בנייה בלתי פורמלית - הדור הבא: לגובה
| 2022 | 17:00
בנייה בלתי פורמלית – הדור הבא: לגובה
מתקיים באנגלית
מקוון
- מתקיים באנגלית
- מקוון
בנייה בלתי פורמלית – הדור הבא: לגובה
אתגרים וסיכונים חדשים לאיכות החיים לאור מגמת התגברות של הבנייה הבלתי פורמלית
תופעת הבנייה הבלתי-פורמלית הינה תופעה גלובלית, המתרחשת בין היתר בשל גידול מהיר בהיקף האוכלוסייה העירונית, בעיקר במדינות מתפתחות שחלק גדול מאוכלוסייתן הוא ממעמד כלכלי נמוך. למעשה, כ-30% מאוכלוסיית העולם מתגוררים במגורים בלתי-פורמליים – בהם קיים מחסור בשטחים המותאמים למגורים הולמים, או מבוצע שימוש בשטחי מגורים מסוכנים ולא בטיחותיים, אשר לעיתים הינם בעלי גישה מוגבלת למקורות מים נקיים, או לתשתיות תברואה נאותות. ידוע שעצם ההגדרה של הבניה כ"בלתי פורמלית" אינה טריוויאלית ולא כל בנייה בלתי חוקית היא לא פורמלית, אך הספרות והניסיון הבינלאומי מראים שבמקומות שבהם נבנים מגורים באי ציות לחוקי התכנון בהיקפים גדולים, עשויות להיות לכך הצדקות. במקרים ברחבי העולם ניתן לזהות מניעים משותפים ותוצאות דומות.
ה"ווריאציה" של הבניה הבלתי פורמלית בשכונות שמחוץ לגדר במזרח ירושלים היא תופעה ייחודית. בעוד שרוב הבנייה הבלתי פורמלית בעולם משתרעת על המרחב באופן הוריזונטלי (רוחבי, כלומר בבניה נמוכה), בשתי שכונות במזרח ירושלים אשר נמצאות מעבר לגדר ההפרדה – כפר עקב ומחנה הפליטים שועפט- מתרחשת תופעה של בנייה בלתי פורמלית שיש לה מאפיינים ייחודים – על פי רב מדובר על בנייה לגובה בינוני או גבוה, אשר נבנית על ידי יזמים לצורך מכירה או להשכרה. הבנייה מנוגדת לתכניות מאושרות ולחוקי התכנון והבנייה, ומתבצעת ללא רישום פורמלי, מימון או ליווי בנקאי. הבדלים אלה משפיעים על רמות הסיכון של רוכשי הדירות – הן מבחינת הסיכון הפיזי (בניה ללא היתר ומבלי בקרה שעומדת בתקני בטיחות והנדסה, התחברויות מאולתרות לתשתיות וכד') והן מבחינת הבעלות על הנכס (קושי ברישום הנכס ע"ש רוכשיו, אי יכולת לקבל משכנתאות למימון, ואיום בצווי הריסה). יש לציין שתופעת הבניה הבלתי פורמלית הוורטיקלית זו אותרה בכמה מקומות נוספים בעולם כגון מצריים, בנגלדש וקניה.
במעבדה בינלאומית דנו בשאלה: מה קורה כשבונים דיור לגובה בתנאים של אי פורמליות? מימד חדש זה מוסיף אתגרים, סכנות ובעיות הנלוות לתנאים המוכרים של מגורים בדיור בלתי פורמלי. יחד עם מגוון משתתפים, אנשי אקדמיה ואנשי מקצוע, בשאיפה להסתכל על דיור לא פורמלי ורטיקלי מנקודת מבט עולמית, וללמוד על התהליך והשלכותיו. המטרה היא לאתר כלי מדיניות לשיפור איכות חיי היומיום של תושבי האזורים הללו במזרח ירושלים, ולסייע בפיתוח כלים לשדרוג תנאי החיים בנסיבות של אי פורמליות ורטיקלית ברחבי העולם.
