היבטים פסיכולוגיים של צריכה וצריכה מקיימת

ד"ר קרן מינץ

להחלטות צרכניות רבות שאנו מקבלים בחיי היום יום יש השפעה על הסביבה ועל משאבי הטבע. מה לקנות, איפה לקנות, כמה לקנות, וגם – איך להגיע לעבודה ומה לאכול. להחלטות אלו ורבות אחרות יש השפעה ישירה או עקיפה על הסביבה. בשנים האחרונות גוברת ההבנה שיצירת שינוי בכמות ובאופן הצריכה של אנשים היא תנאי הכרחי לקידום של עולם בר קיימא.

מהם הגורמים המשפיעים על התנהגויות והחלטות צרכניות? מדוע אנשים מסויימים צורכים יותר מאחרים? מה מסביר הבדלים בין חברות שונות בתחום זה? וכיצד ניתן לקדם אורחות חיים מקיימים? בשאלות אלו עוסקת סקירה זו.

חוות הדעת

שינוי מן האמצע החוצה בתחום האנרגיה

 ד"ר יעל פרג

חוות הדעת בוחנת דרכים להפחתת הביקושים לחשמל במגזר העירוני – ממשקי הבית ורשויות העיר – ולהגברת יצור חשמל וחום באופן מקיים מאנרגיות מתחדשות במגזר זה.  הפרויקט יסביר על נגוואטים ומגוואטים ירוקים ויצירתם. נצביע על האתגרים והחסמים לשינוי דפוסי הצריכה והיצור, כמו גם על ההזדמנויות, ונציע אסטרטגיות התמודדות עם חסמים אלה.

נטען כי לא די כיום בהקמה של תחנות כוח המייצרות חשמל ממקורות מתחדשים, אלא יש צורך גם בהפחתה משמעותית של הביקושים לחשמל. לשם כך נדרשת השתתפות – פעילה וסבילה – של ציבור הצרכנים השונים. כ-30% מצריכת החשמל מגיעה ממשקי בית, וזו נמצאת בעליה, בשל גידול האוכלוסין והעלייה ברמת החיים. הפחתת צריכה ממשקי בית מאתגרת במיוחד, משום שממשלות נוטות שלא להתערב בהחלטות האזרחים הנוגעות לצריכת אנרגיה בבתיהם.

חוות הדעת

קיימות בשכונה- עשייה מקומית לקידום אורח חיים מקיים

מרכז השל

שיח הקיימות הוא צעיר ומתפתח מאד בשני העשורים האחרונים. משיח של פעילים סביבתיים ואנשי אקדמיה הוא הפך רווח בקרב מקבלי החלטות בכל הדרגים, בקרב אנשי עסקים ובמיוחד בתאגידים בינלאומיים, אך ההתקדמות ביישום פרקטיקות של קיימות אינה מספיקה על מנת להדביק את קצב ההתדרדרות של המערכות תומכות החיים של כדור הארץ. למרות ההתקדמות הטכנולוגית, הוועידות הבינלאומיות, ההתחייבויות שמדינות רבות לקחו על עצמן, הרגולציה שהוחמרה, והפעילות beyond compliance של תאגידים, מה שנעשה אינו מצליח לשנות את המגמות. לעומת זאת יש התקדמות רבה בפעילות בשטח של אזרחים, ארגונים וקהילות. פעילות כזו, מקדימה כנראה הן את המחקר האקדמי והן את הפעילות הנובעת ממדיניות המוכתבת מגבוה – מרמת המדינה או מהסכמים בינלאומיים, ולכן כדאי וראוי להתעמק בה וללמוד אותה.
בעבודה זו ביקשנו להציג ולנתח מבחר דוגמאות לשינוי עמוק ומהותי מתחומים שונים של עשייה מקומית מקיימת בארץ ובעולם, במטרה לזהות מהם העקרונות המנחים לקידום הקיימות ברמה המקומית. חיפשנו פרויקטים בשטח שלא רק מפתחים פתרונות יצירתיים לבעיות אלא גם מהווים השראה ופותחים אפיקים חדשים לכוחות היצירה העצומים הקיימים במאה ה- 21, לחיפוש אקטיבי של פתרונות לשאלות הקיימות.

