הרצאה מקוונת | מערכת הבריאות במזרח ירושלים - מליחה זגייר

מכון ירושלים למחקרי מדיניות וקרן פרידריך נאומן לקידום החירויות שמחים להזמין אתכם ואתכן להרצאה בנושא –

מערכת הבריאות במזרח ירושלים

מזרח ירושלים הוא המקום היחיד בישראל שבו משרד הבריאות מאשר הפעלת שירותי מרפאה של קופות החולים על ידי זכיינים. על פי מודל זה, קופות החולים אינן עובדות באופן ישיר מול המרפאות אלא נעזרות בזכיינים. הזכיינים מספקים ציוד ומרחב פיזי, מעסיקים רופאים, צוות פרא-רפואי וצוות ניהולי, ובתמורה הם מקבלים מקופת החולים תשלום חודשי קבוע לפי מספר המבוטחים. על פי הערכות, 85% מהמרפאות במזרח ירושלים הן מרפאות שמנוהלות על ידי זכיינים, ורק 15% הן מרפאות שמנוהלות ישירות על ידי קופות החולים. מודל הזכיינות אושר על ידי משרד הבריאות כפתרון זמני לקשיים שעמדו בפני קופות החולים בבואן להפעיל מרפאות במזרח העיר. על אף החסרונות הרבים הטמונים במודל, בשנת 2005 הוא קיבל את אישורו של בג"צ בשל החשש שאין חלופות שירות אחרות באזור.

ביום רביעי ה-16.11 בשעה 17:00, חוקרת המכון מליחה זגייר, העבירה הרצאה בזום במסגרת פורום החשיבה לענייני מזרח ירושלים. בהרצאה, מליחה הציגה את מחקרה החדש על מערכת הבריאות במזרח ירושלים ודנה ברמת השירותים הרפואיים, בשיטת הזכיינים, בבעיות וכן בהמלצות לטיפול בתחום רגיש ומרכזי זה, לקראת תוכנית החומש הבאה.

ממחקרה של מליחה זגיר עולה תמונה עגומה למדי של איכות השירות המרפאתי אותו מקבלים תושבי מזרח ירושלים. עיקר התלונות של המבוטחים שהשתתפו במחקר קשורות ברמת מקצועיות נמוכה של הרופאים המועסקים בקופות אלו, החלפת רופאים בתדירות גבוהה ושעות עבודה מצומצמות, קושי בקבלת הפניות  לרופאים  מומחים, זמן המתנה ארוך וחוסר נגישות, וכן רמת מקצועיות נמוכה גם בקרב האחיות, הצוות הפרא-רפואי והצוות האדמיניסטרטיבי. רופאים אשר עובדים הן במרפאות המרכזיות של קופות החולים והן במרפאות הזכיינים מדווחים כי לתפיסתם איכות השירות הרפואי שהם מספקים  במרפאות הזכיינים נמוך בהשוואה  לשירות במרפאות המרכזיות וזאת  בגלל סיבות כלכליות: השאיפה של הזכיין שהרופא יקבל  כמה שיותר מטופלים בשעה, מחסור בצוות  מקצועי, מקצועיות נמוכה בקרב הצוות הסיעודי, הציוד רפואי חסר וכן תנאי העסקה לא מספקים.

מנקודת מבטם של הזכיינים, קופות חולים מודעות לכך שהסכום שהן משלמות לזכיין עבור כל מבוטח לא מאפשר לספק שירותים איכותיים כמו אלה שמספקים במרפאות המרכזיות, אך אלו בוחרות להתעלם מכך. בנוסף, הסכום אותו מקבלים הזכיינים מקופות החולים עבור כל מבוטח לא מאפשר גם לספק שירות איכותי וגם להרוויח, כאשר מספר המבוטחים במרפאה קטן מ-3,000. לכן, על מנת לצמצם את ההוצאות של הזכיינים, מועסקים במרפאות אלו רופאים, אחיות וטכנאים ללא ניסיון, ללא רישיון או מן הגדה המערבית. מופעל לחץ על רופאים לקבל כמה שיותר מטופלים בשעת עבודה, העסקת רופא מומחה אחד בלבד בכל סוג התמחות נדרשת וגיוס  רופאים "כלליים" ללא התמחות בתור רופאים  מחליפים, ציוד באיכות נמוכה ותנאי ההעסקה מינימליים לרופאים ושאר הצוות.

מנקודת מבטן של קופות החולים עולה כי העבודה דרך זכיינים יקרה יותר מבחינת כלכלית, קשה יותר לפעול בתוך השכונות מפאת המחסור בתשתיות וקשיים בקשר עם הקהילה. לטענתן, ישנה בעייתיות בהתנהלות של מספר זכיינים אך אלו מיעוט קטן וכן ע"פ סקרי שביעות הרצון שלהם מסתמנת עליה בקרב קהל המבוטחים בשביעות הרצון  בנוגע לאיכות השירות הרפואי.

