הישארו מעודכנים

    סגור
    21 יולי

    | 2020 | 10:00

    גיבוש מדיניות ארוכת טווח לאגן ים המלח – מפגש צוות היגוי

    • למוזמנים בלבד
    • מכון ירושלים למחקרי מדיניות, רד"ק 20
    • למוזמנים בלבד
    • מכון ירושלים למחקרי מדיניות, רד"ק 20
    גיבוש מדיניות ארוכת טווח לאגן ים המלח – מפגש צוות היגוי

    גיבוש מדיניות ארוכת טווח לאגן ים המלח

    בעקבות החלטת הממשלה 3742, שעניינה "סיוע ליישובים ולרשויות באזור ים המלח להתמודדות עם נזקי הבולענים", הוקם מיזם משותף של המשרד להגנת הסביבה ומכון ירושלים למחקרי מדיניות למטרת גיבוש מדיניות ארוכת טווח (2070) לאגן ים המלח. למיזם שותפים גם המכון הגיאולוגי ורשות הניקוז ים המלח.

    במפגש זה התכנס צוות ההיגוי הבין-משרדי למסמך המדיניות, אשר בפניו הוצגו תרחישים לשינוי באגן ים המלח אותם בוחן צוות העבודה. הוצג גם תהליך העבודה, והתקבלו מצוות ההיגוי תגובות, הערות והנחיות. צוות ההיגוי מורכב מגופים ובעלי עניין רבים ובכלל זה משרד התחבורה, משרד האוצר ומשרדי ממשלה נוספים, ארגונים ירוקים כגון רשות הטבע והגנים הלאומיים, ומועצות מקומיות באזור ים המלח.

    לחצו לעיון במצגת
    ים המלח סובל מגרעון קבוע במאזן המים שלו וכתוצאה מכך מפלסו יורד בכ-1.15 מטר בשנה. ירידת המפלס יוצרת תופעות גאולוגיות כגון בולענים ונדידת מעיינות, המשפיעות על התשתיות ההנדסיות במרחב וכן על מרקם החיים בסביבת האגם ועל היותו יעד תיירותי. נקודת המוצא של כותבי מסמך המדיניות היא כי גרעון המים הנוכחי באגן ים המלח והשינויים המתרחשים בעקבותיו, הם  תוצאה של התערבות אנושית שעיקרה גריעת מרבית המים השפירים שהתנקזו לאגן בעבר על-ידי ישראל, סוריה וירדן; 
     
     
     

    עתיד אגן ים המלח – תרחישים לבחינה

    תרחיש 1: "עסקים כרגיל" – תרחיש הבסיס.

    תרחיש 2: התערבות בגורמי הגרעון: סגירת מפעלי ים המלח, הקטנת השאיבות בכנרת.

    תרחיש 3: התערבות באמצעות מובל ימים 300 או 800 מיליון מ"ק שנה.

    שלושת התרחישים להתמודדות שהוצגו כוללים התערבות ברמות שונות, בכלל גורמי הגרעון. התרחישים מתייחסים הן לגורמי הגריעה של מים מהאגם והן לאפשרויות שונות להזרמת מים לים המלח.
     
    צוות העבודה מנוהל על ידי הגיאולוג עמיר אידלמן, מרוכז על ידי מכון ירושלים למחקרי מדיניות והחברים בו כוללים את משרד התכנון מוטי קפלן מתכננים בע"מ, קבוצת פארטו האחראים על הפן הכלכלי, אקולוג על ההנדסה, המכון הגיאולוגי, אלי רז על גיאולוגיה ועמוס ביין הידרוגיאולוגיה. 
     
    תוצר העבודה יהיה מסמך ובו תמונת מצב מבוססת נתונים, נוכחית ועתידית (עד שנת 2070) של המרחב. המסמך יציג ניתוח מגמות לאור השינויים המתרחשים באגן ולפי התרחישים השונים, ויגיש המלצות מדיניות מקיפות להתמודדות עם האתגרים. 
    המלצות המדיניות יכללו התייחסות לנושאים הבאים – גאולוגיה, הידרוגאולוגיה, אקולוגיה, סביבת החי, תכנון, הנדסה וכן המשמעויות הכלכליות של כל תרחיש במרחב.
     
    מיזם זה הוקם כהמשך לפרויקט משותף קודם, שהסתיים ב-2006, אשר בסופו פורסם מסמך מדיניות לים המלח ל-2030 והמלצותיו הוטמעו בשגרת העבודה של רשויות ממשלתיות מגוונות.