חוות הדעת

תרומתן של קהילות עירוניות לאורח חיים מקיים

ד"ר שי בן-יוסף

קיומן של קהילות עונה על צורך אנושי להשתייך, לקיים קשרים חברתיים משמעותיים, להתארגן ולהשפיע על איכות ואורח חיינו. קהילות עירוניות במאה ה-21 מתקיימות במגוון דפוסים ומתארגנות סביב מאפיינים שונים ובדרכים שונות. בסקירה נציע כי היכולת של קהילות עירוניות לפתח אורח חיים מקיים מושתתת על היסודות הבאים: אמון במנהיגות, שימוש מושכל במשאבים חומריים, פיתוח יכולות יוזמה והתארגנות, פיתוח הון חברתי, קשרים ותקשורת בתוכה ועם סביבותיה ופיתוח תרבות של קיימות.
החלק האחרון בסקירה יוקדש להיבטים המעשיים של פיתוח קהילות עירוניות מקיימות: מהם החסמים והמנופים לשינוי? החסמים יכולים להיות: תמריצים שגויים, תרבות הצריכה, דחיינות בפני סיכון, הפרטת המרחב הציבורי ודימוי מרוחק. המנופים: מעבר מ'עולם המערכת לעולם החיים', מעבר מנורמות השוק ליחסים קהילתיים, חברת הקוד הפתוח, ניו מדיה, תכנון אורבני והצורך בקהילה.
המסמך מתווה דרכים מעשיות לקידום התפתחות קהילות עירוניות מקיימות, הכוללות ארבע אופציות אסטרטגיות: פיתוח יכולות קהילתיות, תכנון ועיצוב מדיניות, מחאה לשינוי חברתי ורפורמה חברתית (קואליציה של סוכני שינוי), וששה עקרונות פעולה: הסתמכות עצמית, התבוננות קהילתית, גישות ושיטות לפיתוח וארגון קהילתי, קשרים ותקשורת איכותיים (פנימיים וחיצוניים), הכללה (מרחב משותף ומקום לשונות), הרחבת טווח ההזדמנויות.

חוות הדעת

עיצוב תעשייתי ככלי לקיימות עירונית

מיכל איתן

מעצבים ועיצוב נושאים באחריות לתהליכי היצור והצריכה בעולם. מעצבים משתמשים בכלים שונים לעודד צריכה וצרכים שיתמלאו באמצעות מוצרים. בשנים האחרונות מעצבים מוצאים דרכים לצמצם צריכה ומעודדים מעבר להתנהגות אחראית יותר. הטכנולוגיה מאפשרת לנו מוצרים יעילים יותר המאפשרים צריכה מופחתת של משאבים, אולם ההתנהגות האנושית נותרה החוליה החלשה במאמץ להגיע לאורח חיים מקיים יותר.עיצוב עם כוונה – Design with Intent – הוא תחום חדש יחסית המתייחס לעיצוב המכוון לשנות את התנהגות המשתמשים.
הפרויקט בודק תפיסות כמו איפשור (Enabling) – ההתנהגות הרצויה מתאפשרת על ידי הפיכתה לפשוטה או נגישה יותר; לדוגמא – פיזור מתקני כושר בשטחים הפתוחים כחלק מהמלחמה בהשמנה. הגבלה (Constraining) – הכנסת אילוצים בעיצוב הסביבה או המוצר המכוונים לדרך פעילות רצויה. למשל בתחנות המטרו בפאריז הציבו כיסאות המופרדים זה מזה על מנת למנוע מנוסעים לישון על מספר מושבים ובכך להפריע לציבור. הנעה (Motivating) – חיזוקים חיוביים המניעים התנהגות באמצעות ידע, חינוך, תמריצים, והפיכת ההתנהגות הנחוצה לנורמה בהקשר זה תוספת לחץ חברתי התגלתה כמאוד אפקטיבית. פרויקט תיאוריית הכיף (The Fun Theory) בחן איך תמריצים חיוביים גורמים לשינוי התנהגות. כך פח לאיסוף בקבוקים למיחזור המעוצב כמכונת מזל ומתגמל באמצעות צלילים ואורות הביא לאיסוף של כ-100 בקבוקים לעומת 2 במיכל רגיל.

לעיצוב חלק משמעותי  במגמת המעבר ממוצר לשירות המתפתחת בשנים האחרונות. הבנה של ההתנהגות האנושית ושל הגורמים המאפשרים ותומכים בשינוי התנהגות יכולה לאפשר למעצבים מסוגים שונים  (מעצבים תעשייתיים, מעצבי תקשורת חזותית, מעצבי שירות ועוד) ליצר פתרונות שיאפשרו הקטנת צריכה ושינוי של דפוסי פעילות קבועים לכיוון טוב יותר.

