הישארו מעודכנים

    סגור

    מקומות קדושים

    1990 - היום
    |
    סוג מחקר: מחקרי מדיניות

    סכסוכים במקומות קדושים הם בעלי אופי מורכב השונה במהותו מסכסוכים טריטוריאליים אחרים. הבנה זו הולכת וגוברת בקרב חוקרים במהלך עשרים השנים האחרונות. לאתר קדוש יש משמעות עמוקה, המשלבת אמונות, רגשות חזקים, ערכים "קדושים" ותפיסות של זהות עצמית, ולכן כדי לפתור קונפליקטים על המקומות הקדושים, יש להיות מצויד בידע מורכב: ידע זה צריך לכלול הבנה של המשמעות התרבותית, הדתית, החברתית והפוליטית של המקום הקדוש לכל אחת מהקבוצות המתחרות, כמו גם היכרות עם סכסוכים דומים במקומות אחרים בעולם.

    החוקרים שלמדו את המצב במקומות קדושים משותפים ליותר מקבוצה דתית אחת מדגישים במחקריהם את המשתנים הבאים בהערת הסכסוך: אופי הסכסוך, האם הוא על זכות הפולחן או על שליטה במקום ואת הסבירות לפתרון הסכסוך, אך רובם אינם מתייחסים ליעילות ולאפקטיביות של הכלים השונים לפתרון סכסוכים, כמו למשל האם שמירה על הסטטוס-קוו מסייעת לפתרון הסכסוך, או האם קיומו של מנגנון דיאלוג יכול לסייע במניעת התפרצותם של סכסוכם או יישובם במקרה שהם פרצו.

    סדרת הפרסומים של מכון ירושלים למחקרי מדיניות על מקומות קדושים ועל הסכסוכים המתגלעים בהם, נועדה להוסיף מקרי מחקר לגוף הידע על נושא מיוחד זה. דגש מיוחד ניתן לחקר הסכסוך בהר הבית ומקומות קדושים בירושלים.

    המחקרים מציגים ארבע סוגיות מרכזיות הקשורות להבנת סכסוכים במקומות קדושים:

    א. אמצעים התורמים למניעת סכסוכים - כמו למשל קיומו של דיאלוג בין הצדדים, שקיפות בפעולות כל אלה שיש להם נגיעה למקום הקדוש

    ב. שיטות בקרת נזקים בסכסוכים - כמו למשל, משא ומתן הכרוך בוויתורים של הצדדים לסכסוך

    ג. כלים לניהול סכסוכים - למשל ועדות בינדתיות, ועדות מקצועיות כמו ועדות תכנון ובנייה המהוות פורום לליבון בעיות בהיבט מקצועי

    ד. שיטות פתרון סכסוכים - כמו למשל חלוקת השימוש במקום הקדוש על ידי הקצאה של מקום נפרד לכל קבוצה (לדוגמא נשות הכותל והתנועה הרפורמית והקונסרבטיבית שקיבלו מרחב חדש מדרום לרחבת הכותל המערבי) או חלוקת זמנים.

    פרסומים
    לכל הפרסומים

    הר הבית / אל־אקצא: לקראת אובדן שליטה?

    פרסום מס' 594

    2022 | מחברים: ד"ר אמנון רמון...

    הר הבית / אל־אקצא: לקראת אובדן שליטה? תהליכים ומגמות, 2022-2015 בשנים האחרונות השתנתה המדיניות הישראלית בהר הבית. המרכיב המרכזי שקבעה הממשלה במסגרת ה"סטטוס קוו"  – איסור על תפילת...

    סלע קיומנו/סלע קיומם - אסלאם, יהודים והר הבית

    פרסום מס' 541

    2021 | מחברים: פרופ' יצחק רייטר, דביר דימנט...

    מסוף המאה השביעית לספירה ועד לעת החדשה, רווחה בעולם המוסלמי ההכרה בסלע שבמתחם הר הבית (מסג'ד אל-אקצא) כמקום מקדש שלמה והמקדש שבנו היהודים השבים מבבל, וכבסיס לקידושו על ידי האסלאם ולבניית כיפ...

    יחסם של מדינת ישראל והציבור היהודי לגווניו להר-הבית (1996-1967)

    דפי רקע לקובעי מדיניות - פרסום מס' 3

    1997 | מחברים: ד"ר אמנון רמון...

    העיר העתיקה

    דפי רקע לקובעי מדיניות - פרסום מס' 12

    2002 | מחברים: ד"ר אמנון רמון, רות לפידות...