המעבדה התקיימה באנגלית והייתה מיועדת לקהל אקדמי, מישראל והעולם.
סדר היום
- פתיחה – ד"ר חוה ארליך, ראש צוות עירוניות וקיימות, מכון ירושלים למחקרי מדיניות
- בין הלא פורמלי לבלתי חוקי – פרופ' רחל אלתרמן, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון וחוקרת בכירה במוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית
בהרצאתה, הסבירה פרופ' רחל אלתרמן, שלא כל המעשים הבלתי חוקיים ניתנים להצדקה בחוסר רשמיות (נהיגה בצד הנגדי של הכביש אינה מוצדקת). כדוגמה, ראינו שכונת ווילות בלתי חוקית בפורטוגל שנבנתה על קו החוף ומאוכלסת בתושבים מהמעמד הגבוה, כמו פרופסורים באוניברסיטאות, שאי אפשר להצדיק אותה במונחים של מימוש זכויות אדם בסיסיות.
- שכונות מדבקות – ניתוח מקרה התפשטות שחפת בפיתוח מחדש של שכונות עוני – נאמראטה קאפור, המכון ההודי להתיישבות אנושית
שמענו מנאמראטה קאפור על תוכנית בנייה ממשלתית של מומבאי ששיקמה מחדש את תושבי שכונות העוני ובנתה עבורם דיור חלופי רשמי, אך לא עמדה בחוקי הבנייה של המחוז/המדינה, מה שהוביל לבנייה צפופה של דיור, כך שחלון צמוד לחלון ואור טבעי בקושי יכול לחדור לדירות. המחקר מראה עד כמה חוקי בנייה הם קריטיים, ואת הסכנות שיכולות להיווצר כאשר מתעלמים מהם. סוג הבנייה יצר סביבה שהקלה מאוד על התפשטות מחלת השחפת. במקרה נוסף, בו הבנייה עמדה בחוקי הבנייה בצורה טובה יותר, מחלת השחפת התפשטה בהיקף מצומצם יותר (פער של 16 מטר בין בניין אחד למשנהו, בניגוד לפער של 3-4 מטר בדוגמאות האחרות).
- אי פורמליות ורטיקלית – מקרה כפר עקב במזרח ירושלים – מליחה זגייר, חוקרת, מכון ירושלים למחקרי מדיניות
שמענו ממליחה זגייר על עבודת התזה שלה הנוגעת לכפר עקב, וכיצד נוצרה שם בנייה בלתי פורמלית ורטיקלית. בניית הדיור הבלתי פורמלי הורטיקלי מושפעת מהסכסוך הישראלי-פלסטיני, אך אינה תופעה ייחודית למזרח ירושלים. התופעה נובעת משני גורמים עיקריים – ביקוש גבוה לדיור בעלות נמוכה בקרב אוכלוסייה ענייה ואכיפת חוק נמוכה, בין אם מחוסר משילות ובין אם עקב העלמת עין מכוונת.
- תגובות והערות – פרופ' אלן סמארט, פרופ' אמריטוס לאנתרופולוגיה וארכיאולוגיה, אוניברסיטת קלגרי
לבסוף, שמענו מפרופ' אלן סמארט שאימץ את המונח האקדמי שטבעה מליחה זגייר – בנייה "בלתי פורמליות ורטיקלית", לגבי עבודתו בהונג קונג.
- דיון פתוח
בדיון הפתוח לאחר המצגות השתתפו בין היתר ד"ר אמילי סילברמן וד"ר רחל אלתרמן. פרופסור אורן יפתחאל העלה שאלה משמעותית בסיום הדיון – מהי הסכמה השלטונית במקרי הבוחן – מי שולט באופן רשמי וכיצד מתנהלים חיי היום-יום בהיעדר מעורבות מוסדות החוק?
פרויקטים קשורים
מיפוי השכונות הערביות במזרח ירושלים