ראו גם: סדנת StreetView – סדנת מעצבים לקיימות עירונית בעכו

חוות הדעת

עיצוב אורבני ואורח חיים מקיים

ד"ר יודן רופא

חוות דעת זו עוסקת בקשרים שבין עיצוב אורבני ואורח חיים מקיים. הסקירה עוסקת באופן שבו המבנה העירוני, והעיצוב המפורט של המרחב הציבורי בעיקר, משפיעים על התנהגות אנושית, ויכולים לתרום לאורח חיים מקיים יותר. עיקר המאמץ המחקרי בשנים האחרונות כוון להשפעה של המבנה המרחבי של העיר ואמצעי התנועה המועדפים על תושביה, ובעיקר הבחירה בין כלי רכב פרטיים ותחבורה ציבורית. יחד עם זאת ישנם גם מחקרים רבים על ההשפעה של המבנה העירוני על רמת ההליכה ברגל, ובעקבותיה על אורח החיים, השמנה ובעיות הבריאות הכרוכות בה. כוון נוסף של מחקר עוסק בקשר בין המבנה המרחבי של העיר ועיצובה האדריכלי ובין תחושת הרווחה האישית (well-being).

חוות הדעת

תחבורה מקיימת ושיטות לשינוי התנהגותי

פרופ' אראל אבינרי

על מנת להביא לעירוניות מקיימת אין די בשינויים פיזיים במערכות התשתית העירוניות (כמו מערכות התחבורה). התמודדות אפקטיבית דורשת שינוי במאפייני סגנון החיים העירוני בקרב תושבים וקהילות. הצורך בשינוי התנהגותי נחוץ במגוון עיסוקים ופעילויות – מגורים, עבודה, תחבורה, קניות ובילויים – ומקיף את כל רבדי החברה.
היבטים של שינוי התנהגותי וחברתי אינם זרים למתכנני ומעצבי הסביבה האורבנית, ובעבר נעשו מאמצים להשפיע על התנהגות מקיימת של תושבי העיר למשל באמצעות הגברת מודעות או שינוי עמדות כלפי התנהגויות מקיימות. מחקרים עדכניים מתחומי מדעי ההתנהגות, בעיקר בפסיכולוגיה קוגנטיבית ובתחום המתפתח של כלכלה התנהגותית, חושפים  תובנות על הגורמים המשפיעים על ההתנהגות האנושית. בעיקר מאוששת ההכרה כי התנהגות אנושית איננה מאופיינית על-ידי תהליכים לוגיים-רציונאליים של עיבוד מידע עובדתי; אלא היא במקביל מושפעת ההתנהגות ממאפיינים קונטקסטואליים של סביבת קבלת ההחלטות, שלא תמיד אנו מודעים אליהם באופן מלא, ואנו נוהגים להתייחס אליהם באופן "אוטומטי". אנו מושפעים מאסוציאציות רגשיות המעצבות את בחירותינו והתנהגויותינו; ואנו מושפעים מהטרמה (priming) – הפעלה של ייצוגים בזיכרון לפני ביצוע פעולה. באופן כללי, כאשר אנו עומדים לפני בחירת חלופה, אנו מושפעים לא רק מסט החלופות המוצגות לנו, על מאפייניהן הפיזיים, אלא גם מאופן הצגת החלופות.

קיימת התעניינות הולכת וגוברת בשימוש בתובנות מתחומים אלה בעיצובם של כלים לשינוי התנהגות, ולעידודן של התנהגויות מקיימות. למרות שהיקף היישום מצומצם יחסית, מובאות בחוות הדעת המלאה דוגמאות, הן מהספרות האקדמית, והן מניסיונן של ערים ברחבי העולם, בשילובן של תובנות מתחום הכלכלה התנהגותית בתכנון ועיצוב הסביבה העירונית. רוב הדוגמאות הינן בהקשר תחבורתי שנראה שזוכה לעניין רב. בנוסף, מביאה חוות הדעת דיון בהיבטי תחבורה מקיימת, בגישות "קשות" ו"רכות" לעידוד תחבורה מקיימת, ובחסמים והזדמנויות בהקשר זה בישראל.

חוות הדעת

ארגונים עסקיים גדולים והשפעתם על קיימות עירונית

ארגון "מעלה"

מסמך זה מבקש לחבר בין שני רעיונות שחשיבותם גוברת בשנים האחרונות: "קיימות עירונית" ו"עסק מקיים"- עסק שכולל בתוך התכנון והפעילות העסקית שלו אלמנטים של  שמירה על הסביבה, השקעה בקהילה המקומית, פעילות לחיזוק הכלכלה המקומית ועוד.
המאמץ לגבש קהילות עירוניות מקיימות נועד לאפשר לנו ולדורות הבאים קיום מכובד. מאמץ זה מחייב פעולה מקצועית, עקבית ומשולבת של הרשויות העירוניות, המגזר העסקי , גורמי ממשל, חברה אזרחית, ואנשי הקהילות עצמם.

