העיר העתיקה

ייחודה של העיד העתיקה

כמה עובדות מקשות על מציאת פתרון לסוגיית העיר העתיקה של ירושלים. חלק זה של העיר הוא בעל חשיבות סמלית, רגשית ודתית רבה, הן לנוגעים ישירות בסכסוך הישראלי־ערבי והן למיליונים רבים של בני שלוש הדתות אשר אינם חיים בעיר אך היא קדושה בעבורם. ירושלים היא העיר הקדושה ביותר ליהודים, בירת ממלכת דוד ושלמה ולאחר מכן בירת ממלכת יהודה ומדינת החשמונאים. בהר הבית הוקמו בית המקדש הראשון והשני, ולפי המסורת היהודית השכינה עדיין שורה בו ובזכותו נתקדשה ירושלים כולה. למוסלמים קדוש בעיקר הר הבית, המכונה בפיהם ״אל־חרם אל־שריף״ (המקום הקדוש הנעלה). בעבורם זהו המקום
השלישי בדרגת קדושתו (אחרי מכה ומדינה), ולפי מסורתם נחת בו הנביא מוחמד בתום מסעו הלילי (״אל־אסראא״) רכוב על סוסו המכונף ׳׳אל־בוו־אק״ בדרכו ממכה אל המסגד הקיצון (״אל־אקצא״), ומכאן עלה השמיימה (״אל־מעראג׳״).

לנוצרים, ירושלים קדושה בשל מאורעות חשובים שאירעו כאן בחיי ישו, אימו מרים וקדושים אחרים; בשל היותה המקום בו התקיימה הקהילה הנוצרית הראשונה ובשל גורמים נוספים.

קושי נוסף נובע מן הריכוז של מקומות קדושים, בחלקם קדושים ליותר מדת אחת.

בעיה נוספת כרוכה בתושבי המקום: אוכלוסיית העיר העתיקה הטרוגנית מאוד. העיר העתיקה מחולקת לארבעה רבעים: רובע מוסלמי, רובע נוצרי, רובע ארמני ורובע יהודי. רבים מתגוררים בה בצפיפות וסובלים מעוני, וכן קיימות בה תופעות של פשע וסמים. עם זאת קיים בה מרכז מסחרי ער, וכן מוסדות חינוך המשרתים בני אוכלוסיות שונות שאינן מתגוררות בעיר העתיקה. לבסוף יש לציין את הרמה הלא־מספקת של השירותים העירוניים בעיר העתיקה.

הסכסוך בדבר ירושלים מתרכז במידה רבה בעיר העתיקה וב״אגן הקדוש״, ואפשר לומר שבעיית העיר העתיקה היא לב לבה של בעיית ירושלים.