Big Data Big City - תכנון לצפיפות

תכנון עירוני נשען על צורך תמידי לדמיין ולחזות את העתיד. קיים פער אינהרנטי בין שלב התכנון, גיבוש החזון ואישור התוכניות, לבין שלב המימוש וההוצאה לפועל של תוכניות. לעיתים חולף זמן רב בין התכנון למימוש, ולעיתים קצב השינויים באורח החיים או בכלכלה מאיץ ומכתיב צורך בהתאמות תכנוניות משמעותיות. כך יוצא שהתכנון העירוני כיום נדרש מחד להתכונן לעתיד לא נודע, ומאידך להשתמש בכלים מיושנים של תכנון – מפות ותשריטים בדו-מימד, הוראות כתובות, ובמרבית המקרים כמעט ללא בסיס נתונים לקבלת החלטות, וללא גמישות. 

 

עולה צורך בתכנון עירוני מתוחכם, גמיש, מבוסס על נתונים ורגיש לציר הזמן, כדי שנוכל לעמוד באתגרי המגורים וההתחדשות העירונית, שירותי התחבורה, להתמודד עם היבטים סביבתיים, עומסי תשתיות ועוד, ולהיות מסוגלים לקבל החלטות חכמות בזמן הנכון. האם נוכל לאמץ כלים שיסייעו למתכננים ולמקבלי ההחלטות?

 

השימוש ב-Big Data הופך בעשור האחרון כלי הכרחי לקבלת החלטות מושכלות ומבוססות אמפירית במגוון דיסציפלינות. 

כיצד רותמים אנשי התכנון את התחום המתפתח לצורכי המקצוע? איך ניתן להתמודד טוב יותר עם הנתק הקיים בין תכניות מאושרות למימושים בפועל, ולאורך זמן? איך ניתן לשקול חלופות מרובות, המספקות פתרונות יצירתיים ונכונים יותר למרחב, בעבודה אוטומטית או חצי אוטומטית? ואיך ניתן להשתמש בכלים הקיימים כיום כפרוטוטייפס של כלי התכנון בעתיד?

 

 

ד"ר חוה ארליך, מנהלת צוות תכנון, עירוניות וקיימות – מכון ירושלים למחקרי מדיניות – פתיחה

חגית נעלי יוסף, מנהלת המחלקה לתכנון אסטרטגי בעיריית תל אביב

ערן רביד, מנהל אגף תכנון תחבורה ציבורית ואילת גוטליב, מנהלת תחום מדידה ובקרת נתונים, תכנית אב לתחבורה ירושלים –  מערכת מדידת רמת שירות בתחבורה הציבורית