אגן ים המלח

הירידה המתמשכת של מפלס ים המלח משנות החמישים של המאה העשרים, גוררת בעקבותיה שינויים מהותיים: בראש ובראשונה נסיגת קו החוף והתרחקותו מאות רבות של מטרים מקווי החוף ההיסטוריים, וכן היפערות בולענים והתחתרות נחלים.

שינויים אלה ושינויים נוספים הנלווים אליהם, משפיעים על תנאי הקיום באזור ועל אפשרויות פיתוחו. בשנת 2006 פורסם מסמך מדיניות מקיף ראשון אודות מצב ים המלח והמרחב סביבו עקב ירידת המפלס. עבודה זו הציבה בפני מקבלי ההחלטות לראשונה תמונה מלאה של המשמעויות של ירידת מפלס הים: מפות בולענים ואזורים שיש לפנות, תסריטים של קצב ירידת המפלס, השינויים האקולוגיים, השלכות כלכליות ועוד. בעקבות המסמך יושמו שורה של המלצות והושגו, בין השאר, ההישגים הבאים:

• פונו כמעט כל המתחמים שנמצאים באזורי סיכון להיפערות בולענים
• פורסמו הנחיות למתן היתרי בניה באזורי הסיכון על-ידי אגף רגולציה לרישוי בנייה במינהל התכנון.
• המכון הגיאולוגי תוקצב לבצע ניטור ומעקב שוטף בים המלח, המכון פיתח אמצעי מדידה לאיתור מבעוד מועד של כשלי קרקע ומתריע בפני הגורם הרלבנטי על הצורך לפנות שימושי קרקע, כפי שקרה עם הבולען בכביש 90.
• משרד התיירות הכין תכנון מחודש של כל המרחב ואף הקים חברה ממשלתית אשר מבצעת הגנות ופיתוח תשתית לתיירות הממשלה שקדה על גיבוש עמדה לגבי המשך פעילות המפעלים והחליטה על קציר המלח באגן הדרומי כדי לטפל בהצפת מתחם התיירות בהחלטת ממשלה מספר 4060 והקימה את ועדת נווה לתום הזיכיון שדנה בנושא תום הזיכיון של מפעלי ים המלח ב-2030.
• רשות ניקוז ים המלח ורשות המים מבצעות מעקב ועדכון שוטף של מצב נביעות החוף ומי התהום המתנקזים לים המלח.
• רשות הטבע והגנים מבצעת ניטור השפעת השינויים במפלס על הביוטה הייחודית של מעיינות החוף והגנה ושמירה עליהם. הרשות מבצעת מחקרים ופרויקטים לשימור לפי החלטת ממשלה 4254 לפיתוח ושיקום בהיקף תקציבי של 120 מלש"ח.