אגן ים המלח

במהלך העשורים האחרונים, אגן ים המלח משתנה במידה ניכרת, בעקבות התערבות אנושית מסיבית במרחב סביבו. ההתערבות מתבטאת בגריעת מרבית המים השפירים שהתנקזו בעבר לאגן (כ-1.2 מיליארד מ"ק בשנה) ובהגדלת שטחי האידוי על ידי מפעלי התעשייה בישראל ובירדן הנשענים על ניצול מי ים המלח. פעולות אלה גרמו לירידה חסרת תקדים של מפלס הים שירד בכ-36 מטר משנות ה-80 של המאה ה-20 ועד היום, וממשיך לרדת בקצב של כ-1.15 מטר בשנה. כתוצאה מירידת מפלס ים המלח, קו החוף נסוג, נוצרו אלפי בולענים, נחלים מתחתרים ומעיינות נודדים ומתייבשים. כל אלה תהליכים שפוגעים בסביבה וגורמים להרס של תשתיות ומקשים על ההתנהלות היומיומית באזור.

בשנת 2018 התקבלה החלטת ממשלה 3742, "סיוע ליישובים ולרשויות באזור ים המלח להתמודדות עם נזקי הבולענים ותיקון החלטת ממשלה". במסגרתה נבחר מכון ירושלים למחקרי מדיניות להוביל בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה כתיבת מסמך מדיניות מעודכן, שמתייחס לשאלות הנוגעות למפלס פני הים בטווח הארוך, וכן לסוגיות פיתוח ותיירות באזור. המכון נבחר לאור ניסיונו הרב בהובלת עבודות מולטי-דיספלינריות מעמיקות, המביאות לשולחן אחד מומחים וגורמים רמי דרג מגוונים.

המסמך פורסם ב-2021, בשיתוף המכון הגיאולוגי ורשות ניקוז ים המלח, בסיוע של מומחים מתחומי תכנון, גיאולוגיה, הנדסה, סביבה ואקולוגיה. תהליך העבודה נמשך כשנתיים במהלכן בחן הצוות המקצועי חלופות מדיניות שונות בתחומי פיתוח ותיירות בסביבת ים המלח. המסמך מציג ניתוח של אגן ים המלח בהווה ותחזית לעתיד האזור עד לשנת היעד 2070 בשני תרחישי קיצון: האחד, עסקים כרגיל: המשך השאיבה של המים המתנקזים לאגן על-ידי ישראל, ירדן וסוריה, והמשך שאיבת תמלחת ים המלח על-ידי המפעלים הישראלים והירדנים; השני, ייצוב המפלס: הזרמה שנתית של כ-750 מיליון מ"ק בשנה במובל ימים בחלופות שונות – מצפון מים תיכון ומדרום מים סוף.

מסמך מדיניות מקיף ראשון אודות מצב ים המלח פורסם על ידי המכון והמשרד להגנת הסביבה ב-2006, לאור החלטת ממשלה קודמת בעניין. עבודה זו הציבה בפני מקבלי ההחלטות לראשונה תמונה מלאה של המשמעויות של ירידת מפלס הים: מפות בולענים ואזורים שיש לפנות, תסריטים של קצב ירידת המפלס, השינויים האקולוגיים, השלכות כלכליות ועוד. בעקבות המסמך יושמו שורה של המלצות והושגו, בין השאר, ההישגים הבאים:

• פונו כמעט כל המתחמים שנמצאים באזורי סיכון להיפערות בולענים

• פורסמו הנחיות למתן היתרי בניה באזורי הסיכון על-ידי אגף רגולציה לרישוי בנייה במינהל התכנון.

• המכון הגיאולוגי תוקצב לבצע ניטור ומעקב שוטף בים המלח, המכון פיתח אמצעי מדידה לאיתור מבעוד מועד של כשלי קרקע ומתריע בפני הגורם הרלבנטי על הצורך לפנות שימושי קרקע, כפי שקרה עם הבולען בכביש 90.

• משרד התיירות הכין תכנון מחודש של כל המרחב ואף הקים חברה ממשלתית אשר מבצעת הגנות ופיתוח תשתית לתיירות הממשלה שקדה על גיבוש עמדה לגבי המשך פעילות המפעלים והחליטה על קציר המלח באגן הדרומי כדי לטפל בהצפת מתחם התיירות בהחלטת ממשלה מספר 4060 והקימה את ועדת נווה לתום הזיכיון שדנה בנושא תום הזיכיון של מפעלי ים המלח ב-2030.

• רשות ניקוז ים המלח ורשות המים מבצעות מעקב ועדכון שוטף של מצב נביעות החוף ומי התהום המתנקזים לים המלח.

• רשות הטבע והגנים מבצעת ניטור השפעת השינויים במפלס על הביוטה הייחודית של מעיינות החוף והגנה ושמירה עליהם. הרשות מבצעת מחקרים ופרויקטים לשימור לפי החלטת ממשלה 4254 לפיתוח ושיקום בהיקף תקציבי של 120 מלש"ח.