אם כן, המסקנה העיקרית מן המחקר היא כי מודל הפעלת מרפאות באמצעות זכיינים פוגע באיכות השירות הרפואי הניתן לתושבי מזרח ירושלים. אך האם המציאות במזרח ירושלים מאפשרת שינוי מדיניות בנושא?

שלושה תנאים להצלחת יוזמות לשינוי מדיניות

1. רצון למקסם את היתרונות של השחקנים השונים: הממשלה – צמצום פערים בתחום הבריאות.

המצב כיום – א. היזמים יאבדו את העסק שלהם ברגע שהמדיניות תשתנה

ב. לקופות החולים אין אינטרס כלכלי לפעול לשינוי, עדיין משתלם להם יותר לפעול דרך זכיינים

2. תנאי פתיחה לא מספקים: פגיעה באיכות השירות הרפואי כתוצאה ממודל ההפעלה הנוכחי או פגיעה חלקית בזמינות השירותים.

המצב כיום – א. קושי בהקצאת קרקעות ובמציאת בניינים להשכרה למרפאות

ב. קושי במשיכת מבוטחים הקשורים חברתית זכיין

3. קיומן של הזדמנויות להשפיע על תוצאות המדיניות: החלטת הממשלה 3790 ותכנית החומש שבאה בעקבותיה.

המצב כיום – א. קופות חולים טוענות שהתקציב המוצע בתוכנית החומש לא הוגן ולא מספיק כדי לחלול את השינוי הנדרש

ב. קיים חשש מהתגובות של הזכיינים וחשש מפגיעה כלכלית ופגיעה בשירות

המסקנה היא שהמטרה שהוצבה בהחלטת הממשלה 3790 להעביר את הפעלת המרפאות להפעלה ישירה של הקופות הינה אידיאלית אך לא ריאלית.

המלצות למעבר הדרגתי ממודל ההפעלה של זכיינות להפעלה ופיקוח ישירים

• הפסקת מתן אישור לפתיחת מרפאות נוספות אשר מופעלות באמצעות זכיינים, כך שכל מרפאה חדשה תופעל במישרין באמצעות קופת החולים עצמה.
• לפתח מערך בקרה ופיקוח של משרד הבריאות וקופות החולים המותאם לאספקת שירותי רפואה על ידי זכיינים, במעורבות מוגברת של משרד הבריאות.
• להגביר את המעורבות של קופות החולים במרפאות של זכיינים באמצעות מעבר להעסקה של רופאים ואחיות ישירות על ידי קופות החולים עצמן (במקום על ידי זכיינים).

המלצות לתכנית החומש הבאה של מזרח ירושלים – שינוי במודל ההפעלה של המרפאות

• לקבוע יעד מספרי למספר המרפאות החדשות שכל קופה צריכה לפתוח בשנה באופן ישיר.
• לקבוע יעד מספרי להעברת מרפאות מהפעלה על ידי זכיינים להפעלה במישרין על ידי הקופות, לפי קריטריונים מוסכמים אילו מרפאות יש להעביר. יש לפעול להעברה להפעלה ישירה קודם כל של מרפאות המופעלות על ידי זכיינים ומספקות שירות באיכות נמוכה.
• לשלב במערכת זכיינים חזקים שנותנים מענה איכותי למבוטחים תוך כדי הגברת המעורבות של הקופות בפעילותם –
  העסקה ישירה של קופת החולים של הרופאים, האחיות והצוות הפרא-רפואי במרפאות.
  מינוי מנהל רפואי ומנהל אדמיניסטרטיבי בכל מרפאה שיועסק על ידי קופת החולים
  הוספת תפקיד של ריכוז מיצוי זכויות, שיועסק על ידי קופת החולים
  שכירת הבניין, רכישת הציוד הרפואי, ניהול המרפאה וגיוס מבוטחים ימשיך להיעשות על ידי היזם.

המלצות לתכנית החומש הבאה של מזרח ירושלים – סגירת פערים באספקת שירותים

• לחייב את קופות החולים לספק שירותי מיון במזרח ירושלים, לתת מענה על היעדר שירות זה במזרח העיר. במקביל, לחייב את היזמים להפעיל את המרפאות בהתאם להסכם ולא מעבר לשעות הפעילות.
• לחייב את קופות החולים לתת מענה למחסור בשירותי התפתחות הילד, בריאות הנפש, ורפואת מומחים ולצמצם את הפער באספקת שירותים אלו בין מזרח ירושלים למערבה.