מן ההמלצות:

1. אסטרטגיה קהילתית להתמודדות עם עוני חייבת להתבסס על יתרונות הקהילה כמסגרת יעילה להתמודדות כזו. לשם כך יש לעבור מתפיסה המבוססת על פיתוח שירותים בקהילה, או באמצעות הקהילה, לחשיבה אסטרטגית המעודדות התמודדות עם בעיית העוני מתוך הקהילה ועל ידי הקהילה. מומלץ להתחיל בתהליכי הכשרה אזוריים משותפים לצוותים מקצועיים של אגף הרווחה, מרכזים קהילתיים, ארגוני סנגור ועמותות רלוונטיות. כמו כן מומלץ להקים קרן למפעלים קהילתיים להתמודדות עם עוני, שתעמיד לרשות הקהילות השונות תקציבי פעולה הנחוצים למימוש תכניות-עבודה.
2. אסטרטגיה קהילתית להתמודדות עם עוני, חייבת לשקף את ההגדרה העצמית של הקהילה. אנשי מקצוע ושירותים חברתיים חייבים להכיר ולהתחשב בהגדרות אלה באמצעות תהליכי הידברות קהילתיים מתמשכים.
3. יש להשתית את האסטרטגיות הקהילתיות על תפיסה רב-מימדית של הקהילה. מומלץ לפתח תכנית אסטרטגית אזורית שתשלב תפיסה מרחבית קהילתית (אזורית ושכונתית) עם תפיסה פונקציונאלית (קבוצות אינטרסים) ותפיסה קהילתית תרבותית (עולים, חרדים וערבים). תפקידם של אנשי מקצוע הוא לסייע לקבוצות עניות למצוא את האינטרס הקיבוצי ולפעול למימושו, תוך גילוי וגיבוש זהות ותודעה משותפת.
4. האסטרטגיות חייבות להישען על ידע מקומי. קהילות אלה הן מקור למומחיות. מומלץ שתכנית אסטרטגית קהילתית תוזן בידע הנובע מתוך הקהילה בתהליך משותף ומשתמשך של אנשי מקצוע ובני הקהילה.
5. יש לפתח התערבויות כוללות ורב-מימדיות, המשלבות התייחסות לאספקטים וביטויים שונים של בעיית העוני. מומלץ לפתח תכנית המשלבת פיתוח כלכלי וחברתי של הקהילה, תוך התייחסות לצרכים הפרטניים והקונקרטים של חבריה.
6. מומלץ שתכניות אסטרטגיות אזוריות יפעלו מתוך ריבוי מתודולוגיות קהילתיות תוך הקפדה על כך שכל תכנית תקדם את רמת המעורבות של חברי הקהילה.
7. אסטרטגיה קהילתית אינה תחליף למדיניות חברתית כוללת. היא חייבת לשלב התייחסות לקונטקסט החברתי, הפוליטי והכלכלי. אסטרטגיות אלה חייבות לעודד את הקהילה להשפיע על שינוי סדרי-עדיפויות לאומיים ועירוניים על ידי התארגנות קהילתית. בנוסף לפעילות הקהילתית, מומלץ לעודד את הקמתן של שדולות וקואליציות שיפעלו במישור העירוני והארצי לשינוי סדרי עדיפויות בנושא העוני.
8. יש לעודד מנהיגות מקומית. כמו כן, אסטרטגיות קהילתיות להתמודדות עם עוני חייבות לחזק את ההון החברתי (Social Capital) ויכולת הבנייה (Capacity Building).
9. אסטרטגיות קהילתיות להתמודדות עם עוני חייבות לשקף את המאפיינים הייחודיים של הקהילה. מומלץ שתכניות-פעולה יפעלו מתוך רגישות תרבותית והתאמה לתפיסות הייחודיות של הקהילות השונות. יש לדאוג להכשרה מתמדת של אנשי מקצוע לפיתוח פרקטיקה רגישה להבדלים תרבותיים, לאומיים ומעמדיים בין הקהילות והקבוצות החיות בעיר. מומלץ לשים דגש מיוחד על פיתו אסטרטגיה קהילתית ייחודית לאזור מזרח העיר ולקהילות החרדיות. על אסטרטגיה זו להתחשב במאפיינים הפוליטיים, התרבותיים, הכלכליים, הדתיים והחברתיים הייחודיים לשתי קהילות אלה.