת המשאבים. שחקני התיווך צריכים להיות מזוהים אצל התושבים ככתובת ברורה לפניות. חשובה מאד הרחבת תפיסת התפקיד וההבנה שהעשייה הקהילתית לא נגמרת בגבולות מבנה המתנ"ס או בגבולות אוכלוסיית היעד המוכרות שלו, אלא היא כלפי כלל הקהילה בכל מרחבי השכונה.

חיזוק כלכלה שכונתית

חגי קוט הדגיש את הצורך להיות רגישים להבדלים בין שכונות. יש להתחיל כל פרויקט בניתוח ומיפוי של השכונה והאנשים הגרים בה ולתפור פתרון מותאם. יש להכשיר אנשי מקצוע לקידום קיימות עירונית ועבודה עם עסקים/ רישוי עסקים, ולהקנות להם דרכי חשיבה וכלים להתמודד עם מציאות משתנה בין אזור לאזור; יש לעסוק בבניית מודעות והבנת האינטרס המשותף בין בעלי העסקים וכן בבניית תודעה משותפת להם ולקהילה אותה הם משרתים וממנה הם מתפרנסים, וליצור דרכים לשיתוף פעולה על מנת לקדם את האינטרסים החופפים.

שינוי נורמות נתפסות ושינוי תפיסת השליטה בהתנהגות ככלים לשינויי התנהגות

פרופסור אראל אבינרי ציין כי עולות תובנות בדבר חשיבותו של המעסיק בהשפעה על התנהגויות, מתוך דוגמה אישית ושינוי נורמות במקום העבודה (למשל תשלומי אחזקת רכב וחנייה, כפי שהתקבל במעבדה באשדוד שעסקה בשינוי אופני הגעה לעבודה), הצורך לפשט מערכות ונגישות למידע ושימוש בעיצוב ככלי לשינוי התנהגות.

מניעים חברתיים ותרבותיים כמנוע לעידוד פעילות סביבתית

במסגרת בחינת פרקטיקות להפרדת פסולת מצאה עידית אלחסיד כי השיח על אשפה וזבל הינו שיח פוליטי, שמשקף גישות ותפיסות תרבותיות שמונעות מתפיסת רווח והפסד ("פרייאריות") אל מול תושבים אחרים והעירייה. על פי המלצותינו, קיים צורך להתייחס לפערים תרבותיים וליצור סינרגיה בין פעילות קהילתית לפעילות סביבתית; צורך לאתר ולהכשיר מנהיגות מקומית קיימת ולתת לה תמיכה ותוקף ממסדי על מנת לתת לגיטימציה לפעילות הסביבתית. חשיבות למוסדות עוגן והפצה של ידע מקומי, וכן, שוב, דגש על גורמי התיווך: הרחבת התפיסה של המנהל הקהילתי והעובדים הקהילתיים, לא כמוסד נותן שירותים בלבד, אלא כעוגן וכמקור לשימוש בידע מקומי לשם הנעת תהליכים. גם כאן עלה נושא הליכי שיתוף ציבור ככלי מרכזי להעלאת אמון, שמצאו כי באמצעותו וכל עוד ישנה עקביות בתהליכים ובשיח של העירייה, תושבים יקבלו על עצמם גם תפיסות שנראו להם בהתחלה כלא נכונות (למשל הפחתת מקומות חנייה).

עיצוב ככלי לקיימות עירונית

מתוך סדנת מעצבים בעכו – מיכל איתן – עלתה זווית הראיה הייחודית של המעצב המתבונן במציאות השכונתית בקנה מידה אשר מאפשר התערבויות בעלות חתימה בירוקרטית נמוכה.

הרגלי צריכה וצרכנות

במסגרת קבוצת מיקוד שנערכה עם קבוצת נשים ממזרח ירושלים, בהובלת עידית אלחסיד, נמצא כי החיבור בין ההשפעה של צריכה על הסביבה נעדר מהשיח. נמצא קשר בין דפוסי צריכה או בעלות לבין סטאטוס, כאשר מוצרי יד שנייה נחשבים כברירת מחדל הקשורה לעוני ומצב סוציו-אקונומי. כמו בחולון ובאשדוד עולה המסר – "אני צורך משמע אני מצליח". יש צורך במסגור מחדש שינתק צריכה מסטטוס. במסגרת הדיון עלתה השאלה האם הגיע הזמן להשאיר מאחור את המילה "קיימות" וליצור מסגור אחר. אם מפרקים את ההתנגדות לדרך החיים המקיימת, מבינים כי זו התנגדות לדרך חיים ותפיסה. אנשים לא מתנגדים לקיימות אלא, למשל, הם לא רוצים תפיסה אנטי-קפיטליסטית.

לפירוט המלא אודות המעבדות קראו כאן