עסקים גדולים הפועלים במרחב העירוני יכולים להוות חלק ממערכת שיוצרת את העיר המקיימת, והמפתח להתקדמות נעוץ להערכתנו, בשני צירים: הראשון– זיהוי אינטרסים הרלבנטיים לעסקים הגדולים שמתחברים לתפיסות ולערכים שעיר מקיימת מבקשת לקדם. והשני– חיבור יכולות ופתרונות של עסקים בעיר לאתגרים ספציפיים של העיר בתחום הקיימות. בשני הצירים מדובר על תהליך בו העסקים הגדולים יהיו שותפים לתהליך חשיבה ופיתוח של התחום. בהמשך יש להניח כי פעילות זו תשפיע גם על העסקים הקטנים הפועלים במרחב העירוני.

חוות דעת

קיימות מנקודת מבט כלכלית

מרכז מאקרו לכלכלה מדינית

שינויים בהרגלי הצריכה נדרשים בשלוש רמות: רמת המוצר, בה מחליפים מוצרים באלטרנטיבות ידידותיות יותר לסביבה; הגדרה מחודשת של צרכי הצרכן ופעילויות הצריכה לתפיסה מקיימת יותר; והפחתה של צריכת יתר, הדורשת שינוי מהותי ויסודי של אורח החיים ושל בסיס המערכת הכלכלית הנוכחית. אסטרטגיה כלכלית חדשה לצריכה מקיימת תגלם בתוכה לוקליזציה, הפחתת טביעת רגל אקולוגית, בניית קהילות, פעולה קולקטיבית ובניית מוסדות חברתיים וכלכליים חדשים.
למרות שבמערכת הכלכלית הישראלית הנוכחית קיימים כלים המסוגלים לסייע ביצירת חיים עירוניים מקיימים בישראל, כגון מיסים על מוצרים לא מקיימים מסוימים, הם אינם מעוצבים מראש על מנת להשיג מטרה זו ויש צורך בתיאום ביניהם לכיוון זה. מעבר לכך, המערכת הכלכלית הנוכחית מעודדת אורח חיים מקיים רק במידה והוא מסוגל להביא לכדי רווח פרטי.

חוות הדעת

מדיה חברתית וקיימות

נמרוד דוויק

מחקר זה מתמקד ומציג אופנים בהם מדיה חברתית יכולה לשמש כסוכן לשינוי חברתי ולעודד אימוץ של קיימות אצל קהלים שונים. המחקר מתייחס למדיה חברתית כמגוון רחב של אפליקציות רשת ומובייל הממוקדות בגולש ובעולמו החברתי. הטכנולוגיות שתחום זה יצר, לצד התפתחויות טכנולוגיות נוספות, הובילו לשינוי מעמיק באופן בו הקהל צורך, אוגר ומחליף מידע. כמו כן חל שינוי באופן בו מתקשר הקהל עם מוסדות כלכליים, תרבותיים וממשלתיים. המחקר מציג את התחום בדגש על השוק הישראלי. הוא מתמקד בפער הדורות והפער הדיגיטלי ומציב את דור ה-Y בתור קהל היעד המרכזי לטובת עידוד שינוי חברתי ואימוץ קיימות.  ילידי 1980-1995 שכיום מונים כ-31%-35% מהאוכלוסייה בישראל, ויחד עם דור הXY מגיעים לכמעט 40%-45%. קבוצה זו היא המשתמשת הכבדה ביותר של מדיה חברתית, ובעלת משקל רב בהפצת רעיונות קיימות בציבור. דור Y הוא הדור הראשון של ילידים דיגיטליים מובהקים, הרגילים לכלים והאפשרויות הטכנולוגיים המוטמעים לשגרת חייהם. הפנייה אליהם אינה יכולה להישען על כלים מסורתיים. המחקר מציג את הדילמות שעולות מהשימוש במדיה חברתית כסוכן שינוי, בדגש על ביקורת מגוונת והכשלים שעולים מהשענות בלעדית על התחום. בנוסף, במסגרת המחקר מוצגים מקרי בוחן שונים של חברות, קמפיינים וגופים שונים בישראל.

חוות הדעת

עולם העבודה החדש ותפקידו בעיר מקיימת

מרכז מאקרו לכלכלה מדינית

על מנת לעבור לשוק עבודה עירוני מקיים נדרשת התמודדות עם ארבעה נושאים עיקריים: המעבר לעולם דיגיטלי, יוממות, צמיחה ורמת תעסוקה מקיימות ועבודה בת קיימא בכלכלה ירוקה.מהנתונים אשר נסקרו עבור המשק הישראלי עולה שקיימים פערים גדולים על מנת שנוכל להגיע למצב של משק מקיים. רמת החדירה של טכנולוגיה מתקדמת נמוכה ולכן גם האוריינות הדיגיטלית. המגזרים החרדי והערבי סובלים ממצב זה בצורה קשה ביותר. רמת היוממות בישראל גבוהה מאוד, חלק ניכר מאוכלוסיית המדינה לא עובד ביישוב המגורים שלו, וחלה החמרה במצב זה בעשרות השנים האחרונות. מבחינת מספר שעות עבודה שבועיות נמצא שחלה ירידה לאורך השנים, בעיקר עקב חתימת הסכמים קיבוציים. במקביל נמצא שקיימים פערים גדולים בשעות העבודה בין המרכז לפריפריה, כנראה עקב רמות השכר השונות. מבחינת עבודה בכלכלה ירוקה, נמצא שישנו פוטנציאל נרחב ליצירת מקומות עבודה חדשים בישראל.

חוות הדעת

מדדים לקיימות: אמידת הקיימות העירונית

ד"ר מידד קיסינגר וענת דור

מרכיב חשוב בגיבוש צעדים אשר יקדמו קיימות עירונית הוא האפשרות לאמוד אותה ולתכנן בהתאם צעדי מדיניות רלוונטיים. מדידה זו צריכה לבחון היבטים שונים של הקיימות העירונית, לאמוד את השלכות הפעילות העירונית בקני מידה שונים, ואת התרומה של צעדים שונים לקידום הקיימות העירונית. פיתוח מדדים להערכת הפעילות העירונית הינו קריטי להבנת התלות וההשפעה של המערכת האורבנית בסביבה האזורית והגלובלית, אמצעי אשר יכול לסייע בצמצום ההשפעה העירונית על הסביבה הטבעית לאורך זמן תוך שיפור הרווחה האנושית.

ראו גם: מערכת המדדים הסופית

חוות הדעת

יוזמת הטרנזישן

יואב אגוזי

חוות הדעת עוסקת ביוזמת הטרנזישן בפרט ובחשיבות הפעילות הקהילתית – שורשית (grass-root) בכלל בנושאי הקיימות. בשונה מזווית הראייה המקובלת להובלת שינויים מלמעלה-למטה, חוות הדעת מציגה חזון עירוניות מקיימת מזווית הראיה של האזרחים, ואת יוזמת הטרנזישן כמודל לדוגמה להתארגנותם. יחד עם זאת, בחוות הדעת מוצגת חשיבות התמיכה של גורמי הממסד ביוזמות כאלו.

יוזמת הטרנזישן (באנגלית: Transition Initiative, נקרא לעיתים גם "ערי מעבר") היא התארגנות קהילתית-מקומית של תושבים, הפועלים לחיזוק הקהילה ויכולתה להתמודד עם משברים ושינויים (סביבתיים ושאינם סביבתיים). יוזמת הטרנזישן פועלת מאז 2006 והתפשטה באופן "ויראלי" למעל ל-1000 קהילות ברחבי העולם, ולאחרונה גם בישראל, המקושרות ברשת של שיתוף והפצת מידע. המילה טרנזישן מתארת תהליך של שינוי/מעבר. בהקשר הזה מדובר במעבר רצוני אל עתיד טוב יותר, בו נהיה תלויים פחות בדלקים מאובנים ובמערכות הפוגעות באדם ובסביבה. הדגש הוא על תהליך מודע ורצוני של מעבר, להבדיל משינוי חד המגיע עם משבר.
ליוזמת הטרנזישן מודל עבודה דינמי, שמפותח מתוך הניסיון המצטבר של היוזמות בעולם. המודל משכיל לשים דגש על רבדים שונים של הפעילות, דינמיקת הפעילים והתהליכים האישיים שהם עוברים.

חוות הדעת

מהי קיימות עירונית? סקירת ספרות

ולרי ברכיה

העולם עוסק רבות במושג קיימות עירונית, מעניק לו הגדרות שונות ומציע מבחר מודלים של ערים מקיימות. ניתן לראות כי לא קיימת הגדרה אחת מוסכמת למושג וכי ברחבי העולם עוסקים אנשים רבים בניסיון לתת לו משמעות ולהופכו למציאות.

מהי קיימות עירונית? סקירת ספרות

מודלים לערים מקיימות (באנגלית)

ערים בעלות סדר יום מקיים (באנגלית)

אורח חיים מקיים- סקירת ספרות (באנגלית)